שיטה מחטנית

הדפסה
  Acacia sclerosperma שם מדעי
  Silver bark Wattle, Limestone Wattle Common name
קטניות
Fabaceae
משפחה
חסר עלי כותרת מס' עלי כותרת
מחטני צורת העלה
תמים שפת העלה
מדבר בית גידול
עץ צורת חיים
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
צמח מיובא

שיטה  מחטנית
צילום: © פבלו צ'רקסקי   נגב
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

מידע נוסף

שיטה מחטנית היא שיח גדול המגיע לגובה 4 מ' ולקוטר של 6 מ' הבולט בנופו העגלגל והרחב בנגב אך נטוע גם ביערות קק"ל באזורים אחרים. ניתן לזהותו על פי צורת נופו והפילודים (phyllodes) שלו שהם צרים ארוכים והחתך שלהם מלבני, בשונה מהפילודים השטוחים של שאר מיני השיטים האוסטרליים), אורכם מגיע ל-14 ס"מ ורוחבם ל-1.7 ס"מ. לפי צורת הפילודים ניתן לה השם העברי "שיטה מחטנית". באוסטרליה גדל עוד תת מין של שיטה זו לו פילודים רחבים יותר.
הפילודים הם פטוטרות העלה שהתרחבו ונראים כמו עלים וממלאים את תפקיד ההטמעה במקום העלעלים שנעלמו. בעברם האבולוציוני היו לשיטים שצמחו באוסטרליה עלים מנוצים פעמיים כמו בשיטים האפריקניות והאמריקאיות. ניתן להבחין בתופעה זו בעלי הנבטים של שיטים שמוצאן מאוסטרליה שבהם העלים מורכבים מעלעלים לאורך ציר העלה. בעלים הבוגרים נשארים כאמור רק הפילודים.
שיטה מחטנית פורחת אצלנו באביב בתפרחות צהובות עגולות שצבען בא מזירי האבקנים הצהובים של הפרחים המרכיבים אותן. אחד הסימנים המייחדים אותה הם הפירות בצורת תרמיל מאורך וכפוף שצורתו כמחרוזת בה ציר התרמיל הצר מחבר את החלקים הרחבים נושאי הזרעים. אורכו של התרמיל כ-10-15 ס"מ ורוחבו עד 2 ס"מ והוא נושא 5-6 זרעים. פירושו של שם המין sclerosperma הוא "קשה-זרעים". בבסיס הזרע ישנו גופיף אדום רך המכיל חלבונים ונחשב כמקור מזון המושך נמלים לאסוף את הזרעים ולהפיץ אותם. 
מוצאה של שיטה מחטנית הוא מאזורים מדבריים בחלק הצפון מערבי של מערב אוסטרליה – אזור בעל אקלים וקרקע דומים לאלה שבהם ניטעה שיטה זו בישראל. בית הגידול שלה באזור מוצאה הוא באזורים המוצפים זמנית או בערוצי ודיות.
בישראל ניטעה שיטה מחטנית באזורים מדבריים ומדבריים למחצה ושימשה כצמח כיסוי. מין זה, בדומה למיני שיטים אחרים שמוצאם מאוסטרליה (שיטה כחלחלה, שיטת עלי-ערבה, שיטת ויקטוריה ועוד), היא צמח מיובא שהוגדר כצמח פולש בישראל. לכן כבר במחצית הראשונה של שנות ה-90 במאה הקודמת הפסיקה קק"ל לגדלה במשתלותיה ולטעת אותה בשטחי הייעור.
במקומות אחרים בעולם היא משמשת כמקור למזון לבהמות, לעצי בעירה וכצמח לעצירת סחף.
כתב צבי אבני
סוג זה היה שייך בעבר למשפחת המימוזיים (שיטיים), אשר לפי השינויים הסיסטמטיים של השנים האחרונות נחשבת כתת-משפחה של הקטניות.


תמונות נוספות:



 

israelbiz- בניית אתרים