לענת יהודה - צמח מרפא

תיאור הצמח: בן-שיח ממשפחת המורכבים, שגובהו 80-50 ס"מ. נפוץ בנגב, בעיקר בערוצו של נחל פארן ובמוצאו לערבה. ענפיו מעוצים, ועליו שעירים, מלבינים וגזורים פעמיים לאונות דקות. כל חלקי הצמח מדיפים ריח עז וחריף. הפריחה בחודשים מארס-אפריל. הקרקפות נישאות על עוקצים קצרים ודקים. צבע הפרחים הוא צהוב בהיר. מועד האיסוף: כל ימות השנה.

מקורות ופולקלור: עמוס הנביא טובן נגד מעוותי המשפט ועושקי הדלים, ההופכים את המשפט לדבר ארסי ומר כלענה: "ההפכים ללענה משפט, וצדקה לארץ הניחו" (ה', ז,). בספר משלי הכתוב עומד לראשונה על אחת מתכונותיה של הלענה, והיא המרירות: "כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיפיות" (ה', ג'-ד').

רפואה עממית: לענת-יהודה, בדומה לאחותה, לענת-המדבר, מקובלת אף היא על עדות ישראל ועל ערביי הארץ כתרופה לטיפול בתולעים בדרכי העיכול, בהכשות נחשים ובעקיצות עקרבים, בשלשול, בדיזנטריה, בפצעים, בדלקות אוזניים ובעצירות קשה.

אופן השימוש: עקיצות והכשות: כותשים עלי לענת-יהודה ומניחים את החומר הכתוש על העקיצה. מומלץ לחבוש גם בתחבושת בד.תה זרעים: מבשלים 2 כפות גדושת זרעים של לענת-יהודה בליטר מים במשך חצי שעה. מסננים ושותים 5 כפות מהמרתח ביום. יעיל מאוד לטיפול בשיעול, בדיזנטריה, בשלשול ובעצירות קשה.עלים לעוסים: לועסים עלי לענת-יהודה, מוציאים את החומר הלעוס מהפה ומניחים אותו על שריטה או על חתך עמוק. מסייע להגלדה של פצעים ולריפויים המהיר.עלים כתושים עם בצל ושמן-זית טובים למריחה על פצעים. טיפות מסוננות של התערובת מסייעות בריפוי דלקות אוזניים.

הקאה מכוונת: אוכלים ענף בגודל של 5 ס"מ, כמות-שהוא, כדי לגרום להקאות. טיפול זה מתבצע בדרך-כלל אחרי אכילת דבר-מה רעיל, העלול לגרום נזק קשה לגוף.

מתוך ילקוט הצמחים של נסים קריספיל



גינון חסכוני במים  

israelbiz- בניית אתרים