לוטוס הביצות

הדפסה
  Lotus palustris שם מדעי
קטניות
Fabaceae
משפחה
5 מס' עלי כותרת
תלתני צורת העלה
תמים שפת העלה
נחלים וביצות בית גידול
עגול צורת הגבעול
עשבוני רב-שנתי צורת חיים
גולן, גליל, עמק ירדן עליון, עמקים, הרי שומרון, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, שרון, שפלה, בקעת הירדן, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

דווח לנו

לוטוס  הביצות
צילום: © שרה גולד   גן בוטני הר הצופים, מאי
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

לוטוס הביצות הוא עשבוני רב-שנתי שגובהו 40–70 ס"מ. הגבעול, העלים ועלי הגביע מכוסים שערות ארוכות ומפושקות.
לוטוס הביצות פורח במשך תקופה ארוכה, ממרס עד ספטמבר. הפרח צהוב, עם קוי-אורך אדומים בתחתית המפרש, המתנקזים אל לוע הפרח. הגביע פעמוני, שיניו שוות. עלי הכותרת נעשים כתומים בצידם החיצוני אחרי ההאבקה.
לוטוס הביצות גדל בביצות ובגדות נחלים. הוא נפוץ ברוב אזורי צפון הארץ ומרכזה. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות שלדרומו ולמזרחו של הים התיכון.

בסוג לוטוס 80 מינים, בארץ 14 מינים, חציים חד-שנתיים וחציים רב-שנתיים. השם עלול לבלבל, כי אין כל קשר עם "פרח הלוטוס" של המצרים וההודים, הסינים והברהמינים (ר' להלן מקבץ על צמח הלוטוס של המזרח). הסוג לוטוס כולל צמחים עשבוניים שעליהם מורכבים מ-5 עלעלים: שנים מהם יוצאים מבסיס העלה, ונראים כעלי-לואי; 3 האחרים יוצאים מנקודה אחת בראש ציר העלה, כעלה תלתני. כל העלעלים דומים, ושפתם תמימה. העלה חסר קנוקנות.
הפרח פרפרני טיפוסי, במינים רבים צבעו צהוב עם קוים אדומים עדינים משורטטים לאורך מפרש הכותרת. במינים אחרים הוא ורוד, ובמין אחד בארץ (לוטוס מדברי) – אדום עז. האבקה הדדית מתרחשת בזכות הפרדה בזמן בין הבשלת החלק הזכרי והחלק הנקבי של הפרח – תחילה מבשילה האבקה שבאבקנים, ורק אחרי ימים אחדים מסוגלת הצלקת לקלוט אבקה. הלוטוס נוקט בשיטת "משחת השיניים", אחת מ-4 צורות-האבקה שונות הנפוצות במשפחתו: האבקנים מבשילים כבר כאשר הפרח עודו בניצן. האבקנים כלואים בסירה, ומפרישים אבקה המצטברת בראש הסירה. משנפתח הפרח, הרי עם כל ביקור של חרק בפרח נלחץ החוצה גושיש קטן של אבקה מתוך סדק בראש הסירה. בביקור הבא יצא שוב גושיש נוסף, לאבק את החרק הנוסף. קל לחקות את ביקור החרק על-ידי לחיצה בקיסם על משוטי הכותרת. מאוחר יותר משתרבבת הצלקת אל אותה עמדה, דרך אותו סדק בקצה הסירה, לקלוט אבקה שהחרק הביא מפרח אחר, צעיר יותר. לעיתים מתרחשת בכל זאת גם האבקה עצמית. אין לפרח צוף, והחרקים (בעיקר דבורים) באים אליו למען האבקה שבו. הפרי הוא תרמיל ישר, צר וארוך, והוא נפתח בשתי קשוות.
יש פרטים רעילים, המכילים חומרים המשחררים את הרעל ציאניד בזמן שמרסקים או לועסים את העלה, ויש אוכלוסיות שונות במידת רעילותן באותו מין.

כתב מייק לבנה

מקורות מידע



 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים