בכתבה זו ניגע באופן קל מאוד באחת ממשפחות העצים החשובות והיפות של אזורנו: האשחריים. שמה המדעי של משפחה זו הוא Rhamnaceae, באנגלית Buckthorns ובערבית نبقيات. היא מיוצגת באזורנו ע"י תשעה עצים: אשחר ארצישראלי, אשחר ד-זרעי, אשחר הלבנון, אשחר מנוקד, אשחר רחב-עלים, אשמר קוצני, שיזף השיח, שיזף מצוי ושיזף שעיר. בנוסף לשלושת השיזפים שהם צמחי בר מגדלים בארץ עץ תרבות השייך לאותו סוג, שיזף סיני, Ziziphus jujuba בשמו המדעי, שיש לו פירות טעימים מאוד, והוא לא קוצני בדומה לאחיו עצי הבר.
מבין האשחריים, אשחר ארצישראלי הוא הידוע והשימושי ביותר ברפואה המסורתית והוא גם הנחקר ביותר במדע המודרני. שמו בערבית הוא סִווייד سوّيد שמשמעותו דומה מאוד לאשחר. בקצוות הצפוניים של הגליל העליון, בלבנון ובמערב סוריה שמו הוא עַגְ'רָם عجرم. בשירת החתונות הערבית המקומית שרות הנשים בליל החינא של הכלה:
משב קל של אוויר עקר את האשחר משורשיו, הו אמי, היכן החתן של היפה בנשים יפרוש את מזרנו?
בערבית יש לשני חצאי השאלה חרוז, כמובן, אבל החלק היפה הוא הרמיזה הרומנטית. הרי משב אוויר קל לא יכול לעקור עץ אשחר משורשיו, אבל המלה אוויר כאן היא הַווא, שבעצם יש לה משמעות כפולה, אוויר ואהבה. ואכן, האהבה היא כל יכולה.
אבל העץ החשוב ביותר לבני האדם מבין עצי משפחה זו הוא ללא ספק השיזף המצוי. תיעודים ארכיאולוגיים ממקומות רבים ומתקופות רבות במזרח התיכון וסביבתו מעידים על חשיבותו של עץ זה למזונם של בני האדם ובעלי החיים שגידלו, כבעל סגולות רפואיות עצומות וכנכס כלכלי. פפירוסים וכתבים אחרים ממצרים העתיקה הזכירו את השיזף המצוי פעמים רבות מאוד, והוא נקרא בשפתם נבּס, ואולי זה מקור השם הערבי (אחד מהם) נבּק نبق. בעידן הקרוב יותר, אמוץ דפני (1991) מונה יותר משלושים שימושים של עץ זה ברפואה המסורתית, ואכן שימושים אלה מוזכרים לעיתים קרובות ברפואה הערבית המסורתית.
יחד עם זאת, חשוב לציין כי אשחר מנוקד Rhamnus punctata, אינו מוזכר בתיעודים ארכיאולוגיים, רפואה מסורתית ואפילו בהקשר של פעילות ביולוגית-רפואית במחקר המודרני.
אחת הסגולות החשובות ביותר של פירות עצים אלה אבל גם של העלים היא תכולה גבוהה של חומרים נוגדי-חימצון (Antioxidants). פירות השיזף המצוי או בשמו העממי דוֹם, מכילים כמויות גדולות של חומרים כאלה, יחד עם חומרים רבים אחרים, בעלי פעילויות בולטות אחרות כגון פעילות אנטי-מיקרוביאלית, שזכתה לתשומת לב מחקרית עצומה. תחום נוסף שבו זכתה משפחה זו למחקר רחב שהתבטא במספר גדול של פרסומים מדעיים, הוא איכות והרכב דבש הדבורים הניזונות מפרחי עצים אלה. לדוגמא, הדבש שמקורו בפרחי שיזף מצוי הוא בעל ערך תזונתי בולט במיוחד ובעל פעילות אנטי-חיידקית גבוהה בהשוואה לרוב סוגי הדבש. דבש כזה מיוצר במכוורות בארץ.
סגולה נוספת הראויה לציון בקשר לעצים אלה היא הכנת סוגים שונים של שמפו המכילים רכיבים מגוונים, בעיקר תמציות ושמנים אתריים, של העצים: קליפות הגזעים, עלים ופירות. לחומרי ניקוי אלה סגולות בולטות של הגנה על העור וחיטוי. בנוסף לכך, מתמציות חלקים שונים של עצים אלה הכינו המדענים ננו-חלקיקים רבים מאוד, שיש להם פעילויות דומות אבל לרוב חזקות יותר מאלו של התמציות עצמן: אנטי-סרטניות ואנטי-חיידקיות.
לסיום, מהחלקים השונים של עצים אלה בודדו חומרים כימיים ייחודיים בעלי מבנים חשובים הן ברמת המחקר הבסיסי והן ברמה היישומית. אחד מהם, Christinin A (סאפּונין Saponin) שמבנהו מופיע באיור מצורף, משמש בשנים האחרונות במחקרים רבים של פיתוח תרופות נגד סוגים של מחלת הסרטן. לחומר עצמו פעילות אנטי-סרטנית לא-חזקה, אבל מחקרים עכשוויים מנסים להשתמש בו כנשא-תרופה (Drug-carrier) לחומרים אחרים פעילים יותר, ואשר זמינותם הביולוגית נמוכה מאוד כשהם לבד.
מקורות:
אמוץ דפני (1991) פרחים סגולות ואגדות. הוצאת כרמל, ירושלים.
כתבה זו היא סיכום של מאמר של המחבר