השאלה המתעוררת היא אם לצמחים הגדלים במקומות המועדים לשריפה יש התאמות המסייעות להם להשתקם לאחר השריפה?
צמחים נמוכים כמו סירה קוצנית אינם מתחמקים מהשריפות אך נמצא שהן יכולים להתחדש מניצני שורש או מזרעים הקבורים בקרקע. מחקרים שנערכו באזורים בהם שורר אקלים ים-תיכוני ביבשות אחרות, קליפורניה, דרום-אפריקה ומערב-אוסטרליה, הראו שנביטה לאחר שריפה מוגברת כתוצאה מהשפעת חומרים הנפלטים בעשן, הנקראים קריקינים (karrikins) שהם תוצרי פירוק בחום של תאית וכנראה גם חומרים אחרים שלא זוהו עדיין.
במחקרים שנערכו בטורקיה נמצא שגם נביטה של סירה קוצנית מוגברת על-ידי חומרים הנפלטים בעשן. נבדקו מספר אוכלוסיות מדרום-מערב טורקיה והזרעים מכולן הגיבו באופן חיובי להשפעת מרכיבי העשן.
במחקר שנערך לפני מספר שנים על-ידי חוקרים ממרכז וולקני למחקר חקלאי ומוזיאון הטבע נבדקה השפעת התנאים שלאחר השריפה על הנביטה של סירה קוצנית הגדלה בעשרה מקומות לאורכה של הארץ, משטחי בתה וחורש מראש הנקרה ומקומות נוספים בגליל, עבור דרך גבעות במישור החוף ושולי הרי יהודה, עד ליתיר ותל-ערד בדרום. נבדקה ההשפעה של תמיסת מרכיבי עשן, המשמשת להכנת מזון מעושן, על נביטה של זרעי סירה קוצנית מהאוכלוסיות שנבדקו. לאחר השריה בתמיסת מרכיבי העשן, או במים כביקורת, נבדקה השפעת הטיפול על 100 זרעים מכל אוכלוסייה.
בין האוכלוסיות שנבדקו בארץ נמצאה תגובה לא אחידה להשפעת עשן על אחוזי הנביטה. באוכלוסיות מהחבל הים-תיכוני ממקומות בהם כמות הגשמים השנתית מעל 500 מ"מ, נמצאה הגברה בין פי שלושה עד פי תשעה באחוזי הנביטה. אך באוכלוסיות ממקמות בהם כמות הגשמים השנתית נמוכה מכך לא נמצאה הגברה מובהקת של הנביטה. הניתוח הראה קשר ישר בין מידת כיסוי השטח בצמחים לבין השפעת מיצוי מרכיבי עשן על הנביטה.
ההסבר המציעים החוקרים הוא שככל שהצומח בבית הגידול צפוף יותר, תדירות השריפות ועוצמתן גדולות יותר. העובדה שזרעים מהאוכלוסיות מאותם בתי גידול מגיבים באופן חיובי להשפעת העשן, מעידה על התאמה אבולוציונית שהתפתחה בהן בהשפעת שריפות מעשי ידי אדם. זה יכול לשמש עדות ללחץ הסלקציה החזק שמפעילות השריפות על הצומח ועל התגובה האבולוציונית המהירה יחסית ללחץ זה.
דוגמה זאת מוכיחה שוב את ההשפעה החזקה של פעילות האדם מצד אחד והבדלי האקלים ובעיקר המפל בכמות הגשמים שבין צפון הארץ לדרומה, על עיצוב דמותו של הצומח.