משפחת הפרנקניים   Frankeniaceae

משפחת הפרנקניים בסדרת הציפורנאים (Caryophyllales, שבה גם חיעדיים, ירבוזיים, צבריים, ציפורניים, אפרוריתיים, לילניים, עפריתיים, ארכוביתיים, רגלתיים, אשליים, פיטולקיים ועוד 17 משפחות חסרות ייצוג בישראל), כוללת סוג יחיד, פרנקניה ובו יותר מ-70 מינים. הפרנקניים התפתחו לפני כ-40 מיליון שנה ותפוצתם משתרעת באזורים חמים ויבשים ברחבי העולם.
הסוג פרנקניה, שתואר בשנת 1753 על-ידי הטקסונום לינאוס ((Carulus Linnaeus, 1707-1778, נקרא לכבודו של הרופא והבוטנאי השוודי, יוהאן פרנקניוס Johan Frankenius, 1590-1661)), חברו של לינאוס, אשר נודע בחיבורו על הפלורה של שוודיה.
הפרנקניים הם עשבים חד-שנתיים, רב-שנתיים, בני-שיח, או שיחים נמוכים, על-פי רוב מבכרים קרקעות מלוחות (האלופיטים), או עשירות בגבס. לעתים-קרובות אברי הצמחים עטויים כסות שערות ומנוקדים בבלוטות מפרישות מלח. העלים קטנים, נגדיים, זוגות העלים ניצבים זה לזה לאורך הגבעול, לעתים ערוכים בדורים, יושבים, או בעלי-פטוטרות, חסרי עלי-לוואי, אך בבסיסם זיפים תמימים. טרפי העלים בשרניים לעתים, סרגליים, שוליהם לרוב גלולים לאחור.
הפרחים בודדים, או ערוכים בתפרחות דו-בדיות, הנושאות פרחים מרובים, קטנים, יושבים, חסרי עוקצים. לעתים מצויים חפים דמויי-עלים בבסיס התפרחות, מאוחים בבסיסם וחופים על הפרחים. בדרך-כלל מצויות חפיות בבסיס הפרחים. הפרחים נכונים, דו-מיניים, לעתים-רחוקות נקביים ואז פרחים נקביים ערוכים על פרט אחד ופרחים דו-מיניים על פרט אחר. העטיף כפול, עשוי עלי-גביע מאוחים לצינור שלו 6-4 אונות מצולעות, יציב ואינו נושר לאחר ההבשלה ו-6-4 עלי כותרת מפורדים, שבבסיסם תוספתנים קשקשיים, צבעם ורדרד. בפרחים 8-3 אבקנים, המאבקים כתומים-אדומים במינים רבים, בני 2 לשכות, משחררים אבקה דרך 2 סדקי אורך. השחלה עילית, עשויה 4-2 עלי-שחלה מאוחים, היוצרים מגורה אחת, שבה בדרך-כלל 3 ביציות (לעתים ביצית יחידה עד הרבה ביציות) וממנה עולה עמוד עלי נימי שבראשו צלקת שלה מספר אונות נימיות, כמספר עלי-השחלה, או שהצלקת כיפתית. במינים בהם קיימים פרחים נקביים, מצויים לצד האיברים הנקביים גם 5-3 אבקנים מנוונים (סטמינודים). הפירות הלקטים קרומיים, קירחים, עטויים בגביע, נפתחים בקשוות, בהם 8-1 (לעתים מספר עשרות) זרעים מוארכים-ביצניים, מכילים אנדוספרם, העובר זקוף.
בישראל מיוצגים הפרנקניים על-ידי שני מינים הגדלים במליחות לחות, בעיקר לאורך מישור החוף ולאורך הבקע הסורי-אפריקני.

כתב דרור מלמד

מקורות:

1. Every, J.L.R. (2009). Neotropical Frankeniaceae. In: Milliken, W., Klitgוrd, B. & Baracat, A. (2009 onwards), Neotropikey - Interactive key and information resources for flowering plants of the Neotropics. Kew Gardens website
2. Nasir, Y. Flora of Pakistan, Vol. 7, Online
3. Stevens, P. F. (2001 onwards). Angiosperm Phylogeny Website. Version 12, July 2012
4. Watson, L., & Dallwitz, M.J. (2015). The families of flowering plants: Frankeniaceae S.F. Gray. Online Version
5. Yang, Q. & Whalen, M. Flora of China, Vol. 13, p. 57, Online
6. Zohary, M. (1972). Flora Palaestina, Part Two, p. 363
7. פינברון-דותן, נ. ודנין, א. (1998). המגדיר לצמחי בר בישראל. כנה, ירושלים