הדפסה

יום העיון השנתי בגן הבוטני בהר הצופים

זן נדיר - ברכה אביגד   12/03/2014

"ברכה יקרה את ניצבת כיום על פסגת ההר השארת בידנו נכס חשוב לשמור עליו נברך אותך ממרום גילך. שתזכי לבריאות,  שציוריך ימשיכו לשמח אנשים רבים כפי שהם משמחים אותנו. ואברך את כולנו שנלמד מברכה מהי ענווה וחמלה. ושנמשיך לחוש את הפליאה מיופיו של פריחת הפרח."

כך חתם את דברי ברכתו לברכה אביגד ד"ר מני נוימן - מנהל הגן הבוטני בהר הצופים ירושלים. ברכה תרמה את ציורי צמחי הבר הנפלאים לאוניברסיטה, פתיחת התערוכה הייתה שיאו של יום העיון.

יום עיון השנה היה הצופים בסימן שימושים בצמחי בר.

ביום חמישי 6.3 נערך יום העיון השנתי בגן הבוטני של האוניברסיטה העברית בהר הצופים. ביום העיון השתתפו קרוב ל200 מוזמנים ונושאו היה "שימושים של צמחי בר". שיאו של יום העיון היה בפתיחת תערוכת ציורים של צמחי בר של הציירת ברכה אביגד.

יום העיון נפתח בהרצאתו של ד"ר עמי זהבי בנושא שימוש בתמונות פרחים בתעשיית המזכרות בארץ, לאחר עלתה יונית קריסטל שהציגה את תחום שימור המלאכות המסורתיות בארץ, בהרצאתה התמקדה בשימושי צמחי מים למטרת קליעת מחצלות. בחלק העיקרי של יום העיון נפתחה תערוכת הציורים.
ברכה אביגד החליטה להעביר את אוסף הציורים לידי הגן הבוטני בהר הצופים. ד"ר מני נוימן נשא מילים ותיאר קווים לדמותה של ברכה. פרופ' אריאל הירשפלד המשיך ותיאר את עבודת האומנות העדינה של ברכה.
חתמו את יום העיון בהרצאתה של ד"ר מינה פארן אודות שימושי צמחי בר למטרות רפואה ובמופע מוסיקאלי רב תחומי בשם "ערוגות הבושם" שהציג את דרך הכנת בשמים מימים עברו ועד לימינו. המופע לווה בנגינה של נבל קלטי ועוד.    
 
על ברכה - מפי ד"ר מני נוימן
בגיל מאוד צעיר ברכה בלטה בכישרונה האומנותי. "הצטיינתי בציור. הייתי מופתעת כאשר המורה לציור שלנו מר ריינהרט, שהיה גרמני לאומני מאוד, ניגש אלי צבט לי בחוזקה בלחיי ואמר- גוטמן, דווקא את צריכה להיות יהודייה? אני עצמי הייתי דואג שיקבלו אותך באקדמיה לאומנות במינכן"

בגיל 14 לערך סיירה בתערוכת ציורים  של הציירת מרגרטה קרנץ

"עמדתי בתערוכה, כאילו פגע בי הברק, כל הציורים היו בנושא פרחי הבר. בו במקום החלטתי כי אני אצייר ספר על פרחי ארץ ישראל"

בשנת 35 עלתה לארץ יחדיו עם עליית הנוער, הגיעה לכפר גלעדי ולתל-חי, הכירה את אנשי השומר, אלכסנדר זייד ומניה שוחט.

הפרח הראשון שציירה בארץ היה הצלף הקוצני
הנרייטה סאלד נחשפה לכשרון הציור של ברכה וסדרה לה מלגת לימודים בבצלאל. מר יוסף בודקו מנהל בצלאל לקח את ברכה תחת חסותו, ברכה התארחה גם בביתם של פרופ הלברשטטר בביתה של אנה טיכו ולמדה אצל מיטב המורים כמרדכי ארדון.

בלימודיה ביקרה את ד"ר אפרים הראובני "האם תוכלי לצייר כמו הציור הזה? חלקים של אבנים וכו? ברכה ענתה "אני אוכל אבל זו לא דרכי.. אני רוצה לצייר את פרח חי כמו שאני אוהבת ורואה אותו ולמסור את יופי הפרח דרך האומנות"

בשנת 40 עשתה את עבודת הגמר , כתבה באותיות סתם את מגילת אסתר ואיירה אותו בזמנו היה נהוג להשאיר את עבודת הגמר בבצלאל. ברכה שעבדה במשך חצי שנה ימים כלילות על עבודת הגמר, סירבה להיפרד מעבודתה. ברכה לא קיבלה דיפלומה בשל כך. כעבור 72  שנים תוקן העוול ובשנת 2012 קיבלה ברכה את הדיפלומה מבצלאל.

בשנת 41 נישאה למר מאיר לוי כעבור זמן מה עברה המשפחה לחיפה, מאיר היה ממקימי החינוך המקצועי בארץ והתמנה לסגן מנהל הבי"ס המקצועי שליד הטכניון .

לברכה נולדו 3 ילדים אבנר,גד וגדעון. בעקבות מותו הטרגי של גד החליטה לשנות את שם משפחתה לאביגד.

בשנות ה-60 וה-70 הייתה שותפה הפרוייקט שימור פרחי הבר יחדיו עם החברה להגנת הטבע.

