ינבוט מסקיטו

הדפסה
  Prosopis juliflora שם מדעי
  Mesquite Common name
קטניות
Fabaceae
משפחה
מאוחה מס' עלי כותרת
מנוצה צורת העלה
תמים שפת העלה
נטע אדם בית גידול
עגול צורת הגבעול
עץ צורת חיים
אמריקה, מרכז ודרום מוצא
צמח פולש אלרגני

ינבוט מסקיטו
צילום: © שרה גולד   אילנות , 3-2014
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

מידע נוסף

ינבוט המסקיטו הוא שיח קוצני רב גזעי בגובה 3-5 מ' או עץ המתנשא עד לגובה 15 מ'. יש לו קליפה עבה ומחוספסת אפורה-ירוקה, שהופכת לקשקשים עם התבגרות העץ. הענפים בצורת זיגזג, עם קוץ אחד או שניים בכל כיפוף. הקוצים חדים מאוד ומגיעים עד לאורך 5 ס"מ.
העלים מנוצים פעמיים, עם 12- 25 זוגות של עלעלים באורך 6- 16 מ"מ אורך ורוחב 1.5 -3.2 מ"מ. הפרחים קטנים בצבע צהוב-זהב ומסודרים בתפרחות בצורת שיבולת גלילית באורך  5- 10 ס"מ. לתרמיל יש טעם מתוק, אורכו 10 -20 ס"מ, והוא גלילי או מעוקל בצורה לא רגולרית, ירוק ומצהיב בהבשלה. התרמיל מכיל 10-20 זרעים קשים סגלגלים באורך 2.5-7 מ"מ. עץ בוגר יכול לייצר מאות אלפי זרעים, הנשארים חיוניים עד 10 שנים. הזרעים מופצים על ידי בעלי חיים הניזונים מתרמילי הזרעים. מערכת השורשים שלו חודרת לעומק רב (עד כ-50 מ'!) ומתפרשת גם בצורה אופקית. העץ בדרך כלל אינו מתרבה וגטטיבית, אלא באמצעות זרעים בלבד, אולם בעצים פגועים נראית התחדשות מהשורשים.
מוצאו של ינבוט המסקיטו במקסיקו, מרכז אמריקה, הקריביים והחלק הצפוני של דרום אמריקה. מין זה הוא רב ערך למטרות שונות. השימושים העיקריים הם כחומר בערה, כחומר גלם לעץ, ותרמילים למספוא. בנוסף נעשה בו שימוש נרחב למטרות שימור קרקע, וכן כצמח צל ומשוכות בגינון עירוני.
ינבוט המסקיטו הוא צמח פולש מאוד אגרסיבי, במיוחד בשטחים עשבוניים צחיחים וצחיחים למחצה באזורים בהם הקרקע לא קופאת. המין נחשב כמין פולש במדינות רבות באפריקה – סנגל, ניגריה, קניה, סומליה, אתיופיה וסודן, וכן באסיה  –  פקיסטן, סרי לנקה, הודו, וגם באוסטרליה, בג'מאייקה, בהוואי ובארצות הברית. במקומות אליהם הוא הובא וניטע כצמח מספוא וכמקור לחומר בערה הוא מופץ ומתפשט באמצעות בעלי חיים ובזרימה עם נגר עילי. הוא עמיד למליחות קרקע גבוהה וליובש, תכונות המאפשרות לו להתחרות במהירות בצמחים אחרים. הסבך הקוצני שהוא יוצר מאפשר לו להפוך אזורים שלמים לבלתי חדירים. עומדים צפופים של ינבוט המסקיטו יכולים לחסום תעלות השקיה, וכן לחסום לחלוטין כבישים ושבילים ובכך להשפיע על הגישה למרעה, לחלקות מעובדות, למקורות מים ולשטחי דיג. השתלטות של ינבוט המסקיטו הביאה לאבדן של שטחי מרעה עבור חיות משק ועבור חיות הבר וכן לאובדן של אדמות חקלאיות. באוסטרליה, ינבוט התפשט באדמות חקלאיות בהיקף העולה על 8 מיליון דונם, וגרם להשפעות כלכליות וסביבתיות חמורות. בנוסף, חיות משק סובלות מזיהומים וממחלות כתוצאה מדקירות הקוצים ומאכילת כמות גדולה של תרמילים. השפעות נוספות על הקהילות המקומיות הן נזקים לצמיגי מכוניות ולרשתות דיג מהקוצים החדים. מבחינת המגוון הביולוגי, אובדן שטחים עשבוניים בשל השתלטות של ינבוט המסקיטו מגביר בליית קרקע, מביא לאבדן צמחים ובעלי חיים מקומיים ומספק מקלט למינים מתפרצים כגון חזירים וחתולים.
ינבוט המסקיטו סווג ע"י ארגון שמירת הטבע העולמי IUCN כאחד מ-100 האורגניזמים הפולשים הגרועים ביותר והוא מופיע ברשימת המינים שאינם מומלצים לגינון שפרסמו משרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, רשות הטבע והגנים וגורמים נוספים.
כתבה עפרי גבאי



תמונות נוספות:



 

israelbiz- בניית אתרים