הדפסה
נר-הלילה  החופי

האבקת נר-הלילה החופי / דן אייזיקוביץ ואמוץ דפני

האבקה בראי ישראלי   28/08/2020

אחד הצמחים עם פרחים גדולים ובולטים הפורחים בקיץ בקרבת חוף הים-התיכון הוא נר-הלילה החופי. צמח המוכר לרבים כאחד מצמחי הארץ הנפוצים והיפים. אך מה מקורו באמת? ומי המאביקים שלו בבית-הגידול הזה, הנתון לרוחות ולרסס מי-ים? האם הם פועלים ביעילות? ואיך נעשית התקשורת בין הפרחים למאביקים?  לקוראי הכתבה המלאה נכונו כמה הפתעות בתשובות לשאלות אלו... 

נר-הלילה החופי נמנה על זו משפחת נר-הלילה (Onagraceae), משפחה זו נפוצה בכל העולם וכוללת 22 סוגים (2,1). הסוג נר-הלילה נפוץ בצפון ודרום אמריקה וכולל כ 120 -200 מינים (3). רבים מהם ידועים כמינים פולשים (4). העדות הראשונה למציאותו של נר-הלילה החופי בארץ היא מ-1912 (5). מאז נמצאו בארץ שלושה מינים נוספים הנמנים על סוג זה: נר-הלילה הורוד ( O. rosea) , נר-הלילה המפוצל (O. laciniata ) ונר-הלילה הדו-שנתי (O. biennis) שהופיע באזור ירושלים ונעלם.
נר הלילה החופי: הפרחים בודדים, צינור הפרח באורך של 5-3 ס"מ ובבסיסו מצוי הצופן ,לעת ערב עם פתיחת הפרח עלי הגביע מופשלים לאחור (תמונה מס' 1). עלי הכותרת של הפרחים הצעירים צהובים רחבים באורך של5-2.5  ס"מ (תמונה מס' 2). זירי האבקנים באורך של 18-13 מ"מ העלי באורך של 5 -8 ס"מ ,הצלקת הדביקה מחולקת ל-4 אונות. פתיחת הפרח מתרחשת במהירות, תוך מספר שניות, באותו זמן נפתחים המאבקים ובתוכם גרגרי האבקה הדבוקים זה לזה בחוטים דביקים. בתמונה מס' 3 נראים גרגרי האבקה של נר-הלילה והחוטים הדבוקים אליהם ובתמונה מס' 4 נראית החוטים הדביקים בפירוט רב. הצלקת הדביקה נישאת מעל האבקנים. עלי הכותרת משנים את צבעם מצהוב לאדמדם (תמונה מס' 5) בהתאם גילם או דרך האבקתם (6). הפרח פתוח בשעות הערב והלילה למחרת מתחיל לנבול תוך השתנות הצבע. הפרחים בעלי סבילות עצמית ובפרחים שלא הואבקו, הצלקת הזקופה נשמטת, ולעיתים נוגעת באבקנים ואז גרגרי האבקה נדבקים לצלקת, נובטים ויוצרים זרעים.
נר-הלילה פורח בארץ לאורך כמעט כל השנה אך בעיקר בין החודשים אפריל לנובמבר (7).
מאביקי נר-הלילה החופי: 
כאמור לעיל, צמח זה הוא גר מאמריקה ופרחיו נפתחים לעת ערב. בארה"ב נמצאו על הפרחים דבורים פעילות לילה מהסוגOnagrandrena  הן אוספות אבקה אך האבקתן לא יעילה. במדבר Mojave שבקליפורניה מוכָּרים 24 מיני דבורים שהם אוליגולקטים על נר-הלילה. כלומר, תלויים באופן מוחלט במין זה, ואבקת צמח זה היא המזון היחיד של הזחלים שלהן. בנוסף על כך, נמצאו בקליפורניה דבורים נוספות מבקרות בפרחים וכן מיני רפרפים רבים האוספים צוף ואגב כך מאביקים (8).
בארץ, האבקת הצמח זה נעשית הן על ידי דבורי דבש והן על ידי רפרפים בשעות הערב, אך רק כאשר מהירות הרוח מאפשרת את רפרוף המאביק מעל הפרח. בימים או בשעות בהם מהירות הרוח גדולה מ3-2 מטר לשנייה, רפרפים ודבורי דבש לא מסוגלים לאסוף אבקה וצוף ובימים כאלה אין לנר-הלילה זרעים (7).
עוז גולן, אבי שמידע ודני סימון פרסמו מאמר ב"כלנית" (9) שנושאו האבקת נר-הלילה על ידי תיקנים. למרות שפרחי נר-הלילה הינם בעלי סינדרום האבקת רפרפים מובהק ומואבקים על ידי מגוון רחב של רפרפים, היה מוזר למצוא בין המאביקים תיקנים מן המין Blattella biligata. תצפיותיהם הראו, ללא כל ספק, כי תופעה חדשה ומוזרה זו קיימת באזורים רבים בארץ, וכי יש לצרף תיקנים אלה לרשימת המאביקים של נר-הלילה החופי.
