הדפסה
דבורנית  דינסמור

צמחים מתחפשים לא רק בפורים

לכבוד פורים   26/02/2018

יש השמחים להתחפש בפורים ולעטות על עצמם תחפושת, לשם שעשוע ואולי גם למילוי צרכים פסיכולוגיים ומאווים כמוסים.  גם צמחים ( חרקים וחיות) מתחפשים, אך תמיד  מסיבות שימושיות של תחרות וצורך בסיסי לשרוד. פרחים מתחפשים ומרמים כדי למשוך חרקים כדי שיאביקו אותם וכך יתפתחו זרעים ויתקיים דור נוסף .

צמחים מייצרים את מזונם בכוחות עצמם, בתהליך הפוטוסינטיזה, לכן אין הם זקוקים ליכולת תנועה, אך לשם הפרייה תלוי  הצמח במתווכים שיעירו את האבקה לצלקת.
 
לצמחים מואבקי רוח יש אסטרטגיה של הפקת תאי אבקה (תאי מין זכריים) רבים מאוד בתקווה שימצאו צלקת ויאביקו אותה. פרחיהם אינם בולטים או צבעוניים.

רוב הצמחים בעלי הפרחים היפים הבולטים והצבעוניים  חייבים למצוא "מתווכים".
צמחים אלה משקיעים אנרגיה רבה ביצור פרחים, שאינם אלא מעטפת מגרה (את המאביקים) להגיע לאברי המין שלהם.

את השירות הזה מספקים  החרקים בשיטת "תן וקח".  החרקים המגיעים אל הפרח מטרתם אינה להאביק אותו אלא לספק את צרכיהם הביולוגים הבסיסיים, בד"כ זהו סיפוק מזוני (צוף ו/או אבקה) המהווה מקור אנרגיה לחרק, או מלון שהטמפרטורה בו גבוהה מאשר בסביבה הקרה.
הצמחים מספקים בד"כ לחרקים "גמול הוגן"ש ל מתן צוף ו/או אבקה שהיא חלבון מרוכז.

אולם
צמחים כמו כל גוף כלכלי , מתמודדים עם מערכת מורכבת של שיקולים: כמה משאבים להשקיע בפרסומת ובגמול לחרקים

המציאות מלמדת כי מרבית הצמחים המואבקים ע"י בעלי חיים וחרקים  הינם "ישרים והגונים"- משקיעים בפירסום, ואינם "מתחמקים" ממתן גמול הולם. כך הפכה הגעת החרקים אל הצמח  למשתלמת.
אולם, כמו בכל חברה, יש גם רמאים מתחפשים ונצלנים וכך גם בין הצמחים .
יש המנצלים את "טוב הלב" של צמחים ידועים  ככאלה, אך אינם מציעים לחקרים  גמול אמיתי.
יש המתחזים לצמחים בעלי צוף או אבקה, אחרים מחקים מקומות הטלה טבעיים של חרקים, יש המציעים לחרקים אכסניה ללינה ויש המנצלים את תשוקותיהם המיניות של החרקים.
בין הצמחים יש המתחפשים ומרמים !

משפחת הסחלבים ידועה בריבוי מספר המינים המתחזים שהיא כוללת
מבין שלושים ויותר מינים שהיא כוללת רק שניים- סחלב קדוש וסחלב ריחני, הם בעלי צוף המרוכז בדורבן. כל שאר  המינים חסרי צוף לחלוטין.

 
הפרחים המתחפשים נעזרים באסטרטגיות שונות, חלקן אינן הגונות....

אימוץ (תחפושת (צורה פיזית) של פרח אחר או חרק

דבורניות
הדבורניות הן פרחים  ממשפחת הסחלבים, וצורתם מזכירה נקבת דבורה. כאשר זכר הדבורה רוצה להזדווג הוא רואה את פרח הדבורנית וטועה לחשוב כי היא הדבר האמיתי. הוא לא מבחין בתחפושת ומזדווג עם הדמות שמולו, ובינתיים נדבקים על גופו גרגרי אבקה מהפרח. כאשר הוא ממשיך הלאה ועובר מפרח לפרח, הוא משאיר שם גרגירי אבקה ולמעשה מבצע האבקה מבלי שיזכה לתגמול - לא צוף ולא אבקנים.
הולכת השולל  כאן הינה מתוחכמת. הצמח מפריש  ריח עז האופייני לדבורה הנקבית (הדומה לפרומוני המין של הדבורה), ריח זה נידף למרחק רב, ומגרה את חושי הזכר. עוצמת הריח מתגברת ככל שהוא מתקרב אל הפרח, ואז, במרחק מתאים, נגלה לפניו הפרח הדומה כל כך לנקבה הנכספת.
 הדמיון בא לידי ביטוי בצבעים ובקטיפתיות. החרק נוחת בהתרגשות על השפית, על אף התלהבותו הנסערת אין הוא מצליח להגיע לפורקן מיני. אחוז תיסכול הוא  פורש מן הצמח ועף לו כשלגופו צמוד זוג אבקיות. הזכר נתון עתה בהתעוררות מינית עזה ובתסכול רב יותר, במצב זה הוא מעופף אל פרח הדבורנית הבא...

