איקליפטוס אסטרינג'נס (שמו הקודם איקליפטוס עפיץ) הוא עץ בינוני המגיע לגובה 15 מ', ובאוסטרליה לעתים אפילו ל-25 מ'. הגזע ישר וקצר והנוף רחב. לגזע קליפה חלקה ומבריקה בצבע לבן עד אפור־חום מבריק ההופכת לוורדרד־חום ומתקלפת ברצועות מסולסלות בחלקם התחתון של עצים בוגרים. בהיקף הגזע סמוך לקליפה יש בלוטות המפרישות שמנים אתריים.
העלים הבוגרים ירוקים, מבריקים מעט, מסורגים ונישאים על פטוטרות באורך 2.5-1  ס"מ. העלה מוארך, דמוי רומח (לעתים נדירות דמוי חרמש), מתחדד בבסיסו בצמוד לפטוטרת ובקצהו הופך חד. אורך העלה הבוגר 14-6  ס"מ ורוחבו 3.5-0.8 ס"מ. העורקים היוצאים מן העורק הראשי מרשתים את העלה בצורת נוצה ונראים בבירור. על העלה נמצאות גם בלוטות המפרישות שמן אתרי.
העלים היובניליים (בשתילים ובעצים צעירים עד 50 ס"מ)  ירוקים־אפרפרים, נישאים על פטוטרות, 5-4 זוגות העלים הראשונים נגדיים ויתר העלים מסורגים, דמויי ביצה, מתחדדים בקצוות. אורכם 10-6 ס"מ ורוחבם 6-2 ס"מ.
התפרחות יוצאות מחיק פטוטרות העלים והן נוטות מטה או פזורות, נישאות על עוקצים צרים או שטוחים באורך 3.2-1.2 ס"מ. מספר הפרחים בכל תפרחת 7-4 והם נישאים על עוקצים קצרים ועבים או ישירות על הענף, ללא עוקץ. כפתורי הפריחה קצרים ועבים תחילה ומתארכים מאוד בהמשך. האבקנים, המקנים את הצבע לפרח, הם בצבע לבן, או קרם או צהוב חיוור. המכסה של האבקנים, המכונה אוֹפּ֪רקוּלוּם, נושר בעת שהאבקנים מתיישרים ודוחפים אותו החוצה, ואז מתגלה הפרח האופייני, נטול עלי עטיף. האוֹפּ֪רקוּלוּם הוא החלק המאפיין את הסוג איקליפטוס והוא הנותן לו את שמו. מקור השם ביוונית eu- kaluptos ומשמעו "מכוסה היטב". לאופרקולום צורת קרן עבה ואורכו גדול פי 2-1.2 מגובה מצעית הפרח. ניצני הפריחה קצרים ועבים ומתארכים מעט בהמשך.
הפֵּרות תלויים על גבעול כפוף היוצא מחיק עלה, נישאים על עוקץ, צורתם פעמון או חרוט קטום וקוטרם 1-0.6ס"מ במישור הרחב והעגול בקצותיהם. בקצה הקטום יש 4-3 פתחים לזרעים. הזרעים שחורים־חומים, אורכם 2.5-1מ"מ, צורתם ביצית שטוחה.
שם המין בלטינית astringens בא על שום מיצוי החומרים המופרשים מהגזע (עפיץ, בעברית). מקור העפיצות בריכוז הגדול של טאנינים בקליפת איקליפטוס זה (מכילה 57%-40% טאנינים). הטאנינים הם חומרים הגורמים להתכווצות חלבונים והם הגורמים לתחושת העפיצות בפה בעת אכילת פֵּרות בוסר. הטאנינים משמשים לעיבוד עורות (בורסקאות).
השם האנגלי mallet מציין צורת איקליפטוסים נמוכים, ממערב אוסטרליה, המאופיינים בגזע אחד וחסרים את ההתעבות של צוואר השורש. השם האנגלי Ironbark מציין את הצבע דמוי הברזל של קליפת הגזע העבה בסמוך לבסיסו של העץ.
העץ גדל בטבע בפינה הדרום מערבית של מדינת מערב אוסטרליה, על קרקע חרסיתית או בחול סיאני, בגבעות ובשטחים משופעים, בצדי עמקים ברום 400-300 מ', באזורים שכמות המשקעים הממוצעת בהם היא 400-300 מ"מ.
בעבר נחשב מין זה כתת מין של איקליפטוס מערבי (E. occidentalis), עץ נטוע הנפוץ מאוד בלימנים ובחורשות ברחבי הנגב וכן באזורים יובשניים ממזרח לקו פרשת המים בישראל.
בישראל הוא גדל בהצלחה רבה ומגיע לגובה ולקוטר גדולים בחלקות אקלום בגילת, בשדה תימן ובעין השלושה. חורשות רבות שלו נמצאות במקומות רבים בארץ. נחשב לאחד העצים המוצלחים לנטיעה באזורים הסמי ארידיים. בתקופת שלטון השאח באיראן סיפקה ישראל למדינה זו זרעים של איקליפטוס עפיץ.
העץ משתייך למשפחת ההדסיים, הכוללת 5650 מינים של צמחים מעוצים ירוקי-עד ב-130-150 סוגים שונים. המוכרים בהם  – ההדס, הגויאבה, הפיג'ויה והקליסטמון. הסוג איקליפטוס מונה כ-700 מינים והוא הסוג הניטע ביותר כיום במטעים מסחריים בעולם לצורך תפוקת עץ.
כתב צבי אבני