אספרג ארוך-עלים

הדפסה
  Asparagus horridus שם מדעי
אספרגיים
Asparagaceae
משפחה
מאוחה מס' עלי כותרת
קרקעות קלות בית גידול
עגול צורת הגבעול
מטפס צורת חיים
גלבוע, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, שרון, שפלה, שפלה, נגב צפוני, נגב והרי אילת, ערבה, בקעת הירדן, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

דווח לנו

אספרג  ארוך-עלים
צילום: © שרה גולד   , מרץ
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

אספרג ארוך-עלים הוא מטפס רב שנתי או שיח חסר עלים (למרות שמו "ארוך-עלים"), המגיע לגובה 150–200 ס"מ. ירוק-עד, גונו מכחיל בגלל כיסוי של שעווה על כל חלקיו. מתוך קנה-שורש בקרקע צומח באביב גבעול זקוף, המתפתל בין ענפים של צמחים שכנים. הגבעול גמיש וירוק תחילה, אחר הוא מתעצה ונעשה חום וקשיח וקוצני. הגבעול נושא עלים מנוונים דמויי קשקש, ומחיקם יוצאים ענפים מקוצרים ירוקים וקשים דמויי מחט (פילוקלד), המתפקדים בהטמעה כעלים. הענפים המחטניים קשים ודוקרניים מאוד, והם ערוכים לרוב אחד-אחד, לעיתים בקבוצות של 2 או 3. עוביים 1.5–2 מ"מ, אורכם הרגיל 1–3 ס"מ, לעיתים אף עד 7 ס"מ. כל אחד מהם מסתיים בקוץ חום. הגבעולים הראשיים מסועפים מאוד, יוצרים מבנה סבוך וצפוף.
אספרג ארוך-עלים פורח הן באביב (במרס– מאי) והן בסתיו (בספטמבר–נובמבר). הפרח צהבהב, חד-מיני, מבנהו כוכבני. העטיף דמוי פעמון בן 6 אונות. אבקנים 6 מפורדים, שווים באורכם זה לזה. עמוד העלי נימי והוא מסתיים בצלקת המחולקת ל-3 אונות. הפרי ענבה כדורית עסיסית ירוקה, צבעה הופך עם הבשלתה לשחור או סגול–שחור. הענבה נאכלת על-ידי ציפורים, המפיצות את הזרעים.
אספרג ארוך-עלים נפוץ במדבר, בבתה ובחורש ברוב אזורי הארץ מהגליל בצפון ועד מדבר יהודה. תפוצתו העולמית דרום ומזרח ימתיכונית. מקור שם הצמח הוא ביוונית, והוא נשמר ברומית, בעברית ובשפות אירופיות אחדות. בעבר נמנה הסוג אספרג עם משפחת השושניים, בזכות הפרח, שיש לו 6 עלי עטיף ושחלה עילית כמו ליתר השושניים, אך היה תמיד ברור שהוא שונה מאוד משושניים אחרים. ואכן לאחרונה שויכו האספרגיים למשפחה בפני עצמה, משפחת האספרגיים.

מינים שונים של אספרג שימשו מימים קדומים למאכל (ענפים צעירים). לשם כך מגדלים מין תרבותי, ומשתמשים בחלק הצעיר והרך, התת-קרקעי, של הגבעול. אפשר לאכלו חי, מיד עם קטיפתו, או לכבוש אותו או לאוכלו חלוט במים. אספרג משמש גם כתרופה עממית נגד עצירות, נגד מחלות כבד ודם, לבעיות בדרכי שתן ולהקלת כאבים. מינים שונים מקובלים גם כצמחי-נוי, במיוחד לקישוט של זרי פרחים, שהוא מקנה להם אווריריות.

כתבו ערגה אלוני ומייק לבנה

מקורות מידע

הצמח במקורות

במקורות נזכר הצמח כירק מאכל: "הנודד מאכילת הכרוב אסור באספרגוס, ומן האספרגוס מותר בכרוב" (נדרים ו' י.)
ועוד: "איספרגוס יפה ללב וטוב לעיניים וכל שכן לבני המעיים" (בבלי, ברכות נ"א).
מקור השם אספרגוס הוא יווני, והוא נשמר ברומית שממנה עבר לשפות האירופיות.
רפואה עממית: גבעוליו הרכים נאכלים על ידי ערביי ארץ-ישראל ומשמשים גם ברפואה העממית, בעיקר לטיפול בעצירות בדרכי השתןובבמעיים, להרגעה ולהקלת כאבים בזמן המחזור וצירי לידה, בחוסר דם ובמחלות כבד.

מוסיפה ד"ר טובה דיקשטיין
בלשון חז"ל המלה אספרגוס היא לא האספרגוס שכך קוראים לו היום, אלא הגבעול של הכרוב. מדובר על כרוב העלים, הקייל, שיש לו גבעול ארוך, אותו נהגו לאכול בנפרד.


 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים