? מה משמעות הביטוי ומדוע נקראו "מוצרים" בשם זה?
פרשנויות שונות ניתנו ל"זמרת הארץ" וכולן מעניינות.
הסברו של נוגה ראובני ז"ל
מסתבר שקבוצת היבולים המופיע בספר בראשית בשם "זמרת הארץ" מתארת תוצרי יבול אשר הצליחו לגדול בארץ גם בשנים קשות ולמרות הבצורת.
מיני "זמרת הארץ" היו בידי יעקב למשלוח למצרים על אף הרעב הכבד אשר שרר אז בארץ. כלומר, יבולם הוא די מובן מאיליו . לעומת זאת עצי שבעת המינים חונטים (מייצרים פירות) פרותיהם בתקופה מאד רגישה שבין פסח לשבועות ובה נקבע גורל היבול של כל אחד ואחד משבעת המינים הללו. עונה זו בארץ ישראל ידועה כרגישה באופן מיוחד, מצד אחד יתכנו בה גשמים וברד ומצד שני יתכנו בה יובש ,חם ושרב. זה רבותיי, מתכון מצוין לפיתוי לעבודת אלילים . שבעת המינים הם המייצגים הבולטים של הבעיות החקלאיות המיוחדות של הארץ. בני ישראל שרק הגיעו לארץ ישראל לא מכירים את הבעייתיות הזו לעומת זאת לשכניהם עובדי האלילים הכנענים, הייתה הבעיה מוכרת היטב והיה חשש שבני ישראל יתפתו דווקא בתקופת משבר לפנות לאלילים . לכן היה חשוב מאד לחבר דווקא את אותם פירות עדינים לחג ההודיה לאלוהים - לחג הביכורים, על מנת לחזק את הקשר בין הצלחת היבול לאלוהי ישראל.
והשקד, דווקא בגלל עמידותו הנפלאה בתנאי השרב והבצורת של ארץ ישראל, ודווקא בשל העובדה שבכל תנאי ומצב ייתן את פריו, לא זכה להיכלל בין סלברטאי פירות הארץ (שבעת המינים) , אלא ב"זמרת הארץ" בלבד!
בנאות קדומים ליד יער בן שמן מסלולי הטיול עוברים בין מתקני חקלאות, בעלי חיים, בוסתני שבעת המינים , ארבעת המינים וזמרת הארץ, עצים ושיחים אחרים המוזכרים במקורות. אחד המסלולים עובר באזור המכונה "זמרת הארץ". שביל ההליכה מתחיל בחורשת אורנים וממשיך אל קבוצת היבולים המופיעה בשם זה בספר בראשית.
הסבר שונה ניתן ברוח פירושו של רש"י ואונקלוס ע"י פרופסור שלום רוזנברג
זימרת הארץ ... מוסיקה.
כך תרגם אונקלוס וכך פרש רש"י: "שהכל מזמרים עליו כשהוא בא לעולם". כך פירש גם אבן עזרא: "מִזִּמְרַת - כל דבר משובח. מגזרת זמירות". כשם ש'משובח' זה דבר שמשבחים אותו, כך "זִמְרָה' פירושו דבר שמזמרים לו דברי הלל. אנו מזמרים דברי הלל לפירות הארץ. מכאן ניתן היה לצעוד צעד אחד הלאה, ואת זאת עשה רבי נחמן מברסלב כשלימד (ליקוטי מוהר"ן - מהדורא בתרא, סג): "דע, כי יעקב אבינו, כששלח את בניו עשרת השבטים ליוסף, שלח עמהם ניגון של ארץ - ישראל. וזה סוד: קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם".
רבי נחמן פיתח רעיון זה, ופיתוחו סוכם על ידי נעמי שמר בשירה היפהפה: 'שירת העשבים', ששמרה על שפת המקור:
דע לך שכל עשב ועשב
יש לו שירה מיוחדת משלו
ומשירת העשבים
נעשה ניגון של רועה
כמה יפה, כמה יפה ונאה
כששומעים השירה שלהם
טוב מאוד להתפלל ביניהם
ובשמחה לעבוד את ה'
ומשירת העשבים
מתמלא הלב ומשתוקק
וכשהלב,
מן השירה מתמלא,
ומשתוקק אל ארץ ישראל
אור גדול
אזי נמשך ועולה
מקדושתה של הארץ עליו
ומשירת העשבים
נעשה ניגון של הלב
רבי נחמן מקשר את דבריו עם הפסוק בו מדובר על לידתה של המוסיקה (בראשית ד, כ). עדה, אשת למך, ילדה שני בנים: "אֶת יָבָל... אֲבִי ישֵׁב אֹהֶל וּמִקְנֶה" ואת "יוּבָל... אֲבִי כָּל תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב". כך מתקשרים באופן סימבולי הרועה לאיש המוסיקה. המוסיקה של הרועה נובעת מן העשבים. העשבים מצדם שומעים את המוסיקה וגדלים עבור העדר.
נשאלת השאלה מדוע טרח יעקב לשלוח את המשובחים שֶׁבְּפֵרוֹת הארץ?
ד"ר יאיר הלוי מאוניברסיטת בר-אילן דן בנושא זה.
ומסקנתו:
יעקב יודע מניסיונו עם עשיו שלא הכמות תניח את דעת מלך מצרים ושריו אלא האיכות.