הדפסה
עכובית הגלגל

מתוק מתפרחת עכובית הגלגל

אמוץ דפני- וסאלח עקל ח'טיב   10/04/2020

את עלי עכובית הגלגל מסגיר העורק האדום הבולט כפס רחב לאורך העלים. עלים אלו סרוחים על פני הקרקע ויוצרים שושנת סביב עמוד הפריחה המופיע באביב המוקדם. לפני עלות התפרחת נראית התפרחת (קרקפת צפופה כפי שאופייני למשפחת המורכבים, עליה היא נמנית) בצורת התעבות בראש השורש הסמוך לפני הקרקע.

 התעבות זאת קרויה בפי הערבים בשם 'ביצי העכובית'. ראשים אלו טעימים למאכל והכפריים הערבים להוטים אחריהם במיוחד.
כדי להתקין את העכובית יש להשקיע עבודה  רבה בהרחקת הקוצים והחפים המגנים על התפרחת  ורק החלק הפנימי הזעיר ראוי למאכל.  מכאן המקור לאמירה אודות על אדם יהיר, שאין תוכו כברו: "אתה כמו עכובית, קליפתך רבה ואתה זעיר". (אִנְתִי מִיתְ'ל אֶלְעַכּוּבְּ זְעִ'ירְ וּקִשְרְ קְתִ'יר, أنت مثل العكوب زغير وقشر كثير).
אדם שנבצר ממנו לאכול עכובית הגלגל, יסתפק בחלמית ויאמר: החלמית גבירת הקדרות והקוצים של העכובית מלא  את הגרונות. (כמובן בערבית משפט חרוז: אלח'ביזה סת אלטנאגר, ואלעכוב שוקו מללא אלחנאג'ר الخبيزة ست الطناجر والعكوب شوكه ملّا الحناجر).
ישנם בני אדם הראויים ו"מתוקים" בצעירותם אך "מרים" בבגרותם והם משולים לעכובית הגלגל. "מתוק מתפרחת עכובית הגלגל" (חִילוּ  מִיתְ'לְ  שָׁמְלוּךְ אֶלְ עַכּוּבְּ,  حلو مثل شملوخ العكوب) ומשמעו כמו העכובית המתוקה בתחילה ומרה באחריתה. התפרחת הצעירה של העכובית מתוקה ונחשבת כמאכל תאווה,  עם הבשלתה של התפרחת היא מרה ואינה ראויה למאכל. פתגם זה נאמר על אודות אדם טוב במיוחד.
   לעת קיץ מתייבשת העכובית עד לבסיסה ואז היא מתנתקת מהשורש ונישאת ברוח כצמח  גלגל. גלגל זה מרעיש ומעלה הרבה אבק במיוחד בשטחים פתוחים ובגבול המדבר שם היא נפוצה במיוחד. במילון הערבי החשוב (לסאן אלערב لسان العرب):  תחת השורש ע' כ' ב'   (עם דגש באות השנייה והשלישית) מצוין שהמלה (عكّوب) עכוב אשר נגזרת מאותו השורש משמעה הוא אבק. נראה לנו ש"סופת האבק" הנגרמת על ידי הצמח היבש  והמתגלגל עשויה להיות מקור שמו הערבי של הצמח.
 "עכביות" מוזכר כצמח מאכל כמה פעמים במקורותינו. במשנה (עוקצין (פ"ג מ"ב) נאמר: "החותך מן האדם ומן הבהמה ומן החיה ומן העופות.... רבי יהודה אומר: חוץ מכרישי שדה והרגילה ונץ החלב רבי שמעון אומר: חוץ מן העכביות ר' יוסי אומר: חוץ מן הכלוסין, הרי אלו צריכין מחשבה והכשר". ובמקום אחר: (ביצה, פ"ג , י"ט) מוזכר הצורך  ל"ספר" את הצמח כדי  להתקינו למאכל: "ואין מספרין את הירק בתספורת אבל מספר הוא את הקרנס ואת העכביות". סביר שהכוונה להסרת הקוצים העוטפים את החלק הנאכל. מעיר על כך הרמב"ם (הלכות יום טוב, פ"ג, ז'): "... אבל מתקנין את האוכל שיש בו קוצים כגון קינרס ועכביות בתספורת". מובאות אלו ואחרות (ראו: פליקס 1957:214 ) מצביעות על צמח קוצני שצריך לקטום את קוציו לפני  ההתקנה למאכל. מקובל, על רוב הפרשנים, שהמדובר באותו צמח הנקרא כיום  בפינו "עכובית הגלגל" - שם המחזיר אותנו להצעתנו אודות מקור שמו הערבי.
וּכְגַלְגַּל לִפְנֵי סוּפָה
לעת קיץ ונסחפת העכובית  ברוח כמו גלגל, ככתוב:   "לְאֻמִּים כִּשְׁאוֹן מַיִם רַבִּים יִשָּׁאוּן, וְגָעַר בּוֹ וְנָס מִמֶּרְחָק, וְרֻדַּף כְּמֹץ הָרִים לִפְנֵי רוּחַ, וּכְגַלְגַּל לִפְנֵי סוּפָה' (ישעיהו, י"ז ,י"ג).  ברור שהנביא התכוון לדבר מה רופף, הנפוץ בקלות ברוח. רוב החוקרים  סבורים שמדובר בצמח הקרוי בפינו עכובית הגלגל (אבל ראו: עמר 2012:243).
הצמח היבש המתגלגל ברוח שימש מקור לפתגמים המתארים את אופי האדם ואת  התנהגותו. מספר אפרים הראובני:  "אמר הגלגל (=עכובית הגלגל) לשברק "בא ונתחתן, פנה אלי וראה מה נאה אני ומה נאים עלי הרחבים אשר עליהם גאוותי"... ויען השברק ויאמר "כאשר יבוא חודש אב אז נתרועע". כלומר בחודש אב האם תהיה בכלל. ימשילו את השברק לאיש קבוע והשני  לא קבוע  או זמני הרוצה לבוא בקשרי ידידות" . ספור זה בא לידי ביטוי בפתגם המתאר את אופיה הנייד של העכובית מול יציבותו של השברק הנשאר נטוע במקומו: "את העכוב ישא הרוח והשברק נשאר במקומו (ִלְהָו בָטָיֵר אִלְעָאכּוּב אָשֻבְּרוּק, בְּתָם פִי לְאַרְד, الهوا بيطيّر العكوب والشبرق بتم في الأرض).
