הדפסה
חצב  מצוי

רשימת המקומות המומלצים - ומשהו על החצב...

חצבים בחירבת קרתא.   03/09/2009

"החצב פורח והקיץ בורח"- אומר פתגם עממי. ישנם אתרים ידועים שאליהם עולים לרגל יודעי ח"ן בעת פריחת החצבים מכיוון ששם פורחים עשרות ומאות מהם. תופעה זו מוסברת בחלקה בכך שהרוח מפזרת את הזרעים והם נופלים במרחק לא רב מצמח האם . נשלח אתכם לאתרים ולמקומות המדהימים ביותר שראוי לעלות אליהם לרגל בעונה זו כדי שתשמיעו את ה"וואו!" ותטיילו באתרים אלה שיש בהם בדרך כלל עניין נוסף ...

זה קורה ממש עכשיו ובחודש עד חודש וחצי הבאים, תלוי באזור ובטמפרטורה.
הפריחה מתרחשת מוקדם במקומות הקרים ומאוחר יותר במקומות החמימים.

יש בפריחת החצב משהו מרענן ואופטימי וגם מלנכולי (תלוי בעיני המתבונן), תזכורת לשנה שחלפה ולימים קרירים מתקרבים.
עמודי החצבים עולים פתאום מן האדמה החרבה, לעתים בודדים לעתים מאות מהם, כמחזה סוריאליסטי, כמו נרות נשמה. שרביטים לבנים וארוכים עטויי פרחים לבנים קטנים, תזכורת לקיץ שעומד לפוג ולשנה העומדת להתחדש.
הפריחה מתרחשב ברחבי הארץ במשך מעל לחודשיים - תלוי היכן, חצבים אחרונים פורחים  ליד ערד ובדרך לים המלח

כך מתאר זאת המשורר מיכאל דשא:

מֵחֵיק שַׁדְמוֹת אֱלוּל הָעֲצוּבוֹת
מִבֵּין שִׁלְדֵי קוֹצִים שׂרוּפֵי ׂשָרָב –
עָלוּ חוֹצֵץ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת
חִצֵּי הַחֲצָבִים הָעֲרוּכִים לַקְּרָב.

דְּרוּכִים, רַעֲנַנִים, רֹאשָׁם אֶל עָל,
יוֹנְקִים לְשַׁד טָמִיר מִמַּעֲמַקִים,
צִיצֵי כּוֹכָב צְחוֹרִים רְחוּצֵי-טַל
עוֹטְרִים לְצַוָּארָם כַּעֲנָקִים.

אֶל מוּל חַמָּה יָנִיפוּ נֵס רָטֹב,
לִצְחוֹק לָהֶם צְחִיחָה שֶׁמִסָּבִיב,
לִבָּם מֵרִיחַ לֵחַ גֶּשֶׁם טוֹב,
ׁשְׁמָמָה בַּכֹּל וְרַק בָּהֶם אָבִיב.

עִם עֶרֶב לַגְּבָעוֹת אֵצֵא דּוּמָם,
עָצוּב, יָגֵעַ כְּמוֹ אַדְמַת אֱלוּל,
פִּתאֹם הַחֲצָבִים זוֹרְחִים תֻּמָּם,
בַּלֵּב צִלְצֵל צְחוֹק יֶלֶד זַךְ, צָלוּל.

אף שהחצב שכיח ופורח בכל הארץ, אנו מתפעלים בכל שנה מחדש מהמחזה הדרמטי .

בואו נכיר את הצמח: חצב מצוי
החצב מיוחד במקצב החיים שלו ובמבנהו: בבצלו, בעליו, בפריחתו ובחומרי הטבע הרעילים שבו.

מהלך החיים השנתי של החצב מורכב משני מועדים נפרדים:
בנובמבר יוצאים העלים, ומתחיל השלב הווגטטיבי של חיי הצמח, המתנהל במשך החורף וראשית האביב. באותה תקופה נוצרת התפרחת אך היא נשארת חבויה בתוך הבצל. באפריל קמלים העלים, וכל חלקי הצמח שמעל לקרקע מתים.
בסוף הקיץ (עכשיו) עולה עמוד הפריחה יחיד ללא עלים ירוקים למשך שבועות אחדים, זהו שלב הרבייה המינית, אחריו שוב אין לחצב כל חלק חי מעל לקרקע, פרט לזרעים.

