משפחת הטופליים   Cynomoriaceae

משפחת הטופליים נכללת כיום בסדרת הבקעצוראים (Saxifragales, שבה גם בקעצוריים, אדמוניתיים, טבוריתיים, אלף-העלה ועוד 10 משפחות ללא ייצוג בבר בישראל). היא משפחה קטנטנה שבה סוג אחד, טופל, ובו מין אחד - טופל אדום. שיוכה האבולוציוני-פילוגנטי של המשפחה אינו ברור וקיים ויכוח בין החוקרים. בעבר נכללו הטופליים במשפחה שמיניה אינם גדלים בישראל - Balanophoraceae, הכלולה כיום בסנטליים ואכן, יש המשייכים את הטופליים לסדרת הסנטלאים. אנליזת DNA שהופק מכלורופלסטים של הצמח הראתה דמיון גבוה לורדיים ולפיכך חוקרים אחדים משייכים את הטופליים לורדנאים. תוצאות אנליזות מאוחרות יותר נטו לדמיון גבוה יותר לבקעצוראים, אבל גם בתוך סדרה זו מתקשים החוקרים למצוא קו שושלתי ברור והמשפחה אינה משתלבת בעץ הפילוגנטי, כך שקשה להבין מאיזה אב קדמון התפתחה וקשה לשער את גילה. תפוצת הטופל האדום משתרעת באגן הים התיכון, במזרח התיכון ובמרכז אסיה.
השם טופל (טֹפֶל), המאזכר את טפילותו של הצמח, נקבע על-ידי ועד הלשון העברית והובא ב"מילון לצמחי ארץ-ישראל", שיצא לאור בשנת  תש"ו (1946). שמו המדעי של הסוג, Cynomorium (ומכאן שם המשפחה, Cynomoriaceae), מיוונית": kynon - "כלב", morion - "פין", על שום צורתו דמויית איבר-המין הכלבי של הצמח.
תיאור משפחת הטופליים, הוא בעצם תיאור המין טופל אדום (נא ראו גם בדף המין). הטופליים, לפיכך, הם עשבים טפיליים, רב-שנתיים, חסרי-כלורופיל, אדומים-כהים, בעלי-קנה-שורש מסועף, ממנו עולים הגבעולים. הם נטפלים לשורשי צמחים פונדקאים, בעזרת שלוחות מצץ (haustoria) קצרות, היוצאות משורשים גרים (אדוונטיביים) עדינים, הנשלחים מקנה-השורש. מכיוון שאינם מטמיעים, הטופליים הם טפילים מוחלטים (הולופרזיטים), המקבלים את כל מזונם מהצמח הפונדקאי. הגבעול יחיד, בלתי מסועף, זקוף, גובהו עד 30 ס"מ, בשרני. העלים ערוכים כסליל לאורך הגבעול, קשקשיים-משולשים, קרומיים, נשירים. התפרחת אשבול דמוי-אלה, צפוף-פרחים קטנים, אדומים-סגולים, הנישא בראש הגבעול. רוב הפרחים חד-מיניים, יושבים בחיק חפיות קשקשיות, אך בתפרחת גם מעט פרחים דו-מיניים. אופי ההאבקה של הטופל אינו ידוע, אך יש המשערים כי זבובים, אשר ניזונים מהאבקה, הם המאביקים העיקריים. העטיף פשוט ולו 6-3 אונות דמויות-יתד, עד סרגליות, בפרחים הנקביים העטיף לעתים חסר. בפרחים הזכריים אבקן יחיד ולו מאבקים בני 2 לשכות, המפזרות אבקה כלפי מרכז הפרח וכן שרידי שחלה מנוונת (פיסטילוד) ועמוד-עלי מצומצם לכדי צופן. בפרחים הנקביים השחלה תחתית, עשויה 2 עלי-שחלה מאוחים, היוצרים מגורה אחת, שבה ביצית אחת. מן השחלה עולה עמוד-עלי מחורץ, מורחב מעט בראשו, ונושא 2 צלקות נקודתיות. הפרי אגוזית כדורית, עטויה בעטיף, בראשה ניכרים שרידי עמוד-העלי ובה זרע אחד, מכיל אנדוספרם. העובר זעיר.
עד  תחילת המאה ה-18 נחשב הטופל לפטריה טפילה, ורק שנים אחדות לפני שהטקסונום השוודי לינאוס (Carolus Linnaeus, 1707-1778) תיאר אותו (בשנת 1753), נקבע כי הוא שייך לצמחי הזרע.
הטופל משמש באופן נרחב ברפואה העממית. בשל צורתו וצבעו פשתה האמונה שתכשירים המוכנים מאברי הצמח מועילים לטיפול באין-אונות, כתרופה למניעת הריון, לאנמיה, לריפוי פצעים ולעצירת דימומים. הצמח על קנה-השורש הבשרני שלו, נאכל ע"י נוודים  מדבריים. מפרחי הטופל מפיקים צבע אדום לצביעת בדים.
בישראל טופל אדום הוא צמח נדיר, הטפיל על שורשי שיחים ועצים מדבריים (מלוח, אוכם,ימלוח, אשל), הגדלים בקרקעות מלוחות לאורך הבקע הסורי-אפריקני ובנגב.

כתב: דרור מלמד

מקורות:

  1. Bellot,S. & Renner, S. (2013). Pollination and mating systems of Apodanthaceae and the distribution of reproductive traits in parasitic angiosperms. American Journal of Botany, Vol. 100, pp. 1083-1094
  2. Chen, J & Funston, M. Flora of China, Vol. 13, p. 434, Online
  3. Heide-Jørgensen‏, H. (2008). Parasitic flowering plants, pp. 207-209. Brill, Leiden, The Netherlands
  4. Rafiq, R. Flora of Pakistan, Online
  5. Watson, L., and Dallwitz, M.J. (1992 onwards). The families of flowering plants: descriptions, illustrations, identification, and information retrieval. Version: 8th December 2015. Cynomoriaceae Lindl. Online Version
  6. Zohary, M. (1966). Flora Palaestina, Part Two, pp. 50-51
  7. פינברון-דותן, נ. ודנין, א. (1998). המגדיר לצמחי בר בישראל. כנה, ירושלים

חזרה למשפחות הצמחים

נמצאו 1 צמחים ששייכים למשפחת הטופליים
טופל אדום


גינון חסכוני במים  

israelbiz- בניית אתרים