משפחת הבקעצוריים   Saxifragaceae

משפחת הבקעצוריים בסדרת הבקעצוראים (Saxifragales, שבה גם טופליים, אדמוניתיים, טבוריתיים, אלף-העלה ועוד 10 משפחות ללא ייצוג בבר בישראל) כוללת כ-50 סוגים וקרוב ל-800 מינים. המשפחה התפתחה לפני כ-40 מיליון שנה ותפוצת מיניה משתרעת באזורים הממוזגים והארקטיים בחצי הכדור הצפוני ובהרים הגבוהים באזורים הטרופיים שבדרום אמריקה.
משפחת הבקעצוריים הקלאסית, המורחבת (sensu lato), כללה סוגים רבים שבעקבות מחקרים מולקולאריים נמצא כי הם שייכים לקבוצות אחרות, הכלולות לעתים בסדרות אחרות. מינים מעוצים שנכללו בבקעצוריים משוייכים כיום למשפחות אחרות.
המשפחה קרויה על שם הסוג בקעצור, עברות נאה לשם הסוג המדעי, Saxifraga (ומכאן שם המשפחה, Saxifragaceae), מלטינית: saxum - "סלע", frango - "שובר", לאמור: "בּוֹקֵעַ-סְלָעִים" [אכן, כך נקרא לראשונה, בשנת תר"ץ (1930), במילון "ילקוט הצמחים" שערכו פ. אוירבך ומ. אזרחי (קרישבסקי)], המאזכר את בית הגידול של מיני הסוג, בסדקי סלעים. השם העכשווי "בְּקַעְצוּר" הובא לראשונה במגדיר הצמחים העברי הראשון, ה"מגדיר לצמחי ארץ-ישראל", מאת א. איג, מ. זהרי ונ. פינברון, שיצא לאור בשנת תרצ"א (1931).
הבקעצוריים הינם עשבים חד-שנתיים, רב-שנתיים, לעתים דו-שנתיים (חלק ממיני הסוג בקעצור). מינים אחדים גדלים בצפיפות ויוצרים משטחים. העלים פשוטים, או מורכבים, מסורגים, לעתים נגדיים, לעתים ערוכים בבסיס הצמח כשושנת, עלי-לוואי חסרים בדרך-כלל. פטוטרות קיימות, או שהעלים יושבים חסרי-פטוטרות. הטרפים תמימים, לעתים מחולקים לאונות, לעתים-קרובות שוליהם משוננים. התפרחות אשכולות, מכבדים, או שהפרחים בודדים, בחיקי-עלים, או בקצות הגבעולים. בבסיס התפרחות מצויים חפים. הבקעצוריים מואבקי-חרקים. הפרחים ניכרים (במינים הגדלים בישראל הפרחים קטנים), נכונים, לעתים-רחוקות בעלי-סימטריה דו-צדדית, דו-מיניים, לעתים חד-מיניים ואז הצמחים דו-ביתיים - פרחים זכריים ופרחים נקביים ערוכים על פרטים שונים. בבסיס הפרחים מצויות חפיות. העטיף בדרך-כלל כפול, עשוי 5 עלי גביע, מאוחים, לעתים רחוקות בגביע 12-4 אונות ומספר דומה של עלי-כותרת לבנים, בצבע קרם, או ורודים, יש ועלי-הכותרת חסרים.
מספר האבקנים בפרח כמספר עלי-הכותרת, או כפול ממספרם ולעתים יותר מכך, זיריהם מפורדים. למאבקים 2 לשכות, משחררות אבקה דרך סדקי אורך, במינים אחדים (בקעצור) כלפי מרכז הפרח, או הצידה, במינים אחרים (Tolmeia) חלק מן האבקנים משחררים את האבקה כלפי חוץ הפרח וחלק מהאבקנים כלפי מרכזו. בבסיס האבקנים מצוי צופן דמוי-דיסקה. השחלה עילית, או כמעט תחתית, עשויה 2 עלי-שחלה מאוחים בבסיסם, היוצרים 2 מגורות, בכל מגורה ביציות רבות. מכל עלה-שחלה עולה עמוד-עלי ובראשו צלקת כיפתית, לעתים עמודי-העלי מאוחים. הפרי הלקט, או ענבה, לעתים-רחוקות מפוחית, או אגוזית, מכיל על-פי רוב זרעים זעירים, מרובים, אך יש ובפרי זרע אחד, בדרך-כלל הזרעים עתירי אנדוספרם. העובר קטן ולו 2 פסיגים פרושים, דמויי עלים.
מיני בקעצוריים אחדים משמשים כצמחי נוי (בקעצור, ברגניה - Bergenia, הויכרה - Heuchera ועוד).
בישראל מיוצגים הבקעצוריים על-ידי שני מינים נדירים מאוד של הסוג בקעצור, הגדלים בצפון הארץ. בקעצור החורש גדל בסדקי סלעים בכרמל ובגליל ובקעצור שלוש-האונות (נקרא גם בקעצור החרמון) גדל בגליל העליון ובחרמון והוא צמח "אדום", הנמצא בסכנת הכחדה בישראל.

כתב: דרור מלמד

 מקורות:

1. Fortson Wells, E. & Elvander, P.E. Flora of North America, 8, p.43, Online
2. Ghazanfar, S. Flora of Pakistan, Online
3. Pan, J.T., Gu, C., Huang, S., Wei, C.F., Jin, S.Y., Lu, L., Akiyama, S., Alexander,C., Bartholomew, B., Cullen, J., Gornall, R.J., Hultgard, U.M., Ohba, H. & Soltis, D.E. Flora of China, 8, p. 269, Online
4. Watson, L., and Dallwitz, M.J. (1992 onwards). The families of flowering plants: descriptions, illustrations, identification, and information retrieval. Version: 8th December 2015. Saxifragaceae Juss. Online Version
5. Zappi, D. (2009). Neotropical Saxifragaceae. In: Milliken, W., Klitgוrd, B. & Baracat, A. (2009 onwards), Neotropikey - Interactive key and information resources for flowering plants of the Neotropics. Kew Gardens website
6. Zohary, M. (1972). Flora Palaestina, Part Two, pp. 8
7. פינברון-דותן, נ. ודנין, א. (1998). המגדיר לצמחי בר בישראל .כנה, ירושליםשמידע א. ופולק, ג. (2007).
8. הספר האדום - צמחים בסכנת הכחדה בישראל, כרך א', הוצאת רשות הטבע והגנים