הפריחה מתחילה מלמטה בעמוד הפריחה הגבוה. בכל יום נפתחת קבוצה אחרת של כ-30 פרחים מעל לקודמים, והפרחים שנפתחו ביום הקודם קמלים. זה קורה בכל לילה בין 12.00 ל-1.00 והוא נותר פתוח כ -18 שעות.
הפרח הבודד קטן, קוטרו כ-10 מ"מ ומבנהו אופייני למשפחת השושניים:
בצלו של החצב הוא הגדול בין הבצלים של צמחי הבר.
בזכות מאגר המזון והמים שבבצלו הענק יכול החצב להרשות לעצמו להוציא עלים עוד לפני הגשם הראשון, וכך הוא זוכה להטמיע ולייצר מזון חדש ללא תחרות מצד צמחים אחרים.

החצב הוא נציג טיפוסי, הנחשב מאפיין קבוצה של 25 מיני גאופיטים (צמחי בצל ופקעת) בישראל הפורחים בסתיו, וזכו לכן לכינוי "קבוצת החצב". הללו פורחים בסוף הקיץ ובתחילת הסתיו - "מבשרי הסתיו".

לפריחה בסתיו יש יתרונות וחסרונות: יתרונה הוא בכך שרוב הפרחים האחרים פורחים באביב, וכך נמנע החצב מתחרות על המאביקים; החיסרון הוא שבסתיו יש מעט מאביקים. אולי לכן "ויתר" החצב: אין התאמה ספציפית משוכללת למאביק מסויים.

עדיין לא ברור מהם הגורמים הנותנים את האות לפריחה . בין הגורמים מציינים את אורך היום המתקצר ואת הטמפרטורה היורדת.

זהירות, הבצל רעיל.
קוטר הבצל עשוי להגיע עד 25 ס"מ והוא ביסודו ובתכליתו מאגר חומרי מזון.
למאגר כזה יתרונות רבים, אך גם חסרון – הוא משמש פיתוי לבעלי-חיים ליהנות מהמזון שבו, לאוכלו. פקעת החצב מכילה רעל הכולל גליקוזידים הפועלים על הלב, וחומרים הגורמים לגירוד בעור.
הרעל של החצב שימש בימי הביניים כסם ממריץ ללב, ותליית בצל של חצב בפתח הבית נחשבה עוד במצרים וביוון הקדומות כסגולה לפריון.

החצב במקורות
בארצות ערב ובצפון אפריקה וכן אבותינו נהגו לתחום את השדות בשורות של חצבים, כמסופר במקורותינו: "מהו חצב? שבו תיחם יהושע לישראל את הארץ" (ב"ב נו, ע"א). בצלי החצב מעמיקי שורש ו"חוצבים" מטה, ולכן משמשים כסימני גבול בין חלקה לחלקה. ועוד מסופר כי "החצב קוטע רגליהם של רשעים" (ביצה כה,ע"ב), ומסבירים, שמי שהעז והסיג גבול רעהו, יעלה אח"כ החצב ויעיד כמאה עדים על העוול שנעשה, וירשיע את הפולש לשדה לא לו.

בתלמוד (שבת קכח, ע"א) מספרת האגדה שנוח לקח עמו לתיבה חצבים, מפני שהם "מאכל לצבאים". עלי החצב מכילים גבישים מחטניים צורבים, ועל כן מקובל שחיות השדה נמנעות מהם. התצפיות מראות שאמנם הצבאים אוכלים עלי חצב, ואף להוטים אחריהם.
אבותינו נהגו לתחוב יחורי תאנה לתוך בצל החצב, וככל הנראה נעשה הדבר לצורכי חיטוי. חכמים פסלו שימוש זה, מתוך חשש כלאיים, ככתוב "אין נוטעין יחור של תאנה לתוך החצוב שיהא מקירו" (משנה, כלאיים א,ח).

לפירוט ולהעמקה נוספים - היכנסו לערך חצב מצוי באתר.

1
חירבת קרתא
שמורת טבע קטנה ולא מפורסמת במיוחד, סיבה טובה לבקר בה בעונת החצבים, או בדרך אל.....
נמצאת בצפון עתלית, על תל כורכר סמוך לשפת הים ולבריכות המלח של עתלית.
במקום שרידי מבצר צלבני, שרידי מחצבה , תצפית יפה על החוף וצמחייה מיוחדת.
איך מגיעים ?
מכביש מספר 4 יורדים במחלף עתלית. אפשר לחנות בחניון לימור ליד תחנת הדלק שבכניסה הצפונית לעיר – דרומית ל"מחנה המעפילים" (המקום לא מלבב מבחינת ניקיונו.)
או להמשיך בכביש לכיוון הים ולהחנות את רכבכם בחניה מסודרת במקום, ממזרח לכביש ליד השלט.

