הדפסה
צמרורת  בואסיה

הפריחה יוצאת הדופן שיש בה בעונה זו, ועוד שבועיים תיעלם.

אלף שיר לצפון... הבקעה   06/03/2007
במשך כל השנה כמעט זוקפת הבקעה בגאווה את חרוליה תחת השמש היוקדת, אך לחודשים ספורים היא עוטה על עצמה שמיכה ירוקה משובצת בפרחים אין ספור. לכבוד עונת פריחה זו שהתחילה לפני שבוע- שבועיים נציע יום טיול בבקעה- מסלול אתגרי, דרך עפר מדהימה ולקינוח אתר פריחה ייחודי.
שחרית דוד מדריכה במדרשת אליה , טרחה והדרימה וממליצה על טיול פריחה מיוחד בבקעת הירדן, הכולל צמחים מיוחדים הפורחים עכשיו.
במשך כל השנה כמעט זוקפת הבקעה בגאווה את חרוליה תחת השמש היוקדת, אך לחודשים ספורים היא עוטה על עצמה שמיכה ירוקה משובצת בפרחים אין ספור.
לכבוד עונת פריחה זו שהתחילה לפני שבוע- שבועיים נציע יום טיול בבקעה- מסלול אתגרי, דרך עפר מדהימה ולקינוח אתר פריחה ייחודי.
נתחיל בואדי פיראן- תלכיד, מסלול משפחתי אך אתגרי בק"מ 350 של כביש 90. פניה מזרחה לחניה באנדרטת שיבלי, משם יורד הסימון האדום דרומה ופונה בחדות מערבה- אל הכביש.
חוצים את הכביש בזהירות ונכנסים לתוך האפיק הצבעוני.
מה נמצא שם? צבעוני ההרים, שום אשרסון, עכובית הגלגל, חומעה, חוטמית זיפנית, עכנאי יהודה, לשון הפר, פשתה, לוענית מצויה, קיקסיה, צמרורת בואסיה, ועוד... "והנפש לא תמלא".


אורך המסלול שעתיים וחצי בקירוב.
מומלץ לעלות בפיראן בסימון אדום, בפיצול שבילים לפנות צפונה בסימון ירוק ולרדת באפיק נחל תלכיד- סימון כחול. ישנם גבים כעת באפיק זה שאפשר לעקפם על מדף הסלע מימין. אל האוטו חוזרים בשביל מקביל לכביש, ולא שוכחים לחפש את שיחי החלביב הרותמי הייחודי.

יש לאוטו עוד כוח? נעלה צפונה בכביש 90 ובין קילומטר 354 ל355 פונים שמאלה-מערבה בעקבות השלט החום "אום זוקה".
דרך זו נקראת גם "מעלה שי"- דרך עפר ואספלט שנפרצה ע"י חבריו של סגן ישעיהו וייסמן הי"ד שנפל בתעלת סואץ בתש"ל.
לאורך הדרך נבחין במרבדים של אירוס אחר- הצהריים, בפריחת נוריות ובנופו המדהים של שקע הירדן הנפרש לעינינו, "וירא את כיכר הירדן כי כולה משקה" [בראשית י"ג:י'].
סופה של הדרך הוא מחנה פלס, ע"ש סא"ל משה סטמפל הי"ד, ממפקדי צה"ל בבקעה שנפל באחד המרדפים באזור.
אכן, הבקעה כולה שמות- גלעד למעשי גבורה. ממחנה פלס נרד ל"דרך אלון" (ע"ש מי?), כדאי להביט לצדדים מייד בירידה מהבסיס- בסלעים אלו מתצפתים בדרך קבע משפחה של שפני סלע.
בהגיענו לדרך אלון נפנה שמאלה ובפניה הבאה שוב שמאלה, אל היישוב חמדת (יישוב דתי, אין כניסה בשבתות וחגים).
ביישוב ניסע שמאלה בירידה, ובפיצול הבא ימינה- אל עבר גדר המערכת.
נחנה ליד הריכוז הגדול של התורמוסים, המכחילים למרחוק. ביניהם נוכל למצוא צבר של אירוסי הגלבוע- תאווה לעיניים!.

לאנשי חמדת מפתח לשער בגדר- אז מרוויחים מרחבי פריחה גדולים אף יותר.
"אי שם בבקעה, אי שם בבקעה, קורץ לו יישוב ששומר על הקו, עוד קורא לשלום ומגיש בתקווה שלל פרחי צבעוני וסחלב" [נח ורשואר]
אכן, אין מה לומר, לבקעת הירדן הפורחת יש עוד הרבה מה להציע ולנו יש בה עוד הרבה מה להפריח... טיול מהנה!

שחרית דוד,
מדרשת אלי'ה
גינון חסכוני במים