צמחי עכובית הגלגל היבשים  מקימים רעש ומהומה שמקימים בהתגלגלם ונחשבים אות מבשר רעות. לכן החולם על עכובית הגלגל חולם על פורענות הממשמשת ובאה, ו'משהו רע יקרה לו'.
כאשר שני בחורים צעירים רבים ומתרברבים ורוצה האחד להזהיר את השני מפני הצפוי לו בנוסח "אני הולך לעשות ממך קציצות", די כי יאמר "אתה כמו תפרחת העכובית" (אִינְת מִיתְ'ל שַמְלוּךְ אֶל עַכּוּבְּ, انت مثل شملوخ العكوب) ומשמעו הזהר, ממני מכה  אחת ממני ואתה עף כמו עכובית הגלגל (כאשר היא יבשה).
מצד שני, מישהו קל רגליים וזריז  נמשל לתפרחת העכובית הנישאת ברוח: "אתה קל מתפרחת העכובית"     (אִנְתָ חָפִיף מִיתְ'ל שָמְלוּךְ אֶלְ עָכּוּבְּ, انت خفيف زي شملوخ العكوب). בסלנג הישראלי  המילה "חפיף" מתייחסת ל"שטחי" אך פירושה הערבי המקורי הוא "זריז". באופן דומה הביטוי "רץ כמו תפרחת העכובית" (תֻרְקֶצ' זַיְ שָמְלוּךְ אֶלְ עַכּוּבְּ,  تركض زي شملوخ العكوب) מכוּון  למישהו קל תנועה וזריז כפיים במשמעות חיובית.
העכובית היא העדה
מספר אפרים הראובני: "אחד הבדווים יצא עם רעהו השדה הרחק. בדרך פרצה ביניהם מריבה  ויקם החזק על חברו להורגו. ויאמר לו הלה "התאמר בלבבך להרגני ואיש לא ידע? ידוע יוודע הדבר" וילעג לו הרשע  ויאמר "וכי מי ילך ויוביל את הקול מתוך המדבר הזה?" ויען הלז ויאמר " הגלגל הזה אשר הרוח מגלגלתו"...לימים הלך הבדווי ואשתו העירה, בדרך פגשו "גלגל" מתגלגל בסופה, ויחייך הבעל. ותשאלנו אשתו לפשר הדבר והוא שתק ולא השיב לה כלום, ותפצר בו האישה ותצק לו עד שגילה את הסוד. אחר זמן מה רב הבעל עם אשתו והיא צעקה על בעלה "הלהרגני אתה אומר כאשר רצחת את חברך ואיש לא ידע? ויתפשוהו ויודה על פשעו ,על כן ימשלו " הגלגל יוליך את הסוד". ואריאציה על אותו  הסיפור נרשמה בכפר קמא של הצ'רקסים בגליל התחתון:" מעשה באדם  הרוצה להיפטר מחברו כדי לשאת את אשתו היפה ודוחפו מצוק סלע. לפני נפילתו קורא הנרצח לעכובית הגלגל  שעפה באותו הרגע לידו להיות עדת הרצח. הרוצח נושא את האלמנה לאישה. פעם רואה עכובית הגלגל עפה ברוח, צוחק ומתוודה בפני אשתו על מעשהו, בלילה קמה האישה והרגה אותו".
ספורים אלו ודומיהם נפוצים בגירסאות שונות  כאשר הדגש הוא  שהעכובית הייתה נוכחת בעת  הרצח והיא שזו "תעיד" ותסגיר את הנאשם בבא היום. לאור הסיפורים והפתגמים האלו, אין פלא שמבין הצמחים בארץ עכובית הגלגל היא הסמל לעובר ממקום למקום עם הרוח ובכך גם סמל להפצת ידיעות ושמועות. הנה סיפורה של העכובית לפי קרואופוט ובלדנספרגר(Crowfoot and Baldebsperger, 1932  ): "היה פעם סוחר שערך מסע במדבר בחברתו של אדם זר, ואותו סוחר רצח את הזר בגלל שחמד את עושרו. בעת שהפצוע נפל שדוד מיד רוצחו הוא אחז בידו עכובית שצמחה שם וצעק בנשימתו האחרונה: "העכובית הזו תעיד עליך שרצחת אותי". אך הסוחר לא שת לבו לדבר והמשיך בדרכו עם רכושו של הזר שאותו רצח. שנים חלפו ושוב ערך הסוחר מסע במדבר ועבר סמוך למקום הרצח.
הפעם היה זה בחברת ידידו ושותפו. העכובית הייתה כבר מתה ויבשה והתגלגלה על פני האדמה. הסוחר חייך בראותו זאת, וחברו שאל אותו: "מדוע אתה מחייך?". תחילה סרב הסוחר להגיד לו את הסיבה לחיוכו, אך חברו דחק בו לספר ואז הוא השיב: "אני מחייך משום שכאן במקום הזה רצחתי אדם זר, ולפני מותו הוא צעק: 'העכובית הזאת עדה לכך שרצחת אותי', ועכשיו העכובית מתה והיא מרקדת ברוח." עברו עוד כמה שנים ובאחד הימים רב הסוחר עם חברו והכה אותו. בכעסו צעק החבר: "כלום לרצחני אתה אומר כשם שרצחת את הזר?" הצעקה הייתה כה רמה עד שנשמעה על ידי השכנים ובעקבות כך נערכה חקירה ולבסוף הובא הסוחר למשפט צדק. העכובית אכן הייתה העדה למעשיו. סיפור זה הוא בשימוש כפתגם עד היום (תרגום ד'ר יואל פרץ). על סמך סיפור זה, הנפוץ בכפר הערבי, אומר הפתגם: "העכובית עֵדתי" (אֶלְעַכּוּבְּ בְּיִשְׁהַד, العكوب بيشهد, 
כלומר שמעתי מפי האנשים. ממש כפי שנאמר "כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר" (קהלת, י', כ').

