אמיתה קיצית

תיאור הצמח: צמח חד-שנתי ממשפחת הסוככים שגובהו 90-50 ס"מ; נפוץ באדמות כבדות ולצדי דרכים ושדות מעובדים. הוא מאפיין את צומח הקיץ של שדות-בעל ושדות-שלחין. עליו גזורים 3-1 פעמים לאונות נימיות, או דמויות סרגל. הפריחה נמשכת בחודשים אפריל-אוגוסט. הפרחים לבנים. קרני הסוכך מתקפלות בעת ההבשלה, ויוצרות מעין קן הסוגר על הפירות. כך עומדים הסוככים כל הקיץ. עם רדת הגשמים והרטבת הסוככים מתפשקות הקרניים, הקן נפתח והזרים מתפזרים. מועד האיסוף: אוגוסט-נובמבר.

מקורות ופולקלור: מופיע במקורותינו כצמח תבלין: "וכן באמיתא וכן בפיגם וכן בשאר מיני תבלין. מאי אמיתה ניניא" (שבת קכ"ח, ע"א). אותה ניניא מופיעה במקום אחר כתרופה לבעיות לב: "אמר רב אבא איסתומכא דאליבא מאי אסותא? מיתי כמונא כרויא וניניא… ואברתא לליבא בחמרא" (עבודה זרה כ"ט, ע"א). אבותינו השתמשו בזרעי הצמח כתרופה וכתבלין לשיפור טעמו וריחו של היין.

רפואה עממית: הצמח מקובל מאוד על ערביי ארץ-ישראל כתרופה למחלות קיבה, לעצירות בדרכי השתן, לאבנים בכליות, למחלות לב, לכאבי שיניים, לגרדת ולפטריות עור, לסוכרת ולקצרת (אסטמה).

אופן השימוש: כותשים 2 כפיות גדושות של זרעים יבשים, ושמרים אתם במשך 4-3 ימים בתוך ליטר מים, מסננים ושותים כוס אחת ביום. דרך נוספת, יעילה לא-פחות: מכניסים את הזרעים הכתושים לתוך בקבוק יין מתוק, מניחים שלושה עד ארבעה ימים ושותים כוס יין ביום. יעיל מאוד למחלות לב.

תה: מבשלים 2 כפיות גדושות של זרעים בליטר מים עד שיאדימו המים, מסננים ושותים 3-2 כוסות ביום. יעיל נגד אבנים בכליות, עצירות בדרכי השתן, שלשול, סוכרת, קצרת וכאבי שיניים.

משרת אלכוהול – משרים כ20- גר' זרעים בכוס אלכוהול רפואי, שומרים את התמיסה בבקבוק פקוק היטב במקום חמים, לתקופה של שבועיים. אחרי פרק זמן זה מסננים אתה תמיסה, מעבירים לבקבוק אחר ושומרים לפרק זמן ארוך. התמיסה יעילה מאוד נגד מחלות עור ופטריות. טובלים צמר-גפן בתמיסה ומנגבים את העור הנגוע.

מתוך ילקוט הצמחים של נסים קריספיל



גינון חסכוני במים  

israelbiz- בניית אתרים