רקע היסטורי
שמה של החירבה הוא גם "לה דטרוא", והיא נבנתה ע"י הצלבנים כעמדה קדמית להגנה על המבצר ששרידיו נמצאים על הים ממש.
מצפון נמצאת דרך חצובה המאפשרת מעבר למבצר עצמו.
בשל אופיו הטופוגרפי של האזור יצרו המים הזורמים בנחל אורן ביצות אשר הפכו את המעבר - שלא דרך החפיר במקום - לבלתי אפשרי.
מעבר זה היה נתון תמידית תחת של התקפות שודדים והם הסיבה להקמתו של המבצר.

הצלבנים שהגיעו מאירופה עוררו את איבתם של כל המדינות בדרכם לארץ ישראל, ובעיקר של המוסלמים. לכן התקשו לעבור ביבשה ונותרו בעבורם בעיקר נתיבי השיט בים התיכון, כדרך לקשר בינם לארצות מוצאם.
לכן דאגו הצלבנים לבצר היטב את ערי הנמל ולהגן עלהדרכים המובילות אל הארץ פנימה. מצודת קרתא שימשה במשך עשרות שנים כמצודת דרכים שאיבטחה את השיירות שנעו לאורך דרך הים.

המצודה נהרסה ע"י הצלבנים עצמם כמאה שנה לאחר הקמתה. חומות קיסריה נפרצו ע"י שליט דמשק שפנה אל עבר עתלית, וכאשר ראו הצלבנים את הצבא המוסלמי מתקדם לעבר מבצרם, החליטו להעביר את חיל המצב שבמבצר דטרוא אל בין החומות העבות של מבצר עתלית ולהרוס את המצודה הקטנה שנשארה ריקה ממגינים. הסיבה למעשה זה הייתה רצונם של הצלבנים להימנע ממצור מוסלמי על המבצר הזעיר, אשר לא היה עומד בפרץ.
המצודה הייתה מרובעת ומוקפת חומות. חלקה התחתון נחצב בסלע הכורכר. כיום ניתן לראות את החומה הבנויה מעל הסלע החצוב ואת השקעים לקשירת הסוסים.
בתוך המצודה ומסביבה נכרו בורות לאגירת מים, ובמקום נתגלו שרידי צינורות חרס שתפקידם היה איסוף מי הגשמים אל תוך בורות אלו.
מצפון למצודה נחצבו בסלע אורוות סוסים. בקיר החצוב ניכרת שורה של שקעים חצובים, אשר שימשו ככל הנראה לקשירות הבהמות. בפאה הדרומית של האורוות יש שורת שקעים בקיר ששימשו כפי הנראה לתמיכת קורות של גג עץ שכיסה את המקום.

מה נראה?
מטפסים כברת דרך קצרה של כ- 300 מטרים לראש התל. הדרך מובילה בין שיחי אלת המסטיק ועצי חרוב מצוי בעלי צורה מוזרה שנוצרה בעקבות רוח חזקה ורסס מהים.
ריח חריף של קורנית מקורקפת (תימין ) מצמחים שיבשו ילווה אתכם לאורך המסלול, פה ושם צומחים צמחי צורית גבוהה שסיימה לפרוח וחצבים....
בראש התל:
נשוטט בין שרידי המצודה העתיקה, חפיר, אורוות סוסים ועוד. הממצאים ממוספרים ואמורות להיות חוברות הדרכה של רשות הטבע והגנים ובהן הסברים לממצאים.

עלו על מרפסת הגג שעל מבנה ישן שהוקדש לזכרו של אברהם דנקנר ז"ל (איש המלח) הנמצא על ראש המבנה. מדרגות נוחות מובילות לגג.
משם נצפה לעבר המבצר הענק הנמצא על שפת הים ואין אליו גישה כיום. נצפה אל הים, אל בריכות המלח שלצדן נמצאים תמיד עופות נודדים, נראה את המלחה הנמצאת מצפון ובה צמחי מים לרוב: אשל, קנה מצוי, וצמחים נוספים.
ניהנה מפריחת החצבים ומהרכבות החולפות לאורך שפת הים בכל מספר דקות.
אפשר להקיף בזהירות רבה את התל וחורבותיו חפיריו ואוצרותיו, ולצפות על כל האזור הסביב סביב, 360 מעלות.

המלצות נוספות
- בריכות המלח של עתלית מהוות מוקד משיכה לציפורים הנודדות.
מתקיימים סיורים של החברה להגנת הטבע בחופי מעגן מיכאל, ובבריכות המלח.
רצוי לברר בחברה להגנת הטבע על אפשרויות הסיור במקום: 03-6388688.

