אשחר רחב-עלים הוא עץ ירוק-עד הגדל בחורש לח וליד מים. בדרך-כלל הוא מופיע כשיח גבוה וזקוף המסתעף מבסיסו. בתנאים טובים (למשל בשמורת הדן) הוא עשוי להגיע לממדי עץ ממש, עד גובה של 10 מ'. עליו מבריקים, קשים, כפי שאופייני לעצים רבים בחורש הארצישראלי. הם קטנים, אך רחבים בהרבה מעליהם של יתר מיני האשחר שבארץ, רוחבם 2–3 ס"מ לעומת רוחב של 0.5 ס"מ ביתר המינים. כדי להבדיל ביניהם לבין עלי ער אציל, שעליו דומים והוא גדל באותם מקומות, יש לזכור כי באשחר העלה משונן עדינות, שפתו אינה גלונית, שוליו לבנים–שקופים במבט מול האור, ואין לו ריח.
אשחר רחב-עלים פורח מפברואר עד אפריל. הפרחים חד-מיניים, חסרי עלי כותרת, קטנים ובלתי בולטים, צבעם ירקרק-צהבהב, והם שופעים צוף ומדיפים ריח חזק, המזעיק אליהם המוני זבובים. הצמחים חד-ביתיים, כל צמח נושא גם פרחי זכר וגם פרחי נקבה העושים פירות. הפרי ענבה עסיסית כדורית קטנה, אורכו 7 מ"מ. טעמו מתקתק מעט, אינו משובח ביותר; צבעו אדום בעודו בוסר, משחיר בהבשילו (מכאן שמו).
אשחר רחב-עלים גדל בחורש ובגריגה בכל חלקי החבל הים-תיכוני, גם בהר וגם במישור החוף. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות שסביב הים התיכון.
שימש ברפואה עממית כחומר משלשל, וכמקור לצבע ירוק לצביעת אריגים. כיום הוא ניטע גם בגינות, בעיקר באזורי ההר. הזרעים מופצים בפי ציפורים, האוכלות את הפירות העסיסיים. כך הוא נפוץ בבית גידולו הטבעי, אך כיום הוא מגיע בדרך זאת גם לשטחים פתוחים ולמטעים נטושים.
הפירות אכילים, עדיף ללא הזרעים הגורמים לשלשול. (בדרך זו מפיצות אותן הציפורים)
כתב מייק לבנה