הדפסה
תאנה

מפרשת בראשית – דעת על עץ הדעת

פרשת השבוע - אורי אופיר ז"ל   12/10/2009

בפרשת בראשית מוזכר "עץ הדעת" , מבלי להגדירו ובחז"ל קיימות חמש דעות לגביו : תאנה, אגוז, גפן, חיטה, אתרוג. יש אומרים שהתורה לא הגדירה את העץ כדי לחזק את הרעיון, שהמסר הרוחני הוא העיקר.

"מדרש תנחומא " אומר, שחס הקב"ה על יציר כפיו, אין הכתוב אומר מיהו העץ כדי שלא לביישו, שלא יצביעו עליו הבריות ויאמרו שהוא קשור לחטא. לדברי רש"י "עץ הדעת" היה תאנה ,לומדים זאת מהכתוב "ויתפרו עלה תאנה",
" ובדבר שנתקלקלו בו, נתקנו."

פרופ' פליקס אומר ש"עץ הדעת" הוא עץ התאנה, המלה "עץ הדעת" מלמדת על חוכמה מיוחדת הקשורה לעץ זה שבו מתגלית  חוכמה מיוחדת של הבורא - ביצירת פרי התאנה.
הוא איננו יכול להתפתח לכשעצמו אלא זקוק לתווך של חרק זעיר (צרעה) בתהליך ההאבקה.
בעוד שבשאר הצמחים קל לנו להבחין בפרח, שממנו יוצא הפרי, הרי בתאנה הפרחים חבויים בתוך התפרחת הסגורה הנקראת פגה. האבקת הפרחים ויצירת הפירות תלויה בצרעה זעירה, מיוחדת במינה, שחודרת אל הפגה, מאביקה את הפרחים הנקביים שבה ומטילה בחלקם את ביציה שיתפתחו לצרעות.
ההתפתחות של הפרי והצרעות שבו מתואמת, כך שכאשר הפרי בשל, בוקעות הצרעות בתוך הפגה, אוספות אבקה מהפרחים הזכריים שנפתחים בדיוק באותה עת, ועפות לפגה אחרת.

בנוסף לתהליך יצירת הפרי שיש לו יחודיות משלו, גם לפרי עצמו יש יחוד. לכל הפירות יש גרעין פנימי ו/או קליפה. פרי התאנה נאכל כולו, אין לו קליפה וגרעין. אין לו פסולת, הוא מייצג שלמות מסוימת. אולי בשל כך, נבחר לתפקיד החשוב הזה, להיות "עץ הדעת".

השפה העברית נקשרת במילותיה למהות ענינו של "עץ הדעת". עניין "עץ ה ד ע ת " קשור גם לעניינים שבינו לבינה ובשפה העברית "ידע " נקשר לכך, כמו שנאמר "והאדם י ד ע את חוה אשתו". גם המלה תאנה ( תו בפתח. אלף בחטף פתח ) נקשרת לאותם עניינים, כדברי ירמיה הנביא " פרא למד מדבר... תאנתה מי ישיבנה".

קירבה נוספת בין האדם לעץ התאנה בהקשר לנושא זה ניתן למצוא בשמו של פרי הבוסר של התאנה שנקרא "פגה". במקביל ולד האדם בטרם נולד נקרא "פג".
רבי שמעון בר יוחאי מצביע על קירבת המלה תאנה למלה תאונה, דבר המלמד על תקלה שבאה לעולם בהקשר לתאנה.

מדרש רבה מצביע על קירבת המלה תאנה למלה תואנה, מלשון עלילה, אמתלא. הזדמנות. דבר המלמד על ההזדמנות הראשונה עלי אדמות שנתנה להעליל אחד על השני, ומתברר שנוצלה עד תום. האדם העליל על האשה " האשה אשר נתתה עמדי היא נתנה לי ". האשה העלילה על הנחש " הנחש השיאני ". מציאות זו מלמדת על התכונה היסודית של האדם לנסות להרחיק מעליו כל אשמה ברגע שנתפס בקלקלתו.

מפרשת בראשית למדים ש ה ת א נ ה הינה מקור הדעה (עץ הדעת).
"דעה" הינה היכולת ל ה ב ח י ן ב י ן ט ו ב ל ר ע . טוב ורע מתבטא ב ל ב ו ש. אם כך, קיימת חשיבות מיוחדת ללבושו של אדם. התפקיד העיקרי של הבגד הוא לשמש כסוי לגוף. בגלל כך שמו הנרדף של בגד הינו כ ס ו ת .
אם כך מדד הטוב והרע עומד ביחס ישר לכסוי. ההיסטוריה וגם ההווה מלמדים עד כמה שזה נכון. הבגד למעשה הינו דגלו של אדם. הוא מספר על רמת צניעותו או גאוותו, אם כי יש בבגד גם יכולת ל"שקר".יכולת זו גם נלמדת משמו "בגד" מלשון בגידה. בהקשר ידועה האמרה ש"הבגד עושה את האדם ". גם התורה הכירה בכך וצוותה על הכהנים ללבוש בגד מתאים והולם "מדו בד ". הבגד גם "מספר" על מסגרת השתייכותו של האדם, לפעמים גם על מעמדו, דרגתו באותה מסגרת. הבגד הראשון עלי אדמות נעשה בידי אדם וחוה "ויתפרו עלה תאנה ", "ויתפרו" ברבים. בגלל חשיבותו של הבגד , הבגד השני "כתנות עור " נעשה בידי הקב"ה. רבי מאיר גורס "כתנת אור " (באלף ולא בעין). בהקשר לכך מצאנו בתהילים "עוטה אור כשלמה", "שלמה" הכוונה לשימלה, זהו קשר מעניין בין אור לבגד.

האור נקשר גם לתאנה בליקוטה. את פרי התאנה "אורים", אוספים בבקר מוקדם, שמפציע האור, שלא יפגע על ידי : חמה או ציפורים.
אכן, קצת דעת על "עץ הדעת" מלמד, שמבין כל הצמחים שנתנו ל"עץ הדעת", הסביר יותר שהוא היה עץ ה ת א נ ה .

 כתב: אורי אופיר

גינון חסכוני במים  

israelbiz- בניית אתרים