ברוש מצוי -Cupressus sempervirens
משפחה: הדסיים
מיקום העץ: במדשאה מול הכינרת בקיבוץ דגניה
ממדים:
גובה: 20 מ'
גיל העץ: מקום המדינה כמעט 70 שנה (ניטע בשנת 1948)
סיפורו של העץ
בט"ו בשבט תש"ח התקבלה הוראה מיוחדת מהקק"ל על נטיעת "עץ המדינה" במקום מיועד ומיוחד. תוך מלחמת הדמים שכפו עלינו שונאינו נטענו את הברוש בגן המגינים, מול מוצא הירדן מן הכנרת. ברוש זה הוא זכר לברוש שנטע הרצל בהיותו בארץ.
טקס הנטיעה נפתח בשירת "התקווה" אשר השרתה חגיגיות והחדירה בלבבות את חשיבות השעה. יעקב פלמוני נשא דברים על נטיעת העץ והחדיר בכל הנוכחים את האחריות לגורל "הנטע החדש", שגורל השתרשותו וגידולו יסמלו את גורלנו אנו.
הברוש המרשים, ניצב במקום נטיעתו משקיף על הכנרת, גבוה וירוק ועלוותו הרעננה מכסה את הגזע החזק והיציב.
ביום הזיכרון לחללי צה"ל עורכים חברי הקיבוץ את הטקס המרכזי ליד "עץ המדינה" הנראה כמו נר זיכרון גבוה
ואלה דברי המגילה אשר הושמה בבית השורשים של "ברוש המדינה":
" היום הזה חמישה עשר בחודש שבט - הוא ראש השנה לאילנות , חמשת אלפים ושבע מאות ושמונה ליצירה, אלף ושמונה מאות ושבעים ושמונה שנים לגלות ישראל , במלאת היובל להסתדרות הציונית, שנת שלושים ושמונה להיווסד קבוצת דגניה, חמישים ושבעה ימים למשפט עצרת האומות המאוחדות על הקמת מדינת היהודים מחדש, והשבת שבות ישראל אל חלק ממכורתו .
בימי עברה וזדון, בהקדיר עלינו משנאינו את שחר חרותנו בעמוד בנינו בגבורה ובכבוד אל מול אויבים הקמים עלינו מסביב להצמית את אחרית תוחלת גאולתינו – היום הזה אנו נוטעים על אדמתינו אדמת הלאום על גדות הירדן והכנרת את הברוש הזה אשר יכונה
"עץ המדינה" . והיה העץ הזה לאות אימוץ הברית בינינו לארצנו ולהשרשת אמונתנו אומן , כי קום תקום עתה המדינה העברית אשר אך צדק וחסד ישרו בה תמיד, וקיבצה לתוכה את שארית עמינו , והשיבה לו את כל כוחו והדרו , והיתה למשגב עוז לגאון ישראל ותפארתו עדי-עד אמן"
במקורות
ברוש מצוי נחשב לעץ מחטני ירוק-עד (למרות שעליו הם דמויי קשקשים) . מניחים כי בעבר היה העץ נפוץ בארץ כצמח בר, אך רוב פרטיו נכרתו. השם ברוש מוזכר במקורות מספר פעמים. לדוגמה: כאשר תואר חוסן, הובא המשפט "קומת ארזיו מבחור ברושיו" (מלכים ב' י"ט י"ג). בקורת עצי הברוש, שהובאו כנראה מלבנון, השתמשו לבנייה. "עצי ברושים ואלמוגים מהלבנון" (דברי הימים ב' ב ז). קיימים עוד כמה אזכורים לעץ, המובא כסמל או בשימוש שנעשה בעצתו. הזיהוי של השם המקראי עם המין הנקרא כיום ברוש הוא מקובל, אך לא מוסכם על כל החוקרים.
תיאור
לעץ גזע מרכזי ישר המתרחב עם הזמן, והוא יכול להגיע עד לגובה של 30 מטר ולקוטר של 80 ס"מ. מהקורה המרכזית מסתעפים ענפים צדדיים ויוצרים נוף ייחודי בהתאם לזן הברוש. הזן הנפוץ נקרא "ברוש אופקי", והוא מתאפיין בכך שענפיו מתפשקים לצדדים ונוף העץ רחב, חרוטי. זן אחר הוא "ברוש צריפי". בזן זה ענפי העץ צמודים לגזע המרכזי ונוף העץ הוא צר וארוך, דמוי נר. זן זה בודד כנראה עוד ברומי העתיקה ומשמש מאז לנטיעות בגנים. בגלל צורתו מרבים לטעת עצים מזן זה בבתי עלמין.
להמשך תיאורו של הברוש
איך מגיעים?
בשער הכניסה לקיבוץ דגניה א' פונים ימינה לעבר הכנרת ונוסעים בכביש המקיף את הקיבוץ כ-250 מ'. העץ נמצא במדשאה שמשמאל.
עכשיו מקווים שישחזרו את המקום עם עץ בסדר גודל כזה שיחליף את העץ המקורי