דודא רפואי

הדפסה
  Mandragora autumnalis שם מדעי
  Autumn Mandrake Common name
תּוּפַח אִל-מַגָ'נִין, שִׂגַ'אל שם ערבי
  تُفّاح آلمجانين أللّغة آلعربيّة
סולניים
Solanaceae
משפחה
5 מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
משונן שפת העלה
קרקעות כבדות בית גידול
עגול צורת הגבעול
עשבוני רב-שנתי צורת חיים
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
רעיל משמש לרפואה צופני

דודא  רפואי
צילום: © גדי שאנן  
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

מידע נוסף

דודא רפואי הוא צמח שרוע, מעגלי. מתוך שורש עבה בקרקע מתפרשת שושנת של עלים שטוחים גדולים ומקומטים. השורש עבה וארוך, לפעמים מפותל או מתפצל, ואז מזכיר דמות אדם. אולי מכאן שפע האמונות והסיפורים על כוחו המופלא של הצמח, בעיקר בנושאי פוריות. מחקרים הראו שהוא אכן מכיל הורמוני אדם, אך בכמויות זעירות. העלים מלבלבים לאחר הגשם. הם בוקעים מניצנים היושבים על צוואר-שורש החבוי בקרקע, עולים ממרכז אחד כמשפך, ועם גדילתם הם מתפרשים על הקרקע ויוצרים משטח מעוגל סביב המרכז. צבע העלים ירוק כהה מבריק. הם מקומטים ושפתם חרוקה ושסועה. במרכז העלה נמשך עורק בצבע בהיר המחלק את העלה לשניים.
דודא רפואי פורח בחודשים דצמבר–מרס. פרחים אחדים או רבים יוצאים ממרכז שושנת העלים, כל אחד נישא על עוקץ. אורך העוקצים אינו אחיד. צבע הפרחים סגול או סגול חיוור. הפרחים דו-מיניים, דמויי-פעמון, בעלי 5 אונות כותרת. קוטר הפרח 2–3 ס"מ. האבקנים מספרם 5 והם קבועים על צינור הכותרת. עלי הגביע מספרם 5. הפרי ענבה המזכירה עגבנייה קטנה. צבע הפרי ירוק ועם הבשלתו בתחילת הקיץ, הופך צבעו בהדרגה לצהוב–כתום. הזרעים מרובים. לפרי ריח משכר – הביטוי "הדודאים נתנו ריח" מתייחס ככל הנראה לריח הפרי הבשל. הצמח נחשב כרעיל היות שהפרי, ובעיקר הזרעים, מכילים אלקלואידים שונים. אכילת הזרעים עלולה לגרום לטשטוש ולכאב ראש. יש מעידים שגם העלים, שטעמם מתקתק, מסוכנים.
דודא רפואי שכיח במפוזר בפרטים בודדים בשדות בור ובבתה של החבל הימתיכוני. נפוץ בגליל, בעמקים ועד צפון הנגב. תפוצתו העולמית מזרח-ימתיכונית.
כתבה ערגה אלוני

האבקת הדודא הרפואי

מידע גנני
צריכת מים לאחר התבססותו נדרשת לו תוספת השקיה של 100 ליטר למ"ר או 100 קוב לדונם בשנה באזורים שבהם יש לפחות 250 מ"מ גשם בשנה.
אזורים                           שפלה, חוף, הר,
צורת חיים                      עשבוני
קצב צמיחה                   בינוני
גובה (מ')                      0.20
קוטר (מ')                      0.50
איברים דקורטיביים       עלים, פרחים ופירות
שימוש מומלץ               מסלעות, למוקדים קטנים
עמידות לתנאי קרקע קשים גבוהה
תנאי הארה
                  שמש עד צל 
אזהרה                         צמח רעיל, השימוש הרפואי רק לאנשי מקצוע. עלול לגרום נזק. מופע עונתי
כתבו יואב גרטמן ואביגיל הלר, מתוך חוברת בהוצאת שה"מ, משרד החקלאות



תמונות נוספות:

הצמח במקורות

כבר בימי קדם האמינו שסגולה רבה בדודא להבאת פרי בטן, ואולי להגברת כוח הגברא.

ראובן, שהיה ער למצוקת אימו כי יעקב אבינו העדיף את רחל על פניה, מצא דודאים בשדה בימי קציר חיטים (בראשית ל', י"ד-ט"ז), והביא אותם אל אמו לאה, ביודעו כי לדודאים סגולה להגברת הפריון. בתמורה לדודאים שהיו בידי לאה, הציעה רחל ל"השאיל לה את יעקב" תמורתם. רחל השתמשה בדודאים ורחמה נפתח...
נגה הראובני מדגיש כי הסחר-מכר בין הנשים היה בתקופת קציר חיטים, בה עדיין קשה למצוא פירות.

גם בשיר השירים מוזכרים הדודאים, בתיאור האביב המתעורר. "הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים" (שיר השירים ז', י"א-י"ד).
רמזים למקור האמונות הללו מגיעים מכיוון השורש העמוק של הדודא שצורתו מזכירה צורת אדם (כולל אברי המין).

פולקלור ורפואה עממית- מתוך ילקוט הצמחים לנסים קריספיל
רפואה עממית:
אגדות וסיפורים רבים על הדודאים ועל שימושיהם בפולקלור של עמים רבים וברפואה העממית. מעניין, שרק מעטים מהם הגיעו לאוזניהם של ערביי ארץ-ישראל. בימי קציר נאכלים פירותיו של הדודא בתאווה רבה על-ידי הרועים והפלאחים. מן המעט ששמענו, משמשים חלקי הצמח השונים בעיקר להרגעת כאבים, להקלת הכשות נחשים ועקיצות עקרבים ארסיים, ולעצירת דם מפצעים שותתים. אכילת הפירות הבשלים שעות-מספר לפני המשגל נחשבת כמסייעת להגברת כוח הגברא ולפתיחת רחמן של נשים עקרות.
אופן השימוש: מועכים את פרי הדודא ומערבבים אותו עם כמה שיני שום. את התערובת מניחים על תחבושת בד וחובשים אזורים כואבים בגוף.
שורש מטוגן בשמן זית: שולפים כ50- גר' שורש דודאים, כותשים היטב, ומטגנים מספר דקת בשמן-זית. את התבשיל המתקבל מורחים על עקיצות והכשות של נחשים ועקרבים ארסיים, ועל פצעים מדממים.

קישורים