בבונג זהוב - צמח מרפא

תיאור הצמח: צמח חד-שנתי ממשפחת המורכבים, גובהו 20-10 ס"מ, גדל ברוב אזורי הארץ, בשולי שדות ודרכים ובאשפתות. במדבר ובספר הוא גדל במקומות לחים ומוצרים, סמוך לגבי מים, באפיקי נחלים ובנאות מדבר. ענפיו יוצאים מבסיס הצמח. עליו גזורים לאונות קצרות וחדות. הפריחה בחודשים מארס-אפריל. קרקפות הפרחים נישאות בראשי הגבעולים, צבען צהוב והן מכילות פרחים צינוריים בלבד. מציעת הקרקפת קמורה וחלולה, גורם הנותן לה את צורתה החרוטית. הזרעים זעירים וחסרי ציצית. כל חלקי הצמח מפיצים ריח חריף נעים. מועד האיסוף: ינואר-מאי.

מקורות ופולקלור: מקור השם בבונג הוא פרסי; בבונדש בפרסית פירושו "תפוח הקרקע", אולי בגלל הדמיון בריח שבין שני הצמחים. מפרסים עבר השם לערבית ולעברית.

רפואה עממית: הבבונג הוא אחד מן הצמחים החשובים והמקובלים ברפואה העממית של הערבים בארץ-ישראל ושל עדות ישראל. להלן רשימה ארוכה של שימושיו הרפואיים: הפגת גזים אצל תינוקות וילדים, הקלת הצטננות, כאבי שיניים, כאבי ראש, שיעול חזק אצל ילדים, חום גבוה, כאבי בטן, דלקת חניכיים, כאבי גרון, מחלות דרכי הנשימה, עצירות בדרכי השתן, טוב גם לחיזוק כללי של הגוף ולריפוי פצעים פתוחים.

אופן השימוש: חולטים כפית גדושה של קרקפות פרחים בכוס מים רותחים, מסננים ושותים כתה. להורדת חום אצל ילדים קטנים, כאבי בטן, עצירות בדרכי השתן, הצטננות, כאבי ראש ושיעול חזק. הפרחים כתושים: כותשים פרחים יבשים לאבקה, מפזרים אותה על פצעים פתוחים ופצעים מוגלתיים וחובשים בתחבושת. משרת פרחים: חולטים 4 כפות גדושות של פרחים בכוס מים חמים, מסננים, ממלאים אל חלל הפה ומגרגרים במשרה. מומלץ מאוד לכאבי שיניים, לדלקות חניכיים ולדלקות גרון. אמבטיית אדים: חולטים 5 כפות גדושות של פרחים בליטר מים ושואפים את האדים העולים מן הסיר. טוב לפתיחת דרכי הנשימה, נגד הצטננות, כאבי ראש ושיעול חזק.


מתוך ילקוט הצמחים של נסים קריספיל



גינון חסכוני במים  

israelbiz- בניית אתרים