לוטוס מצוי

הדפסה
  Lotus peregrinus שם מדעי
  Bird's-foot trefoil Common name
קטניות
Fabaceae
משפחה
5 מס' עלי כותרת
מנוצה צורת העלה
תמים שפת העלה
חברות שיחים (בתה וגריגה) בית גידול
עגול צורת הגבעול
חד-שנתי צורת חיים
גולן, גליל, עמק ירדן עליון, גלבוע, כרמל, מדבר שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, עין גדי, שרון, שפלה, נגב צפוני, נגב והרי אילת, בקעת הירדן, תפוצה בארץ
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

לוטוס מצוי
צילום: © שרה גולד   , מרץ
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

כל המינים בסוג זה הם צמחים עשבוניים שעליהם מורכבים מ-5 עלעלים: שניים מהם יוצאים מבסיס העלה, ונראים כעלי-לוואי; 3 האחרים יוצאים מנקודה אחת בראש ציר העלה, כעלה תלתני. כל העלעלים דומים ושפתם תמימה. העלה חסר קנוקנות. השם עלול להטעות כי אין לו כל קשר עם "פרח הלוטוס" של המצרים וההודים, הסינים והברהמינים אשר שייך לסוג Nelumbo שהוא בן משפחה אחרת. הפרח של הלוטוס הוא פרח פרפרני טיפוסי, במינים רבים צבעו צהוב עם קווים אדומים עדינים משורטטים לאורך מפרש הכותרת. במינים אחרים הוא ורוד, ובמין אחד בארץ (לוטוס מדברי) – אדום. האבקה הדדית מתרחשת בזכות הפרדה בזמן בין הבשלת החלק הזכרי והחלק הנקבי של הפרח – תחילה מבשילה האבקה שבאבקנים, ורק אחרי ימים אחדים מסוגלת הצלקת לקלוט אבקה. הלוטוס נוקט בשיטת "משחת השיניים", אחת מ-4 צורות-האבקה שונות הנפוצות במשפחתו: האבקנים מבשילים כבר כאשר הפרח עודו בניצן. האבקנים כלואים בסירה, ומפרישים אבקה המצטברת בראש הסירה. משנפתח הפרח, הרי עם כל ביקור של חרק בפרח נלחץ החוצה גושיש קטן של אבקה מתוך סדק בראש הסירה. בביקור הבא יצא שוב גושיש נוסף, לאבק את החרק הנוסף. קל לחקות את ביקור החרק על-ידי לחיצה בקיסם על משוטי הכותרת. מאוחר יותר משתרבבת הצלקת אל אותה עמדה, דרך אותו סדק בקצה הסירה, לקלוט אבקה שהחרק הביא מפרח אחר, צעיר יותר. לעתים מתרחשת בכל זאת גם האבקה עצמית. אין לפרח צוף, והחרקים (בעיקר דבורים) באים אליו למען האבקה שבו. הפרי הוא תרמיל ישר, צר וארוך, והוא נפתח בשתי קשוות. יש פרטים רעילים המכילים חומרים המשחררים את הרעל ציאניד בזמן שמרסקים או לועסים את העלה, ויש אוכלוסיות שונות במידת רעילותן באותו מין. בסוג 80 מינים. בארץ 14 מינים, חציים חד-שנתיים וחציים רב-שנתיים. מין זה הוא צמח חד-שנתי שרוע ומסועף, שולח ענפים שאורכם 10–40 ס"מ. העלים שעירים. העלעלים גדולים. פורח באביב, פריחתו ממושכת. הגביע דו-שפתני. צבע הפרח צהוב עז, אורכו 1 ס"מ. על מפרש הכותרת מצויירים קוי אורך אדומים עדינים. הפרחים ערוכים בקבוצות של 2–3. התרמיל דק, גלילי (חתכו עגול, בקוטר 2.5 עד 5 מ"מ), דומה בעוביו לגבעול. גונו ירוק, נוטה מעט לאדום. בקצהו חוד דמוי חוט דק, בבסיסו הוא יושב בתוך הגביע, הבולט בצורתו הדו-שפתנית. הזרעים צהבהבים–ירוקים. שכיח ברוב אזורי הארץ, פרט למדבר וערבה מובהקים. מעדיף אדמה כבדה, גדל גם בקרקע חולית. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות מזרח הים התיכון. כתב מייק לבנה

מקורות מידע


 
גינון חסכוני בצמחי בר