גזר קיפח
במרכז התפרחת של הגזר הקיפח הבהירה, ישנן "נקודות"  שחורות- בורדו" שהם פרחים שהתנוונו. הם מזכירים בצורתה זבובים וכם מאותתת התפרחת  לזבובים ולחרקים שונים שמדובר במקום מוצלח לחפש בו מזון. הם נמשכים אליו , מתרוצצים על פרחיו ומאביקים אותו. 

הפצת ריח "טוב" שמתגלה כמלכודת
לוף ארצישראלי

יש חרקים שהריח הוא הגורם המרכזי הפעיל במשיכתם.
תפרחת הלוף מפיצה ריח של פירות רקובים המושך את החרקים. זבובים הנמשכים לריח נלכדים בצמח, אוספים אבקה ואז משתחררים. כשהם עוברים לפרח אחר הם נלכדים שוב, מאביקים אותו וממשיכים הלאה.
תפרחת הלוף היא אחת הדוגמאות היפות למשיכת חרקים מאביקים ע"י חיקוי של מצע הטלה והפצת ריח

חיקוי של פרחים "הגונים"
יש פרחים  המציעים צוף עשיר בסוכר ויש המציעים שפע של אבקה העשירה בחלבונים. הפרחים מפרסמים את "מרכולתם" זו באמצעים אטרקטיביים שונים: צבעים בולטים, סימון מיוחד המוביל למיקום הצוף (שבילי צוף" )
בממלכת הצומח יש "נוכלים"- צמחים "שרלטנים" המגדלים פרחים יפהפיים, הדומים לאלה של צמחים עתירי צוף או אבקה, אך לאמיתו של דבר הם עצמם אינם משקיעים אנרגיה ביצירת צוף או אבקה כלל. תופעה זו מכונה בשם "מימיקרי" או "חקיינות".
בין "המתחזים" הנפוצים ביותר ידועים בני משפחת הסחלבים, אשר רק מעטים מאד מהם מציעים גמול אמיתי של צוף למאביקיהם.

קיים דמיון מפתיע בדגם הצבעים של הסחלב המצויר לזה של הזמזומית המצויה:
הזמזומית המצויה מציעה לחרקים המבקרים בפרחיה צוף כתגמול, לעומת זאת הסחלב המצויר חסר צוף או תגמול אחר ואף על פי כן פרחיו זוכים לביקורים של חרקים: הוכח כי החרקים המבקרים את הזמזומית הולכים שולל אחר דמיון פרחי הסחלב המצויר לפרחי הזמזומית, ומבקרים גם את פרחי הסחלב. וכך זוכה ה"מתחזה" להאבקה, מבלי שהציע למאביקיו כל תגמול.

התחזות למלון
לשפתן מצוי פרח בעל צורה מוזרה. עלי העטיף יוצרים עם חלקה הקדמי של השפית מנהרה המסתיימת במעין לשון ארוכה המשתלשלת מטה.
הפרח אינו מציע למאביקיו כל תגמול תזונתי, לא צוף ואף לא אבקה אכילה.
בתצפיות שנערכו, נמצאו ישנות בתוך פרחי  השפתן דבורים ממינים שונים,
דבורים אלה היו טעונות באבקיות של שפתן. מתברר כי פרחי השפתן מחקים חורי לינה של דבורים החיות כבודדות, הישנות בד"כ בתוך חורים וסדקים באדמה. הצבע האדום כהה, של לוע פרח השפתן וצורת המנהרה, גורמים לחרק לבחור בפרח כמקום לינה, וכך הוא העביר אליו אבקיות שנקלטו מפרח שפתן אחר. אין כאן תגמול תזונתי מצד הפרח  אולם החרק זוכה למקלט והגנה מפני רוחות וגשם ול"הסקה"- הודות לפרח הכהה המתחמם יותר מסביבתו. פרחי השפתן מקיימים בתוכם טמפרטורה הגבוהה ב- 3 מעלות צלזיוס  מזו של הסביבה החיצונית , והחרק נהנה.

וישנן דוגמאות נוספות לתחפושות, רמיה, התאמה  או תחכום.

למה תתחפשו השנה ? ללוף ארצישראלי?

חג פורים שמח

גינון חסכוני במים  

israelbiz- בניית אתרים