מהו החומר הדביק המופרש מהעצים?

השרף מהווה מעין "חומר מרפא" פיזי וכימי כנגד הפצע או הפגע. ז"א מהווה מחסום/סתימה ויש בו חומרים האמורים לרפא כיוון שיש בהם חומרים אנטי-פטרייתיים, אנטי-וירליים ואנטי-חידקיים. שרפים רבים הינם שימושים לתועלת האדם. 

 

זו לא הפעם הראשונה שאחד מעצי הבוסתן שלי נפגע, זה קרה לעץ השזיף ששמרתי מכל משמר ולשקד, עכשיו גם לעץ הפנסית הדו-נוצתית , המפותח הצומח בגינה, שמצילו אנו נהניםבקיץ, ופחות מהלכלוך שהפירות והזרעים גורמים. 

 

מיד טלפנתי למדריך החקלאי השכן וביקשתי עצה ותושיה, איך לטפל ולהציל את העץ, שבבעבר ריססתי כנגד הפולש בהפרש של שבועיים והעץ התאושש.  

לפני הכל, החלטתי ללמוד מהו ומיהו השרף, למה הוא מועיל  לעץ ולבני האדם, על מיני השרף וכמובן  שצילמתי את השרף הפוטוגני. את שהחכמתי אני מספרת כאן בסגנון "יומני היקר"  ...

 

כדאי שלא  נתבלבל, זה לא  מוהל התא הנוזלי הנמצא בכל תאי הצמח: בגזעים, ענפים בשורשים ובעלים, בפרחים ובפירות, שהוא הנוזל שבו מתבצעים כל התהליכים הנובעים מגידולי של הצמח . 

למדתי שהשרף הוא חומר אורגני שהצמח מפריש ושאמור להגן עליו כשהוא נפגע,  כשפוצעים אותו  או מתקיפים אותו. השרף אמור להגן על הצמח מפני חרקים, פטריות וחיידקים "ולסתום את הפצע"

 

השרף מורכב ברובו מפחמימנים נדיפים מסוג טרפנים (השרף נוצר מהטרפן המחומצן של השמנים הנדיפים שבעץ), כן כמו זה שמשמשים בו לנקות מברשות מצבע שמן...  קדמונינו גילו את השרפים והשתמשו בהם לתועלתם (פירוט בהמשך)  

חומרים אלו כמו כל חומר אורגני אחר, מתפרקים אחרי תקופה ללא קשר אם העץ המשיך לחיות או מת... אולם כאשר המרכיב הנדיף נעלם, ובתנאים מסויימים  ואם נוצר לחץ על השרף, והוא נשמר זמן רב, הוא  מתאבן  ונוצר אחרי אלפי שנים ענבר, זוהי האבן  המשובצת בתכשיטים ויש הקושרים לה גם תכונות ריפוי. 

 

לעצים שונים ישנם מיני שרף שונים, 

בחלק מהעצים השרף מכיל תרכובות הגורמות להזיות, ותרבויות שונות השתמשו בעובדה זו וניצלו את השרף כחלק מהפולחן שלהם.

 - המפורסם שבין העצים בשימוש השרף הוא אלת המסטיק. 

 - ע"י חריצת עצי שיטה מסויימים, מפריש העץ גומי (גומי ערבי) 

 - ע"י קילוף גזע עצי הלבונה נאסף השרף ממנו מייצרים בשמים קטורת וכו, גם בקטורת שהיו מקריבים בבית המקדש היה מרכיב של שרף לבונה.

פרופסור זוהר עמר חקר את הפקת השרף מצמחים אלו: 
הכתבה

הפקת שרף מלבנה רפואי : שימש גם למרפא ולקטורת 

זוהר  יצא ליוון לאי כיוס, והפיק את השרף . 

לוטם כריתי- מצמחי הבושם של א"י? זוהר עמר 

שרף מעץ אורן - אותו נפגוש לעיתים על הבגדים כשנשב על גזע אורן כרות, או אפילו בקיץ ברהיטים עשויים מעץ אורן ולא טופלו כראוי 

השרף ידוע כבר מימי קדם, במצרים הקדומה שם השתמשו בו לקטורת ולחניטת מתים. הוא נזכר בכתבי היוונים הקדמונים ובגמרא.

השרף הריחני היה מקובל ללעיסה בימים עברו שימש (לנקיון הפה והשיניים) . שרף המסטיק משמש גם לצרכים רפואיים, כחומר מייצב בתעשיית המזון, כחומר גלם  בתעשיית הרהיטים, הקוסמטיקה והבישום, כדבק, כחומר מילוי והדבקה ברפואת השיניים ולשימושים נוספים.

גם אבותינו הפיקו את החומר כנראה מאלת המסטיק. 

המונח "מסטיקא" מופיע בתוספתא במסכת שבת בפרק י"ב משנה ח': "אין לועסין מסטיכי בשבת". 

הוא מופיע גם בספרי הרמב"ם ושל אסף הרופא שהיה חי במאה ה-6. התבלין "מסטיקא " היה ידוע בעיקר אצל עדות המזרח ואצל יהודי צפון אפריקה עד לפני זמן לא רב. יהודי מרוקו קראו לו " מסטכה " והיו לועסים אותו ממש כמו מסטיק, יהודי לוב נהגו להוסיף אותו למשקה שקדים הנקרא " רוזטה " .
בתור צמח מרפא הוא משמש בעיקר לבעיות גיניקולוגיות של נשים. 

כיום עדיין מפיקים את תבלין המסטיקא באזור שנקרא: " מסטיקוחוריה " (כפרי המסטיק ) בדרום-מערב האי "כיוס" ביוון הנימצא בים האגאי ליד חופי טורקיה. 

לשרף המסטיקא ישנם שימושים נוספים בתעשייה לייצור ציפוי " לאכה" לפלסטיק  וזכוכית וגם לייצור של משחות שיניים.

המסטיקא משמשת לחומרי גלם לתעשייה, לרפואה , ובעיקר למאכלים כגון : "רחת לוקום , גלידה ומסטיק. "

ביוון משתמשים בו עד היום כתוספת לשתייה וממתקים.

כאז כן היום, עדיין ישנם שימושים שונים לשרף טבעי וסינטטי. בין השאר נוהגים למרוח שרף על הקשת של כלי המיתר כדי להגביר חיכוך וכתוצאה מכך את הצליל. כמו כן השרף משמש כפוליטורה (תמרוט) לציפוי רהיטים.

 

לא נפסח על "אבני החן" מסוג ענבר המשולבים ומשובצים בתכשיטים העשויים להגיע למחירים של אלפי שקלים. אבן חן זו נוצרת מהתאבנות שרפים מסויימים, בתנאים מסוימים  במעבה האדמה, זו אבן טבעית ממקור ביולוגי. היא נמצאת היום בעיקר באזור הים הצפוני והבלטי. בעיר גדנסק ישנו מוזיאון הענבר. 

שרף עצים משמש  למחקר אודות מערכות אקולוגיות קדומות מלפני מיליוני שנים על כדור הארץ, מיני עצים קדומים, בע"ח וציפורים ע"י בדיקת ה DNA   של שאריות צמחים, עצים חרקים ונוצות שנלכדו בשרפים ומיני ענבר. 
 
כתבה שרה גולד