- אפשר ורצוי לבקר גם במחנה המעפילים שהקימו הבריטים וכלאו בו את המעפילים הבלתי לגליים שעלו לארץ. כיום ניתן לסייר במקום, להתרשם, לעיין במסמכים, לראות סרטים וכו'. 
כל לפרטים בקישור. 

2
תל עכו
חברי הצלמים מהצפון עולים למקום בכל 15 לאוגוסט. כדאי לצלם את המחזה המרהיב - מאות שרביטי חצבים בפריחה מדהימה.
שלח לנו דיווח יהודה מרתה הצלם :
בתל עכו פורחים מידי אמצע אוגוסט- ספטמבר, תחילת אוקטובר , המוני חצבים, בכמות מרשימה .
איך מגיעים ?
מצומת עכו מזרח נוסעים מערבה לכיוון העיר עכו, לאחר כמה מאות מטרים פונים ברמזור שמאלה לרחוב שלום הגליל ולאחר כ 200-300 מטר, בכיכר, פונים ימינה לרחוב יגאל ידין .
נוסעים לאורכו עד למרגלות התל, חונים כאן . עוברים מצד גדר הברזל ועולים למערכת שבילים שסללה העיריה . כבר בתחילת הדרך פורחים החצבים. גם על התל . המורדות המערביים של התל מלאים בהמון חצבים , מדהים.
ואם אתם כבר בעכו
יש מוקדי עניין רבים: השוק, המסגד ומצודת האבירים, שיט בסירה לאורך החומה.
מטלה: לבדוק אם תותחי נפוליאון עדיין מוצגים על החומה... :)
3
תל יודפת
משמש גם הוא כמקום עליה לרגל בעת פריחת החצבים.
כדי להגיע אל התל יש לנסוע מצומת אבליים מזרחה בכביש מס' 781 עד סופו. בצומת ה- T נפנה שמאלה בכביש מס' 784 ובצומת יודפת - ימינה בכביש 7955 המוביל אל יודפת. שביל שסימונו כחול יוצא מהכניסה ליישוב דרומה במעלה לעבר התל. המקום מציע תצפיות יפות על הסביבה וכן מאפשר לנו להתחקות אחר דמותו ההפכפכה של יוסף בן מתתיהו, ההיסטוריון החשוב מימי בית שני שהיה מפקד המרד הגדול בגליל, ואחר גורלם של המתבצרים במקום.

4
בנאות קדומים, שעל כביש 434 פורחים עכשיו חצבים רבים.

5
על התל הסמוך לעיינות גיבתון –מאות עמודי פריחה. (לא ביקרנו שם השנה.)

6
תל דור
צפונית מזרחית לחפירות תל דור , יש אזור שפורחים בו מאות ואולי אלפי חצבים.
מומלץ ללכת לאורך שפת הים: פריחת החצבים מדהימה שבעתיים על רקע הים.
אם הגעתם לשם, בקרו במוזיאון המזגגה ולכו לאורך שפת הים עד לחוף הבונים.
7
בכניסה למושב בית חנניה מכיוון כביש מספר 4 יש תל עתיק ובו פריחה מרשימה של חצבים. (בתקווה שבניית הכביש האימתני החדש לא הרסה את התל היפהפה.)
8
בית הקברות הערבי הישן שליד בית הספר שדה של מעגן מיכאל.
בין מצבותיו צומחים להם אלף ואחד חצבים כ"נרות נשמה".
סיורים מומלצים באזור: נחל תנינים ותצפית על העופות שעתה החלה עונת נדידתם.
9
ירושלים – מורדות הר ציון
על המורדות הדרומיים של הר ציון, בגיא בן הינום, פורחים מדי סתיו מאות חצבים. המראה מרשים במיוחד בשל צמיחתם המאונכת מתוך המדרון התלול.
10
בית הקברות של מטולה
בבית הקברות הישן של מטולה יש פריחה שופעת של חצבים.
11
בסביבת הגן הלאומי מגדל צדק פורחים בשנים מסויימות אלפי עמודי חצבים
12
גבעת החצבים סמוך לכפר הבדואי סלמה, למרגלות נחל צלמון.
פריחת החצבים היתה בשיאה 11.9.18 לא פחות מרשים מהפריחה בתל יודפת


עוד על החצב
אם ידועים לכם אתרים נוספים של פריחה מרשימה  דווחו לנו, בדף הבית באתר .

גינון חסכוני במים  

israelbiz- בניית אתרים