"גם אני נהגתי לקטוף אבל רק פרח אחד או שניים, הבאתי אותם הבייתה והתבוננתי בהם היטב. לאחר מכן כאשר ספגתי אותו לתוכי, ציירתי את הפרח בתשומת לב, התמלאתי בהרגשת כבוד בפני הכוח הבורא שיצר בחוכמתו את היופי הזה, נהגתי לשאת תפילה משלי, שתהיה בי הצניעות הראויה וחוכמת הידיים לעשות את מלאכתי נאמנה"

הוציאה 6 ספרים, 5 מהם בשיתוף עיריית חיפה הביאורים נעשו ע"י זאב ברגילנגר וצבי זילברשטיין (לצערנו 50 תמונות מקוריות של ברכה אבדו במהלך הכנת הספרים)  הספר השישי בהוצאת עיריית ירושלים תורגם לערבית ע"י הסופר אנטואן שמס.

אחרי מלחמת ששת הימים הוציאה סדרת ציורים בעפרון וגרפיט בנושא ציורי התנ"ך.

בשנת 95 נפטר מאיר- על מצבתו נחרט "אבי החינוך המקצועי בארץ"

בשנת 2002 עברה לטבעון.

יצירותיה הוצגו לאחרונה במספר מוזיאונים והפניות ממשיכות להגיע.  סיפורה חייה של ברכה מתועד ובזה הרגע מצולם גם סרט. 

ברכה יקרה תודה שתרמת לנו את מפעל חייך.

לפני מספר חודשים נפגשנו והיינו בגישושים ראשונים על נושא הצגת תערוכה והעברת האוסף. ניסיתי לנמק מדוע מקומו הטבעי של אוסף הציורים שלך הוא בגן הבוטני של האוניברסיטה העברית.

1. שתיכן (גם האוניברסיטה וגם את נולדתן בערך באותו זמן) הנחת אבן הפינה לאוניברסיטה העברית הייתה בשנת 1918 ואת הגחת לעולם שנה אח"כ.

2. שתיכן (גם האוניברסיטה וגם את) ממוצא ייקיי. (אזכיר רק את נשיא האוניברסיטה הראשון שכונה קאנצלר מאגנס)

3. ציוריך עוסקים בצמחי הבר של ישראל, והגן הבוטני של האוניברסיטה העברית בהר הצופים הוא גן המציג אך ורק  את צמחי הבר, ומשמש כנושא הדגל בתחום זה.

4. הגן בהר הצופים אינו רק גן של צמחים אלא כולל בתוכו היבטים היסטוריים ותרבותיים מבחינה זו הגן הוא נכס תרבותי רגיש המבטא את תבנית נוף מולדתנו. גם סיפורך האישי מבטא את תבנית מולדתנו, את נושאת על גבך היסטוריה ארוכה של חיים בארץ זרה, ניצלת ממוות מידי הצורר הנאצי, עלית לארץ היית שותפה בעבודת האדמה ויצרת לך חיים תרבותיים משמעותיים, היית שותפה בפרויקטים לאומיים כשמירה על צמחי הבר.

5. הגן הבוטני מציג מינים וזנים נדירים, וגם את זן נדיר. תמיד שבאתי לבקרך היית עטופה בחברים ובאנשים אוהבים. מעבר להיותך אומנית אני רואה בך מורה לחיים. את טיפוס מיוחד, בתקופה האחרונה היינו בקשר לא מעט, ולעיתים היית אף מזכירה לי בעדינות ששכחתי דבר זה או אחר, בדר"כ שמישהו מזכיר לי דבר מה ששכחתי אני נוטה לענות "טוב הגיל עושה את שלו" במקרה של שלך ברכה הטענה הזו לא תקפה.

6. ברכה את טיפוס אמיתי ואוטנטי, הגן בהר הצופים מציג את צמחי הבר. מבחינה זו אנו משתדלים להיות נאמנים לעצמנו ולהציג את הקיים כפי שהוא. אין לנו נהרות אדירים וגשם בקיץ (השנה גם בחורף לא היה) לעיתים אני מתקשה להסביר למבקרים מהו הקונספט של הגן, השטחים הפתוחים מצטמצמים ואנשים לא יוצאים לטייל כמו בעבר

ברצוני להודות בהזדמנות זו לנעמי מאגמון החולה וליעל מלצר שבזכותן נוצר הקשר עם ברכה, לאוצרת האוניברסיטה הגברת מיכל מור ולמעצבי התערוכה גני וסוניה על עיצוב מדהים. לצוות הגן שהיה שותף בתהליך ולחברותיה של ברכה ובעיקר למירה, לעו"ד עירית הוכברמן ולעו"ד ענת טל מהלשכה המשפטית של האוניברסיטה על הסיוע בקידום העברת אוסף הציורים אלינו.

לסיום אומר

"ברכה יקרה את ניצבת כיום על פסגת ההר השארת בידנו נכס חשוב לשמור עליו
נברך אותך ממרום גילך. שתזכי לבריאות,  שציוריך ימשיכו לשמח אנשים רבים כפי שהם משמחים אותנו. ואברך את כולנו שנלמד מברכה מהי ענווה וחמלה. ושנמשיך לחוש את הפליאה מיופיו של פריחת הפרח."

ברכה אישה שאפשר לקבל ממנה השראה - חייכה כדרכה את החיוך המקסים שלה

כתבה על ברכה לאחר מותה באתר עיתון הארץ


גינון חסכוני במים