גן הנדיב הוקם לזכרם של אדמונד דה רוטשילד הוא "הנדיב הידוע" ורעייתו עדה, אשר פעלו רבות במתן השכלה ושיפור חייהם של ראשוני הישוב במושבות הותיקות. לאחר מותם, נקנה השטח ע"י המשפחה כאחוזת קבר. רוטשילד ורעייתו, הובאו לקבורה במקום בשנת 1954.
סביב הקבר, על שטח של 4500 הוקם גן מרשים בתכנונו וביופיו, המושך אליו מטיילים רבים. משטחי דשא, שבילים מפותלים ורחבים ולצידם מיני צמחים פורחים, מנעימים את ההליכה ברחבי הגן, בו הושם דגש על צבעים שונים ומרקם של עלווה כמו גם גובה משתנה וניחוחות .
במקום ניתן להתרשם גם מגנים נושאיים כמו: גן הורדים הכולל עשרות ורדים מזנים שונים ובמרכז הגן עומד שעון שמש.
גן אחר הוא גן הדקלים המכיל מינים רבים ממשפחת הדקליים. גן נוסף הוא גן מפלי מים הבנוי ממספר מפלים ובהם צמחים ייחודיים לנופי מים, וכן אמפיתיאטרון.
מפינות חבויות בגן מציצים צמחי בר המשתלבים בצמחי התרבות כמו נרקיס מצוי, רקפות שנשתלו בערוגה לצד רקפת מצויה שזה עתה החלה לפרוח. כתלה עבת שורשים גדלה לצד צמחי ריח ותבלין.
חלקת הקבר ייחודית בסגנונה. המבנה מזכיר קבר מימי בית שני המוביל את המבקר במבוא תת קרקעי מואר אל במת שיש רבועה וצנועה, הוא מקום הקבר.
גן הנדיב המטופח היפה בכל עונות השנה, מוכיח לנו שגם בארץ יש גנים שיש להתגאות בהם והם מזכירים לנו גנים יפים בניחוח של חו"ל.
מהגן נמשיך דרכנו אל חורבת עקב הנמצאת בקצה הדרומי של חוטם הכרמל במרחק הליכה של כ-1 ק"מ.
הגיעו אל הצד הדרומי של מרכז המבקרים החדש .
מעבר לחנייה, מוליך שביל משולט בעמודי עץ שראשם צבוע אדום, המוביל לדרום מערב. השביל עובר בחורש הים תיכוני של אלון מצוי ואלת מסטיק שיחים שונים וגם עצים נטע האדם.
בתקופה זו מאופיין החורש בעלווה רעננה ובפירות שחנטו פרחים מהשנה שחלפה, כמו פירות של אלת מסטיק וקיסוסית קוצנית, לבין התחדשות מחזור חיים של צמחים עונתיים. בין העצים, בקרחות, צצו נבטים ירוקים, לצד צמחי בצל ופקעת כמו: רקפת, עירית גדולה ודודא רפואי.
מבשרי הסתיו הקדימו לפרוח. מהם עדין נפגוש כרכום חורפי, נץ-חלב הררי ונץ-חלב איזמלני. (פורחים בהמוניהם בתחיל השביל)
את פריחת החורף התחילו הפורחים בלבן:
חיננית הבתה, ונץ החלב. זלזלת הקנוקנות המטפסת לגובה, ממהרת גם היא להציג לראווה ולהתהדר בפרחיה הלבנים הנטויים כפעמונים.
הגענו לקצה השביל ומתגלה האתר.
חרבת עקב הוא אתר ארכאולוגי הממוקם בצד המערבי והמצוקי של חוטם הכרמל. מהאתר נפרש נוף מרהיב של משבצות מעובדות בצבע ירוק וחום המתקשרות זו אל זו מעשה תשבץ, וברקע הים. בצד הדרום מזרחי המדרון מתון עטוף ירוק זהב, שהוא צבע החורש.
האתר התגלה לראשונה ע"י משלחת הסקר הבריטית בראשות קונרד לורנץ בשנת 1873.
הוא נחשף בשנים 1984 1987 .
במקום התגלו מבנים משלוש תקופות: הקדומה, בית אחוזה יהודי מימי בית שני (המאה ה-1 לספירה). תקופה שנייה: וילה חקלאית, מחסנים ומתקנים חקלאיים מהתקופה הביזנטית (מאות 4-7 לספירה),והשלישית: שרידים מימי הביניים.
באתר נחשף ושופץ שטח המגורים בין שתי קומות. הקומה העליונה שימשה למגורים והקומה התחתונה שימשה למחסנים. מסביבת נחשפו מתקנים חקלאיים.
כל אלה מעידים על עושר הגרים בו ויכולתם הטכנולוגית, גם בימי בית שני וגם בתקופה הביזנטית.
שלושה מתקנים חשובים מצויים כאן בסמיכות. בית בד הכולל שתי אבנים עגולות וגדולות אבן שכב שהיא אבן הבסיס ואבן רכב אנכית אותה הניעו בעזרת בעל חיים שסובב אותה.
כך פרכו את הזיתים מהם הופק שמן.
מתקן שני הוא הגת: משטח סלעי הוא משטח הדריכה, בו דרכו ומחצו ענבים לקראת הפיכתם ליין. מיץ הענבים, התירוש, ניגר ממשטח הדריכה דרך גומה בסלע אל בריכת שיקוע בה שקעו קליפות וזרעי הענבים. התירוש נזל לבריכה שלישית הנמוכה ביותר, וממנה נאסף לאחסון בכדי חרס לתהליך התסיסה.
הגת מהתקופה הביזנטית כנראה שרתה את המתגוררים לשתי פעולות.v הגת ורצפת הפסיפס שלה, שימשה גם כבית בד. במרכז נמצאו שתי אבנים שסחטו שמן מהגפת.
מתקן שנועד ליותר משימוש אחד, מוכר לנו מתקופת השופטים בה גדעון "חבט חיטים בגת". גם מקומה של הגורן לא נעלם. הגורן הממוקמת כאן על משטח סלע, שימשה להפרדת המוץ מגרעיני החיטה. הפרדת החיטים מהמוץ- שהוא קליפות העוטפות את הזרע, נעשתה כאשר החיטים הועפו עם כוון הרוח. החיטים שקעו והמוץ הקל עף רחוק מהם. כמו כן נמצא במקום בור לאחסון מים, ומחסנים.
האתר וכל הנמצא בו מעידים על העושר החקלאי של האזור.
הגעה למקום היא בכביש 652. לפני זכרון ישנה פניה משולטת לכוון מערב. במקום חנייה מוסדרת ונוחה.
הכניסה ללא תשלום. הגן פתוח כל יום מהשעה 8:00 עד 16:00 . בימי שישי הגן פתוח עד השעה 14:00.
כתבה ד"ר ערגה אלוני