גד השדה- צמח רפואי


תיאור הצמח: צמח חד-שנתי ממשפחת הסוככים. גובהו 50-20 ס"מ. גדל בשדות בור וכעשב שוטה בין גידולי החורף. מצוי בשפלת החוף, בגליל העליון ובגלית התחתון, בכרמל, בהרי יהודה, בעמק החולה, בעמק הירדן העליון ובגולן. הגבעול זקוף, העלים התחתונים מנוצים ואונותיהם מעוגלות. אונות העלים העליונות דמויותס רגל. הפריחה בחודשים מארס-יוני. הפרחים ערוכים בסוכך בעל 5-3 קרניים הנושאות סוככונים. צבע הפרחים לבן-ורדרד. הפרי הוא דו-זרעון כדורי. כשממוללים אתה צמח הוא מדיף ריח חריף ומיוחד.

מקורות ופולקלור: המן שירד במדבר סיני מתואר כ"זרע גד לבן וטעמו כצפיחית בדבש" (שמות ט"ז, ל"א). לפי ריבוי המקומות שבהם נזכר הכוסבר (גד-השדה) בספרות התלמודית, יש להניח כי הצמח היה נפוץ מאוד בארץ-ישראל, וכי הרבו להשתמש בו ובזרעיו כירק וכתבלין: "כוסברתא מן מתליך עם תבלייא" (ירושלמי דמאי, א'), "כוסבר שהיא זרועה בחצר מקרטם עלה עלה ואוכל" (מעשרות, ג', ט'). בין המאכלים המשפיעים על העובר נזכר גם הכוסבר – "דאכלא כוסברתא הוו לה בני בשרני" (כתובות ס"א) – כלומר, כל האוכלת גד-השדה יהיו לה בנים שמנים ובריאים.

רפואה עממית: ערביי ארץ-ישראל ובני-ישראל מהעדות השונות משתמשים בו בעיקר להפגת גזים בבטן, להקלת דלקות פה וחניכיים, צרבת, הקאות, סחרחורת, כאבי ראש, דלקות עיניים, ולאם בתקופת ההנקה ובחודשים שלפני הלידה.

אופן השימוש: תה רפואי לשתיה: חולטים 5 כפות זרעים בליטר מים רותחים. ממתיקים בדבש, משהים 5 דקות ושותים. יעיל מאוד להפגת גזים, בעיקר אצל תינוקות וילדים. המינון 3-2 כפיות, 6-5 פעמים ביום. למבוגרים: 3-1 כוסות ביום. יעיל גם נגד כאב ראש, כאב בטן ולאם המניקה, או בחודשי ההריון.מרתח לגרגור: מרתיחים 3 כפות גדושות זרעים בחצי ליטר מים, במשך רבע שעה. מסננים, ממלאים את חלל הפה ומגרגרים. טוב נגד דלקות חניכיים ופצעים בפה. בדלקות עיניים: טובלים תחבושת או צמר גפן במרתח בעודו חם, מנגבים או מניחים על שמורות העיניים.

מתוך ילקוט הצמחים של נסים קריספיל



גינון חסכוני במים  

israelbiz- בניית אתרים