הרצון להבין את עולם הטבע של אבותינו, את שפתם ואת הסביבה שבה חיו ופעלו הוא המניע אותנו לחקור ולהתעניין בצמחים המוזכרים במקורות.
בתנ”ך מוזכרים כמאה צמחים, ואילו במשנה ובתלמוד מוזכרים כארבע מאות. הצמחים במקורות מוזכרים בהקשרים שונים: לצורכי פולחן, (הכוהנים היו רוקחים בשמים מצמחים לשימוש במקדש) כדימויים ומשלים.
צמחים שימשו את אבותינו גם בחיי היומיום וגם לצורכי מילוי מצוות דתיות. הם מוזכרים במקורות בהקשרים של: תשלום מיסי תרומות ומעשרות, ערלה, פאה ושכחה, בטקסי טומאה וטהרה, לשאלות של שימוש בתוצרת חקלאית כשעטנז, כלאיים, כחומרי גלם לצביעה ולתעשיית הסבון, כסמלים לאהבה ולערגה (שיר השירים) ועוד. רוב רובם של התיאורים אינם מנקודת ראות בוטנית.
לפי המסורת היה קיים ספר רפואה "ישראלי עממי" שרוב התרופות שהופיעו בו היו עשויות מצמחים. על פי המסורת כתב אותו שלמה המלך, וחזקיהו המלך גנזו (ברייתא, פסחים).

א-ה ו-י כ-נ ס-ק ר-ת

נא להמתין...