משפחת אלף-העלה בסדרת הבקעצוראים (Saxifragales, שבה גם בקעצוריים, אדמוניתיים, טבוריתיים, טופליים ועוד 10 משפחות ללא ייצוג בבר בישראל), כוללת 7 סוגים ויותר מ-75 מינים. המשפחה התפתחה לפני כ-50 מיליון שנה ומיניה נפוצים בכל העולם, אך באוסטרליה מגוון המינים הרחב ביותר.
המשפחה קרויה על שם הסוג אלף-העלה, עברות של שם הסוג המדעי, Myriophyllum, מיוונית: myrios - "המון", אינספור", phyllon -"עלה", אשר הופיע לראשונה במגדיר הצמחים העברי הראשון, ה"מגדיר לצמחי ארץ-ישראל", מאת א. איג, מ. זהרי ונ. פינברון, שיצא לאור בשנת תרצ"א (1931), על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים. שם המשפחה המדעי, Haloragaceae, על שם הסוג Haloragis, מיוונית: halos - "ים", ragis - "עינב", לאמור "עינב הים", משום שאחדים מהמינים גדלים על חוף הים ופירותיהם דמויי-ענבים.
בני משפחת אלף-העלה הינם צמחי מים עשבוניים רב-שנתיים, לעתים רחוקות חד-שנתיים, המושרשים בקרקע ואינם צפים באופן חופשי במים, לעתים מזדקרים אל מעל לפני המים. הגבעולים שרועים, נטויים, או זקופים, לעתים-קרובות ממפרקיהם יוצאים שורשים גרים (אדוונטיביים). לעתים קיימת שונות בצורת העלים, בין עלים טבולים לעלים היוצאים מחלקי הגבעול שמעל לפני המים. בין בני המשפחה קיימים סוגים יבשתיים (הסוגים Glischrocaryon, Gonocarpus, Haloragis). העלים נגדיים, מסורגים, או ערוכים בדורים, פשוטים ושולי טרפיהם משוננים (במיני היבשה), או מנוצים לאונות נימיות (במינים הגדלים במים), יושבים על הגבעול, לעתים קיימות פטוטרות קצרות. הפרחים דו-מיניים, או חד-מיניים, הצמחים בדרך-כלל חד-ביתיים - פרחים זכריים ופרחים נקביים ערוכים על אותו פרט. התפרחות שיבולים בחיקי עלים, בבסיסם חפים, לעתים הפרחים הנקביים ערוכים בחלקי התפרחת התחתונים והפרחים הזכריים בחלקה העליון, או שהתפרחות קרקפות בהן הפרחים דו-מיניים, לעתים מלווים בפרחים נקביים, לעתים פרחים נקביים ופרחים זכריים ערוכים בצבר התפרחת, יש והפרחים בודדים. הפרחים קטנים, נכונים, בבסיסם חפיות, נישאים על עוקצים, או יושבים על ציר התפרחת. במינים רבים קיימת דו-מיניות קדם זכרית (פרוטנדריה) - הפרחים הזכריים (או אברי הפרח הזכריים בפרח דו-מיני) מבשילים לפני הפרחים הנקביים (או לפני האברים הנקביים בפרח דו-מיני) וכך נמנעת הפריה עצמית. ההאבקה נעשית על-ידי חרקים או שהצמחים מואבקי-רוח. העטיף בדרך-כלל פשוט, עשוי מ-4-3 עלי-גביע, היוצרים צינור יציב שאינו נושר, בפרחים הנקביים של אחדים ממיני הסוג אלף-העלה חסרים עלי-גביע. עלי-כותרת חסרים או מנוונים-מפורדים, לעתים ארוכים יותר מעלי-הגביע, מספרם כמספר עלי-הגביע, נשירים. אבקנים על-פי רוב 8-4, כאשר לפרח 4 עלי-גביע ו-3 כאשר לפרח 3 עלי-גביע, זיריהם קצרים ועדינים. למאבקים 4-2 לשכות, מפזרות אבקה דרך סדקי אורך, כלפי צדי הפרח. השחלה תחתית, עשויה 4 עלי-שחלה, היוצרים 4 מגורות, לעתים המחיצות מתנוונות ונוצרת מגורה יחידה (בסוג Laurembergia), בכל מגורה ביצית אחת. מכל מגורה עולה עמוד-עלי יחיד, קצר, הנושא בראשו צלקת מנוצה. הפרי אגוז, או בית-גלעין, בלתי נפתח, המכיל זרע אחד, או מפרדת, הנפרדת ל-4 יחידות חד-זרעיות. לעתים קרובות על פני הפרי צלעות, גבשושים, או כנפיים. הזרעים, מכילי אנדוספרם. העובר זקוף, גלילי ולו 2 פסיגים.
מיני הסוג אלף-עלה פופולאריים מאוד כצמחי נוי באקווריומים. משתמשים בהם גם לצורך טיהור ושימור אקולוגי של מקווי מים מתוקים.
בישראל מיוצגת המשפחה ע"י מין יחיד, אלף-עלה משובל, הגדל במקוי מים מתוקים בצפון הארץ. למרות שהיה צמח שליט בביצות ובפלגים שבאזור החולה ובקעת כנרות, כיום הוא נדיר ובסכנת הכחדה (צמח "אדום"), עקב התמעטות גופי המים המתוקים הקבועים בישראל. ככל הנראה, חלק מהאוכלוסיות המוכרות כיום, מקורן בפליטי תרבות שהופצו מאקווריומים.
כתב: דרור מלמד
מקורות:
