אגדה וסיפור על קיסוסית קוצנית

אגדה עממית בנוסח המיתולוגיה היוונית על קיסוסית
היה הייתה נערה ושמה קיסוסית. קיסוסית הייתה יפיפיה, היה  לה חסרון אחד די גדול שהיה בעוכריה, היא  הייתה פוזלת.
קיסוסית הייתה עניה, וגרה ליד הארמון, וצפתה באורח חייהם של  השוכנים בו. כל ימיה
חלמה להתחתן על הנסיך, לאחר שיטייל ביער, יפגוש בה וירצה אותה.  אבל מכיוון שהייתה
עניה, ולא הייתה לה הזדמנות  לפגוש בו.

יום אחד הנסיך שמעה קיסוסית שהנסיך עורך נשף, הוא הזמין את כל הנשים מהאיזור
להגיע לנשף, על מנת שיבחר אחת מהן שתהיה לו לאישה.
קיסוסית השקיעה בהופעתה ובאה לנשף יפהפיה מהרגיל. בסוף הערב הוכרז כי הנסיך עומד
להצביע על האישה שבחר להיות אשתו. 

קיסוסית, יחד עם כל הנשים שבאו, ציפתה בתקווה שיצביע עליה...
לאחר התרגשות  וציפיה, צעד הנסיך לכיוון קיסוסית ןהצביע עליה!!! אבל קיסוסית
הפוזלת, הייתה בטוחה שהוא הצביע על הנערה שלידה.
מיד ברחה מהארמון בריצת אמוק, אל תוך היער, ושם התאבדה ע"י תקיעת סכין בליבה
מרוב אכזבה.
הנסיך המאוהב לא הבין מה קרה ורץ אחריה למעבה היער, אבל איחר את המועד. כשראה אותה מתה, התאבד גם הוא וטיפות דם נזלו מליבו  .

באותו מקום בו התאחדו ליבותיהם באהבה, גדלים עד היום  צמחי קיסוסית קוצנית המטפסת הסבוכה. הצמח דו-ביתי (פרט אחד מצמיח רק פרחי נקבה, פרט אחר מצמיח רק פרחי זכר. לכן ההאבקה היא כמובן הדדית בלעדית) לצמח עלים דמויי לב (או חץ), הגבעולים קוצניים בעלי שיכים מאונקלים. הפרי הוא ענבה כדורית עסיסית בגודל 7-5 מ"מ, פירות הקיסוסית האדומים המשתלשלים מהצמח המטפס על עצים אחרים, כמו אשכול, מזכירים לנו את הדם שניגר מליבותיהם.

(יש נוסחים בהם הנסיך אינו אלא אל היין דיוניסוס, שערך נשף בסתיו במועד בו מבשילים
פירות הקיסוסית )

סיפור - למה אין הקיסוסית נאכלת על ידי הצאן
מאת רות ריכטר - מתוך הספר ארץ ירוקה שלי
כשברא אלוהים את הכרמל, שרר חורף על הים הקדמון שכיסה את הארץ. מטרות עוז ניתכו בשפע, והאדמה החדשה, שזה עתה נבראה, רוותה מים והתכסתה בדשא עשב רענן. ליחכו הבקר והצאן את העשב, והוא הוסיף וגדל וכיסה את הארץ.
‏אבל החורף חלף והקיץ הגיע. הגשמים פסקו, האדמה נסדקה מן היובש, והעשבים הירוקים קמלו והיו לשלף צהוב וחסר חיים. התהלכו בני הצאן והבקר בין שיחי החורש, ולא מצאו מזון רענן ועסיסי לרוות בו את צימאונם.
רק האלון לבש עלים ירקרקים, עליו פיתו את הבקר לבוא וללחך מהם מלוא הפה. כל יום היו הצאן והבקר מכרסמים את העלים החדשים של האלון ואין מציל. בכה האלון וביקש מחבריו, הצמחים המטפסים, שיגנו עליו משיני הצאן.
‏לא אוכל להושיעך, אמרה הפואה המצויה, המטפסת על האלות ועל הקידה, כי חוששת אני פן אהיה למאכל לשיני הצאן. עתה מתחבאת אני בסבך האלות, אך אם אצא ממחבואי, יחמדו אותי העזים והכבשים ויאכלו את עלי הירוקים.
‏ואני מפחד מן היובש, הנלווה אל האור הבהיר של שמש הקיץ, אמר הטמוס המצוי. אם אצא ממחבואי המוצל, עלול אני להתייבש בחמה, ולכן לא אוכל לעזור לך, ידידי האלון.
‏ואספרג החורש אמר: רוצה הייתי לעזור לך, ידידי האלון, אבל חסר אני קנוקנות או שורשי אחיזה, ‏כדי שאוכל לאחוז בענפים ולטפס עליך· לכן לא אוכל להושיעך
‏שמעה הקיסוסית  את דברי חבריה, והחליטה להציל את ידידה האלון משיני הצאן. והקיסוסית הייתה יפה מכל המטפסים אשר בחורש: עליה הירוקים לבשו צורת חץ, ופירותיה האדומים קישטו את החורש בסתיו וקרצו לציפורים, כדי שתבואנה לאכול מהם ולקנן בין ענפי הקיסוסית המשתרגים.
‏שלחה הקיסוסית את גבעוליה הגמישים ואת קנוקנותיה המסולסלות, ויצרה סבך מגן סביב ‏
גופו של האלון, וקוציה הגנו עליו מפני הצאן והבקר.
‏באו בני הצאן ולחכו את העלים הצעירים של הקיסוסית, אך היא נשאה סבלה בשתיקה ולא
נטשה את האלון בצרתו.

ראה בורא העולם שלא חסה הקיסוסית על חייה למען האלון, והחליט להציל אותה משיני
בעלי החיים. בשולי גבעוליה גדלים קוצים דוקרניים ומאיימים, הנקראים שיכים.

‏ואתם, המטיילים בחורש, בראותכם אלון מלבלב חבוק בענפי הקיסוסית, זכרו שאהבתם
עתיקת יומין היא, ושמרו על שניהם.



גינון חסכוני במים  

israelbiz- בניית אתרים