ספרות:
1. דפני א. וח'טיב ס.ע. (2017) צמחים שדים ונפלאות. עולם חדש. תל-אביב.

2. דפני, א. (2015). קוצים ושושנים: עַכּוּבִית הַגַּלְגַּל וחַרְחֲבִינָה מכחילה. http://onegshabbat.blogspot.com/2015/02/blog-post_1.html

3. הראובני , א. (תרצ"ב). מדברי הצמחים בשבטי הערבים ובבני עדותינו המזרחיות. מזרח ומערב, ה: 36-42.

4. הראובני, נ.  (1957) בסוד אילן ופרח. הוצאת דרורה הראובני. תל אביב.

5. עמר, ז. (2012)  צמחי המקרא. ראובן מס ירושלים.

6. פליקס, י. (1957) עולם הצומח המקראי. מסדה. רמת גן

7. רענן, מ. אבל מתקנין את הקונדס ואת העכביות – עכובית הגלגל . 
 
Crowfoot, G.M.H. and Baldensperger, L., 1932. From Cedar to .8 8 Hyssop. The Sheldon Press, London.
תרגום עברי : יואל שלום פרץ

9. ابن منظور، جمال الدين. لسان العرب المجلد الأوّل ص 626 ، دار صادر بيروت
( אבן מנצ'ור, גמאל אלדין, לסאן אלערב, כרך 1 עמ' 626, בירות )

גינון חסכוני במים  

israelbiz- בניית אתרים