הדפסה
איכהורניה עבת-רגל

מורידים את הכפפות מול המינים הפלשים

עופרי גבאי   15/08/2017

מינים פולשים כבר מזמן לא נמצאים רק בסרטי אימה, אלא הם חלק מהמציאות הישראלית. אלה הם בעלי חיים, צמחים, פטריות ואורגניזמים שחרגו מתחום תפוצתם הטבעי, כתוצאה ממעשי האדם, התפשטו והתבססו בסביבה החדשה אליה הגיעו. מינים אלה מסבים נזק משמעותי והרסני למערכות אקולוגיות טבעיות ולאדם.

הם מאיימים על בריאות הציבור, פוגעים בתוצרת החקלאית, בתשתיות, במקורות המים, בצמחי נוי ועוד. הנזק הכלכלי העולמי שנגרם ממינים פולשים נאמד בכ-1.4 טריליון דולר בשנה!
העלייה בגודל האוכלוסייה האנושית, המסחר הגלובאלי, אמצעי התעבורה המהירים, רמת החיים העולה – כל אלו תורמים להעברה מכוונת או שאינה מכוונת של מינים מאזור לאזור ברחבי העולם. ניתן להתמודד עם כניסה של מינים אלה, אולם החקיקה הקיימת כיום בישראל איננה מספקת. החוק הקיים מכוון למניעת נזקים לחקלאות וחסר מענה מקיף לאיומים על תחומים נוספים שהגנתם חיונית לציבור הישראלי. החקיקה הקיימת אינה מונעת כראוי את חדירת המינים הזרים בעלי פוטנציאל הפלישה למדינה, אינה מסדירה טיפול אפקטיבי במינים פולשים קיימים וחלקה אף מגנה על מינים פולשים (כמו מרכיבים בפקודת היערות ובאכרזת ערכי טבע מוגנים). בנוסף, גם לא מופנים כיום תקציבים משמעותיים לחיזוק ותגבור מאמצי המניעה של חדירת מינים.

כדי להתמודד בצורה המיטבית על מכלול ההיבטים וההשלכות של תופעת המינים הפולשים, נדרשת חקיקה ראשית מקיפה אחת, אשר תסדיר את הנושא. החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים מקדמות חקיקה למניעת פלישות ביולוגיות, שתאפשר אימוץ ויישום כלים מתאימים ויעילים להתמודדות עם הנושא.
על מנת להעלות את מודעות מקבלי ההחלטות והציבור לנושא וכחלק מהפעולות להילחם בתופעה המזיקה לאדם ולסביבה הקימו הארגונים אתר אינטרנט הכולל מידע נרחב אודות המינים הפולשים, בעיקר אלה שלא פלשו עדיין, בדגש על הסכנות הטמונות בהם, מאפייניהם, ומה ניתן לעשות, גם ברמה האישית, כדי למגר את התופעה.

אם מצאתם מוקד חדש של מין פולש, או פולש חדש בישראל, דווחו דרך הקישור שבאתר המינים הפולשים: http://www.polshim.org.il/%D7%91%D7%98%D7%99%D7%95%D7%9C/
ניתן גם להגיע מהדף הראשי באתר המינים הפולשים דרך הכותרת: "מה אפשר לעשות?" > בטיול > טופס דיווח.
 איסוף המידע עוזר להבנה טובה יותר של מצב הפלישה בארץ ולתכנון הטיפול במינים הפולשים.
סקירת אופקים שנעשתה מצביעה על מספר מינים פולשים בעייתיים במיוחד, אשר טרם הגיעו לישראל. יש חשיבות מיוחדת לשים לב למינים אלה על מנת לאפשר גילוי וטיפול בשלב מוקדם ככל האפשר. מינים אלה הם קצה הקרחון של הבעייתיות והסיכון בפלישה של מינים כאלה לישראל, במיוחד משום שמינים אלה, ברובם, אינם מקבלים מענה במסגרת החקיקה הקיימת. מידע נוסף ותמונות של המינים הללו ניתן למצוא באתר.

