שיטת בורקה

הדפסה
  Senegalia burkei שם מדעי
  Black Monkey Acacia Common name
קטניות
Fabaceae
משפחה
5 מס' עלי כותרת
מנוצה צורת העלה
תמים שפת העלה
נטע אדם בית גידול
עגול צורת הגבעול
עץ צורת חיים
אפריקה, דרום מוצא
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
משמש לרפואה צמח מיובא אלרגני

שיטת בורקה
צילום: © שרה גולד   אילנות, 4-2014
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

מידע נוסף

שיטת בורקה היא עץ שלכת בינוני עד גבוה המגיע ל-27 מ'. קליפת העץ חלקה או קשקשית בצבע אפור־צהבהב בעצים צעירים; בעצים בוגרים הופך צבעה לחום כהה עד שחור. הענפים הצעירים מכוסים בשערות רכות צפופות.
העלים מנוצים פעמיים ומכילים 13-3 זוגות של סעיפים. בכל סעיף נמצא 19-4 זוגות של עלעלים. ציר העלה שעיר, אורכו 35-13 מ"מ ונמצאת עליו בלוטה קטנה שקוטרה 0.8-0.5 מ"מ. קיימת שונות גדולה מאוד בגודלם ובצורתם של העלעלים. שיטת בורקה נבדלת מעצי שיטים אפריקאיים הדומים לה כגון שיטה ניגרצנס, במספר הרב יותר של הסעיפים והעלעלים המרכיבים את העלים שלה. בבסיס כל עלה שני עלי לוואי שהם קוצים עבים ומאונקלים לאחור, צבעם חום כהה עד שחור ואורכם 8-3 מ"מ.
התפרחות לבנות באורך 6-3 ס"מ ונישאות על עוקץ באורך 3-1 ס"מ. הפרחים לבנים ויושבים ישירות על ציר התפרחת.
התרמילים ישרים, שטוחים וצבעם בין שחור לחום, על פניהם עורקים בולטים; אורכם 12-8 ס"מ ורוחבם 2.4-1 ס"מ, ובקצותיהם עוקץ; עם הבשלתם הם מתבקעים. הזרעים כמעט עגולים, קוטרם 13-6 מ"מ ושולי הזרע הם עטרה בעובי 8-4 מ"מ.
מהקליפה ומהשורשים של שיטת בורקה מכינים האפריקאים תרופה לטיפול במחלות עיניים ובבעיות גב.
שיטת בורקה גדלה בדרום מזרחה של אפריקה בין מוזמביק וזימבבואה לדרום אפריקה בגובה מ-0 ועד 400 מ'. בית הגידול של העץ הוא על קרקע חולית בעמקים עם שיחים בגדות של נהרות יבשים או בשטחי הצפה שלהם וביערות יובשניים מעורבים של עצי שלכת.
לצורכי נוי נעשה שימוש מוצלח ונרחב בעץ זה כבונזאי. לא נעשה שימוש בעץ זה בישראל. המקום היחיד שניטע הוא באילנות.
מקור השם הלטיני של השיטה Acacia (אקציה) הוא במונח akakia (אקקיה), שנתן הרופא והבוטנאי היווני פדניוס דיוסקרידס במאה הראשונה לספירה לעץ שיטת הנילוס. השם התבסס על הכינוי היווניakis  (אקיס) לקוץ, אף שחלק ניכר ממיני השיטים הידועים כיום בעולם אינם קוצניים.  העץ שיטת הנילוס נחשב כבעל סגולות רפואיות חשובות. במאה ה-18 קבע החוקר ליניאוס את המין שיטת הנילוס כמין המתאר את הסוג שכלל מאוחר יותר 1300 מינים של שיטים אפריקאיות, אסייתיות, ומאוחר יותר גם אוסטרליות ואמריקאיות. המאפיינים של הסוג הם עלים מנוצים פעמיים ותפרחת כדורית או מאורכת שבה פרחים צפופים רבים עם עלי כותרת קטנים המוסתרים בין האבקנים הרבים. בסוג זה האבקנים חופשיים ואינם מאוחים בבסיסם. ברבים מהמינים יש בבסיס כל עלה שני עלי לוואי שהם קוצים קשים וחדים.
בשנת 2005 הוחלט בכנס הבוטני הבינלאומי לחלק את המינים הרבים של הסוג לחמישה סוגים נפרדים. המינים האפריקאיים והאסייתיים הועברו לסוג Vachellia, שכולל 163 מינים, והסוג Senegalia, שכולל 203 מינים. השיטים האמריקאיות חולקו לסוגים Acaciella, שכולל 15 מינים והסוג Mariosousa, שכולל 13 מינים. בסוג Acacia נשארו יתר המינים (960) שמקורם באוסטרליה ובאיי האוקיינוס השקט. מן הראוי לציין שלא כל הבוטנאים קיבלו חלוקה זאת ואין לגביה הסכמה מלאה. בעברית עדיין לא נקבעו שמות לארבעת הסוגים החדשים. שם הסוג סנגליה הוא חדש ונקבע לפי שם המין המאפיין את הסוג סנגלית סנגל שעד 2005 נקראה שיטת סנגל והשתייכה לסוג Acacia.
המין הזה נקרא ע"ש הבוטנאי Joseph Burke שאסף במאה ה-19 את הטיפוס שלפיו הוגדר המין בצפונה של דרום אפריקה.
כתב צבי אבני



תמונות נוספות:



 

israelbiz- בניית אתרים