ברוש אריזוני זן חלק

הדפסה
  Cupressus arizonica var. glabra שם מדעי
ברושיים
Cupressaceae
משפחה
חסר עלי כותרת מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
תמים שפת העלה
נטע אדם בית גידול
עגול צורת הגבעול
עץ צורת חיים
אמריקה הצפונית, דרום מערב מוצא
צמח מיובא אלרגני

ברוש אריזוני זן חלק
צילום: © שרה גולד   אילנות, 3-2014
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

מידע נוסף

ברוש אריזוני זן חלק הוא אחד מחמשת תתי המינים של ברוש אריזוני הגדלים כולם בדרום מערב ארה"ב. זה עץ בינוני המגיע לגובה 15-20 מ' (הפרט הגדול ביותר הידוע בגובה 21.3 מ' וקוטר גזע בגובה החזה 1.68 מ') בעל נוף סימטרי חרוטי צר בד"כ, או מעט מעוגל, שקוטרו מגיע ל-3-6 מ'. העלווה שלו צפופה. השורשים שטחיים ומקנים לברוש קירח עמידות בפני רוחות.
בעצים בוגרים הקליפה הדקה והחלקה בצבע מהגוני (אדום-חום) מבריק מתקלפת מדי שנה ברצועות לוחות צרים ומשאירה את הגזע כאילו קירח וצבוע באדום. הענפונים והעלים בצבע כחול בהיר.
העלים בצורת קשקשים באורך 2-5 מ"מ נגדיים וצמודים לענפונים שחתכם רבוע.
ההאבקה נעשית ברוח המסיעה את גרגרי האבקה מהאצטרובלים הזכריים בחודשים מרץ-אפריל. האצטרובלים הנקביים בגודל 1.5-2 ס"מ ומכוסים ב-6-8 קשקשים שצבעם ירוק תחילה ועם ההבשלה אחרי 20-24 חודש הופך לאפור או אפור חום. האצטרובלים נשארים סגורים לאורך שנים רבות ונפתחים רק עם התייבשות העץ או בעקבות שריפה. שיטת הפצה זו מאפשרת התפשטות בקרקע שנותרת חשופה בעקבות שריפת יער. הזרעים באורך 4-5 מ"מ בצבע כחול מאובק.
אוכלוסיות טבעיות של עץ זה נמצאות במרכז אריזונה מצפון מזרח לבירה פניקס באדמה מדברית שמוצאה אבן חול צורנית ברום 1200-1680 מ' ביער הלאומי Tonto. העץ גדל בטבע בחברת ערערים ואורנים שונים ובהם אורן הזפת. כעץ חשוב בנוי הוא ניטע בכל דרום ארה"ב ובמדינות נוספות.
העץ עמיד לתנאי יובש ולחום. מתאים לגדול בקרקעות מנוקזות בסיסיות או חומציות.
ברוש אריזוני זן חלק מוכר כבעל פוטנציאל קל להיות מין פולש אך בישראל לא נתקלנו בהתפשטות של המין מעבר למקומות בהם ניטע.
מקור השם הלטיני של הסוג ברוש, Cupressus לקוח מן המיתולוגיה היוונית ונקרא ע"ש Cyparissus שהיה שמו של עלם צעיר שנאהב ע"י אפולו. לפי הסיפור Cyparissus אהב מאד אייל אך הרג אותו בטעות. בהיותו מלא צער על מות האייל הפך העלם לעץ שנקרא בשמו והפך בהמשך במאה ה-18, ע"י לינאוס,  לשם הלטיני של הסוג ברוש.  אפשרות אחרת שאף היא מופיעה בספרות היא במילה הלטינית שבה השתמשו הרומאים לשם של ברוש מצוי (C. sempervirens) , ושהייתה תעתיק של המילה היוונית העתיקה שבה נכתב המקרא המתורגם לציון שם העץ "גפר" ממנו נעשתה תיבת נוח, כמסופר בספר בראשית (בראשית ו, 14).
שם המין הלטיני מציין את מרכז התפוצה של המין ברוש אריזוני באריזונה. שם תת המין הלטיני והאנגלי מציין את היותו "קירח" מקליפה בעת ההתקלפות השנתית שלה. שם נוסף באנגלית לתת המין מציין את צבע הספיר של העלווה.  
עץ זה מתאים כעץ נטוע ליצירת נוף מיוחד ובעל צבע, ולשוברי רוח. ניתן ליצור ממנו גם עצי בונסאי.
העץ מוכר כבעל פוטנציאל קל להיות מין פולש אך בישראל לא נתקלנו בהתפשטות של המין מעבר למקומות בהם ניטע.
בישראל ברוש זה משמש כאחד מששת עצי המחט החשובים ביותר בנטיעת יערות תודות לגידולו המהיר, קליטתו הטובה ונופו המגוון את היער. הוא נטוע מהגליל ועד הנגב בעומדים רבים התופסים יחדיו שטח של אלפי דונמים. כשאומרים על יער שהוא נטוע בברוש אריזוני בישראל כמעט ודאי שמדובר בזן החלק המכונה ברוש קירח. בנוסף משמש ברוש זה כעץ נוי נפוץ בגינון ציבורי ופרטי. עמידותו היחסית לפטריות פתוגניות הפוגעות בברושים רבים משמשת אף היא כמאיץ לריבוי נטיעותיו.
כתב צבי אבני



תמונות נוספות:



 

israelbiz- בניית אתרים