תופעה ייחודית שנחקרה על ידי ציפי לזר (6) הראתה שפרחי נר-הלילה משנים את צבעם במהלך חייהם. פרחים שנשארו על הצמח בשדה ללא מגע שינו את צבעיהם מצהוב לאדום בהיר תוך 36 שעות ונבלו, ואילו פרחים שהואבקו האבקה עצמית או זרה, או כאלה שהצוף נאסף מתוכם, צבעיהם וצורתם השתנו תוך 16-12 שעות והם הקדימו את נבילתם. כמו כן, נצפה שרפרפים לא מבקרים בפרחים שמתחילים את נבילתם, כלומר לא מבקרים פרחים שבוקרו ואין בהם צוף. במילים אחרות המאביקים "יודעים להעריך" מה מכין להם הפרח לקראת ביקור, ו"להחליט" האם כדאי להשקיע אנרגיה בביקור של פרח. בנוסף לכך הוכח כי הצוף שנשאר בפרח נספג חזרה אל תוך הפרח ומשמש כאבני בניין לחלקי צמח אחרים כמו פירות (6).
במחקר, שנערך לאחרונה באוניברסיטת תל-אביב (10), נמצא כי פרחי נר-הלילה החופי מגיבים לצלילי התעופה של דבורי דבש או לצלילים בעלי אותו תדר. תגובה זו מוצאת את ביטויה בהגברת יצור הסוכר בצוף הפרחים תוך כ-3 דקות מהישמע הצליל. כלומר הגברת ייצור הצוף של הפרח אינה תהליך קבוע אלא מתבטא בתגובה מהירה שפירושה: "לא כדאי להשקיע בייצור סוכר אלא אם ביקור של מאביק מובטח". מכאן שהתקשורת בין המאביקים לפרחים אינה אך ורק עלי ידי הצבע והצורה של הפרח, כפי שהיה ידוע עד היום, אלא גם על ידי תקשורת קולית. תופעה שלא הייתה מוכרת עד כה.
ספרות:
1.
Raven, P.H. (1988) Onagraceae as a model of plant evolution. In: Gottlieb, L.D. and Jain, S.K. (eds.) Plant Evolutionary Biology. Springer: Dordrecht. pp. 85-107.
2.
Wagner, W.L., Hoch, P.C. and Raven, P.H. (2007) Revised classification of the Onagraceae. Systematic Botany Monographs 83:1–240.
3.
Dietrich, W. (1977) The South American species of Oenothera sect. Oenothera. Annals of the Missouri Botanical Garden, 64: 425-626.
4.
Mihulka, S. and Pyšek, P. (2001) Invasion history of Oenothera congeners in Europe: A comparative study of spreading rates in the last 200 years. Journal of Biogeography 28:597-609.
5.
Dinsmore, J.E. (1912) The Jerusalem catalogue of Palestine plants. 3rd Edition, Jerusalem: Fr. Vester.
6.
 לזר, צ. (1985) תגובת נר-הלילה החופי Hook. Oenothera drumundii לביקורי מאביקים ומשמעותם האפשרית. עבודת מסטר אוניברסיטת תל אביב.
7
. איזיקוביץ,ד. (1970) האקולוגיה של ההאבקה בצומח החוף בישראל. עבודת דוקטורט אוניברסיטת תל אביב.
 8.
Gregory, D.P. (1964) Hawkmoth pollination in the genus Oenothera . Aliso 5:385-419.
9.
גולן,ע., שמידע ,א. וסימון,ד. (2017) האבקת פרחי נר- הלילה החופי Oenothera drummondii  על ידי תיקנים. כלנית 4 .
 
10. 
Veits, M., Khait, I., Obolski, U., Zinger, E., Boonman, A., Goldshtein, A., Saban, K. et al. (2019) Flowers respond to pollinator sound within minutes by increasing nectar sugar concentration. Ecology Letters 22: 1483-1492.
 
גינון חסכוני במים  

israelbiz- בניית אתרים