נמטודת החרציות -
תולעת קטנטנה שאורכה כ-1 מ"מ הגורמת לנבילה ולפגיעה בהתפתחות הצמח של מאות מינים וזנים של גידולים חקלאיים, כולל צמחי מאכל, תבלין ונוי, ובצמחי בר מוגנים.

טרמיט העל הפורמוסי -
מפורר ומפרק מבנים, עמודים וריהוט מעץ. הוא גם חודר שכבות של חומרים אחרים, כולל פלסטיק, גומי, בטון ומתכות רכות, וכך פוגע בצינורות מים ובתשתיות תת-קרקעיות של חשמל וטלפון. כמו כן הוא תוקף עצים חיים בגינון ובשטחים טבעיים, ודוחק מיני טרמיטים מקומיים.

חילזון הבוץ הניוזילנדי -
חילזון המתרבה במהירות ויוצר אוכלוסיות גדולות וצפופות. יכולתו להתרבות בתוך צינורות מים מביאה לסתימת צנרות הן במערכת הביתית והן בחקלאות. השתלטות החילזון בבריכות דגים עשויה  להדביק את הדגים בנגיף קטלני אשר יגרום פגיעה משמעותית בענף. בנוסף, עלול לגרום לפגיעה חמורה ומשמעותית במערכות האקולוגיות של נחלים, מעיינות ואגמים בישראל.

עשב התנין - צמח המתפשט במהירות בבתי גידול יבשתיים עם שפע משקעים או השקיה ופוגע קשות בכמות התוצרת החקלאית. הוא משתלט על מקווי מים תוך שהוא חוסם גישה לאור ולחמצן, גורם לפגיעה באיכות ובזרימת המים, פוגע במגוון הביולוגי במערכות הטבעיות ומגביר מפגעי יתושים. בנוסף, הוא גורם לנשירת פרווה של חיות ולנזק חמור לכבד ואף למוות בקרב פרות בוגרות, עגלים וטלאים.

ציצית עשב משוננת -
צמח המשתלט במהירות על שטחים נרחבים, תוך דחיקת מינים מקומיים. גורם למחלות ומוות בקרב בע”ח הניזונים ממנו והשתלטותו על שטחי מרעה עשויה לפגוע קשות בבריאות עדרים, להעלות מאד את עלויות הגידול שלהם בשל הצורך לרכוש מזון חלופי, ולגרום לנזקים כלכליים למגדלים. יכולתו להתפשט במהירות, הדליקות הגבוהה שלו ונטיית הזרעים הבוערים להינשא ברוח למרחקים גדולים, עשויות להחמיר מאד את בעיית השריפות.

התולעת השטוחה מגינאה החדשה -
נשאית של טפיל הגורם לדלקת קרום המוח, ולכן מהווה סכנה בריאותית לציבור הרחב. היא טורפת “תולעי אדמה” (שלשולים), החשובות לפירוק והעשרת הקרקע בחומר אורגני, אוורור, ניקוז וערבוב הקרקע, ובכך היא פוגעת בחקלאות. ידועה כמכחידה מינים אנדמיים של רכיכות ושבלולים.

נובר הדקל -
עש גדול התוקף  מינים רבים של דקלים, כולל התמר המצוי הנפוץ בארץ כצמח בר בשטחים טבעיים, כצמח גינון ביישובים, וכגידול חקלאי נפוץ ומצליח. ישראל הוגדרה בסיכון משמעותי לפלישה של המין ע”י ארגון הגנת הצומח האירופאי והים-תיכוני (EPPO).

הנמלה הצהובה המשוגעת -
נמלה זו מופיעה ברשימת 100 המינים הפולשים הבעייתיים ביותר בעולם. היא טורפת בעלי חיים ועופות, דבר העלול לגרום לפגיעה קשה של ענף העופות בישראל. בנוסף היא פוגעת ביבולים החקלאיים – עלולה להרוס את ענף הפירות והירקות ובכך לפגוע קשות בחקלאות ובכלכלה של ישראל. בסיישל סומנה הנמלה כמזיק בריאותי משמעותי לתינוקות ולזקנים, כיון  שחדרה לאוזניים, לנחיריים, לעיניים ולפצעים פתוחים.


גינון חסכוני במים  

israelbiz- בניית אתרים