ירבוז הגדות

הדפסה
  Amaranthus rudis שם מדעי
ירבוזיים
Amaranthaceae
משפחה
3 מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
תמים שפת העלה
נחלים וביצות בית גידול
עגול צורת הגבעול
חד-שנתי צורת חיים
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
צמח פולש אלרגני

דווח לנו

ירבוז  הגדות
צילום: © דרור מלמד   שפך נחל אורן בכרמל, אוגוסט
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

ירבוז הגדות (נקרא בעבר ירבוז הירדן) הוא צמח חד-שנתי, דו-ביתי, שבו פרטים זכריים, הנושאים פרחים אבקניים בלבד ופרטים נקביים, שכל פרחיהם עליניים.
ירבוז הגדות הותא צמח המסתעף מבסיסו, ענֵף, בסיס הצמח הבוגר לרוב רחב יותר מחלקיו העליונים. הפרטים בעלי שונות רבה בגובהם, בין 30 ס"מ ל-2.5 מטרים לצמחים בוגרים. אוכלוסיות מפותחות יוצרות לעתים סבך גבוה. הגבעולים קירחים, זקופים או נטויים, מחורצים לאורכם, שולי החריצים בולטים כרכסים שצבעם אדמדם על רקע החריצים הירוקים. העלים מסורגים, תמימים, מוארכים-איזמלניים, הפטוטרות ניכרות, לעתים כמעט כאורך הטרפים, עורק האמצע בולט בצדו התחתון של הטרף.
התפרחות הנקביות דמויות שיבולת או אשכול צפוף, בראשי עמודי התפרחת, או יוצאות מחיקי עלים, בחלקם העליון של הגבעולים. התפרחות הזכריות יוצאות מחיקי עלים לאורך הגבעולים והן חובקות את הגבעול כסליל. הפרחים מואבקי רוח. הפרחים הזכריים עשויים 5 עלי גביע ירוקים-קרומיים ו-5 אבקנים, הם חסרי עלי כותרת ומוקפים ב-3-1 חפיות צרות, חדות, אך לא דוקרניות. לפרחים הנקביים עלה גביע אחד או שניים, ושחלה בת 3 עמודי-עלי מנוצים וגם הם חסרי עלי כותרת ומוקפים ב-3-1 חפיות צרות, חדות, רכות. צבע החפיות בפרחים הזכריים והנקביים ירוק ועם ההבשלה הוא משתנה לעתים לורוד-אדמדם. הפרחים הנקביים מבשילים לפרי ביצני, הנפתח במרכזו ומשחרר זרע יחיד. הזרעים עדשתיים, חומים-שחורים, מבריקים.
ירבוז הגדות פורח באביב ובקיץ. מוצאו באמריקה. הוא צמח גר בישראל ונאסף לראשונה בשנות ה-70 של המאה שעברה באזור הכנרת. בשנים האחרונות התפשט במקווי-מים המתייבשים, אך נותרים לחים בקיץ, כגון מאגרי מים מלאכותיים וערוצי נחלי אכזב.
ירבוז הגדות עדיין נדיר למדי בישראל, ואוכלוסיות שלו נמצאו בצפון הארץ ולאורך מישור החוף. בארה"ב ובקנדה הוא נפוץ ונחשב כעשב מזיק בשדות שלחין, המקטין את יבולם. מחקרים הראו כי פרט בודד מייצר יותר מ-23,000 זרעים ופוטנציאל ההתרבות שלו עצום. רשויות החקלאות במדינות מסויימות בארה"ב הכריזו מלחמת חורמה על המין והן משתמשות באמצעי הדברה שונים כדי לצמצם את אוכלוסייתו.
הירבוז מוזכר במשנה (מסכת שביעית פרק ט' משנה א') כצמח-בר נאכל, שאין צורך להביא ממנו מעשרות. מקור השם ירבוז הוא, ככל הנראה, בשפה הפרסית העתיקה - 'יארבוז'.
שם הסוג המדעי – Amaranthus – פירושו ביוונית עתיקה: "אינו קמל", משום שרבים ממיני הסוג הינם בעלי פרחי "אלמוות" העמידים לאורך זמן. בשל צבע הפרחים והפירות של חלק ממיני הירבוז, משמשת המילה amaranth בלעז לתיאור צבע אדמדם-ורוד. שם המין המדעי – rudis – בלטינית: "גס", "פרא", על שום המופע הסבוך והגבוה של הצמח.
בסוג ירבוז כ-100 מינים, בישראל נאספו 12 מינים – כולם צמחים גרים בישראל.

דרור מלמד

מקורות מידע

הצמח במקורות


הירבוז מוזכר במשנה (מסכת שביעית פרק ט' משנה א') כצמח-בר נאכל, שאין צורך להביא ממנו מעשרות. מקור השם ירבוז הוא, ככל הנראה, בשפה הפרסית העתיקה - 'יארבוז'.
הירבוז נזכר  גם , במסכת שביעית  "הפגם והירבוזין השוטים... פטורין מן המעשרות" (שביעית פ"ט, מ"א) ובמסכת כלאיים "אין  מרכיבין... ולא תרד על גבי ירבוז מפני שירק בירק" (כלאים א', י"א).

ברפואה העממית  משמש הירבוז להורדת חום , תרופה נגד בצקת, שלשולים, דיזנטריה, הכשות נחשים ארסיים, פצעים חיצוניים, דלקת הסימפונות (ברונכיט) וכמסייע לזירוז המחזור החודשי.











 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים