הדפסה

הסוג בנקסיה - עמרם אשל

מאידך גיסא 4 – נרות לזכרו של יוסף בנקס   14/12/2011

לכבוד חנוכה אציג לכם את צמח החנוכייה שתפרחותיו נראות כנרות עבים שנישאים על הענפים. הסוג Banksia ממשפחת הפרוטאיים, נקרא על-שמו של הבוטנאי ג'וזף בֶּנְקְס שהיה איש טבע אנגלי שחקר בצעירותו את הטבע בניפאונדלנד שבצפון אמריקה ואחר-כך הצטרף למסעו הראשון של קפטן קוק, החוקר של יבשת אוסטרליה.

המסע שנערך במחצית השנייה של המאה ה-18עבר בדרום אמריקה ומשם דרך האוקיינוס השקט לניו-זילנד ואוסטרליה היבשת החדשה.
הם נחתו במפרץ שידוע עד היום בשם Botany Bay לציון התגליות הבוטניות החשובות מאותו זמן. בנקס גילה לעולם המערבי את צמחי אוסטרליה המפורסמים, אקליפטוסים, שיטים ועוד. היו לו קשרים טובים עם ליניאוס וחוקרי טבע אחרים בתקופתו. יחד עם מחקריו הבוטניים הוא פעל למענם של המתיישבים באוסטרליה הרחוקה וכאות הוקרה קראו לסוג זה של צמחים על שמו. בסוג 170 מינים.
בתמונה הראשונה רואים שיח של Banksia ashbyi עמוס בתפרחות גליליות זקופות, שנראות כמו נרות קישוט, לא נרות חנוכה הדקים. צילמתי את השלבים מתפרחת צעירה, שנראית כמוט חום, להתפתחות הפרחים הרבים שנפתחים מלמטה למעלה ועד לנשירת הפרחים והופעת הפירות. ניתן לראות שהמאביקים הן ציפורים הניזונות מהצוף שנקראות Western Wattlebird (Anthochaera lunulata). את אותן ציפורים ראיתי גם אוספות צוף ומאביקות פרחים מסוגים אחרים כגרביליאות וכף-קנגורו. עטלפים, יונקי-כיס קטנים, מכרסמים וחרקים מאביקים את הפרחים עשירי הצוף האלה. האבוריג'ינים יליד אוסטרליה היו גם הם מפיקים את הצוף מהתפרחות.
בכל תפרחת יש מאות או אפילו אלפי פרחים אך רק עשרות בודדות לכל היותר מואבקים ומבשילים פירות שנפתחים בשתי קשׂוות. השיזרה המרכזית שנושאת את הפירות מתעבה ונעשית קשה. היא מגינה על הזרעים עד פיזורם. יש מינים שבהם נשארים שרידי פרחים יבשים גם לאחר ההבשלה. העלים צרים וארוכים ובדרך כלל שפתם משוננת. הם מסודרים במסורג אך בקרבת קצה הענף הפרקים של הגבעול עדיין קצרים והעלים הצעירים נראים במסודרים בדורים צפופים בצמוד לקודקוד הצמיחה.
בסוג יש מיני שרועים שתפרחותיהם צמודות לקרקע כמו אלו של B. blechnifolia ומיני שיחים כמו B. lemanniana או B. pilostylis והמין B. scabrella שהתפרחות שלו לא גליליות אלא כדוריות. ולבסוף ישנם גם עצים גבוהים כמו B. attenuata שאפשר לראות בתמונה שלו כמה תפרחות הנישאות על הצמרת. במין זה לא נשארים שרידי פרחים לאחר הבשלת הפירות. הוא יוצר חורשים צפופים באזור של מערב אוסטרליה הנתון לסכנת שריפות. כפי שניתן לראות הוא מתחדש היטב לאחר שריפה. יש מינים אחרים שמתחדשים רק מזרעים, שמופצים לאחר השריפה בדומה לאלו של אורן ירושלים שלנו.
יש מינים בסוג זה שמגיעים לגובה 30 מ'. יש גם מינים שפירותיהם אינם גליליים אלא כדוריים כמו B. spaerocarpa שפירוש שמו "פרי כדורי" או המין B. laricina.
מרכז התפוצה של הסוג הוא במערב אוסטרליה. בכתבה "מאידך גיסא 2" סיפרתי לכם על המין B. sessilis מאזור החולות במערב אוסטרליה. רוב מיני הסוג הזה של צמחים אוסטרליים מותאמים לגידול בקרקעות שטופות מאוד וחסרות מינרלים. כשמנסים לגדל אותם על קרקעות פוריות הוא סובל מרעילות של עודפי זרחן. לכן קשה לגדל אותו מחוץ לאזור מולדתו. בישראל נעשו ניסיונות לגדלו בחולות ממערב לקיבוץ גן-שמואל.

לכתבות קודמות

גינון חסכוני במים