משפחת ההרדופיים   Apocynaceae

כתבה: ערגה אלוני, ערך עמרם אשל.

במשפחת ההרדופיים הרבה צמחים רב־שנתיים, עצים שיחים מטפסים, ומעט צמחים עשבוניים. היא כוללת כ-300 סוגים ומעל 1300 מינים. רובם גדלים באזורים הטרופיים והסובטרופיים. מספר מינים מוכר היטב באזור הים התיכון כמו הרדוף הנחלים ווינקה עשבונית. אחדים נדדו לאזורים יבשים יותר ואף למדבר.

רוב הצמחים במשפחה זו הם בעלי שרף בכל חלקי הצמח. במינים אחדים השרף רעיל ביותר, כמו בהרדוף הנחלים ובצמחי התרבות אדניום ווינקה. לצמחים בני המשפחה לרוב עלים פשוטים ותמימים לעתים נוקשים ובעלי ריח. לאחדים מהם בשעה שממוללים את העלה חשים בדביקות שרף המופרש מהעלה. סידור העלים על הגבעול הוא נגדי או שהעלים ערוכים בדורים.

הפרחים נכונים דו מיניים. הגביע בן חמישה עלים והכותרת בעלת חמש אונות. בסיס הכותרת מאוחה ונוצר מבנה צינורי. בטרם נפתחים הפרחים שזורות אונות הכותרת זו בזו בדומה לגדילי חבל שזורים. בלוע הצינור מעורה קבוצת שערות או קשקשים היוצרים עטרה. הצבעים השולטים בפרחים של בני המשפחה הוא לבן, ורוד, אדום, כתום, צהוב וכחול. בתום הפריחה ניתקת הכותרת מהגביע ונושרת בשלמותה. כמו בהרדוף, בווינקה, בקריסה, בטבציה ובאדניום. מספר האבקנים חמישה, הזירים מעורים במרכז כל עלה כותרת או בין האונות. השחלה עילית או אמצעית, בנויה משני עלי שחלה מאוחים או חופשיים. עלי השחלה יוצרים שתי מגורות. עמוד העלי אחד. הפרי מפוחית או הלקט או ענבה. להרדוף פרי בן שתי מפוחיות נפרדות. אלה נפתחות ומפזרות את הזרעים. הזרעים קטנים ומצוידים בציצת שיער העוזרת להם לפוץ ברוח. לצמח הקריסה גדולת הפרח, פרי ענבה המאדים בהבשילו והוא נאכל ע"י ציפורים המפיצות את זרעי הצמח. ואילו לטבציה פרי בית גלעין ירוק המשחיר עם ההבשלה ובתוכו זרע גדול.

לרוב בני המשפחה אין יחוס כלכלי רב. רובם מוכרים כצמחי נוי חזקים, לדוגמה: וינקה שטופחה למטרות גנניות והיום קיימים מספר רב של זנים בצבעים שונים. מיני הרדוף טופחו גם הם לגינות הנוי והם ידועים כצמחים חזקים הפורחים בשלל צבעים. מלבד צמחי נוי יש צמחים מההרדופיים שמהשרף מכינים קאוצ'וק. אולם כאמור בני המשפחה ידועים בעיקר בחומרים שמהם מפיקים תרופות. הרדוף הנחלים מכיל שרף גליקוזיד הלב הקרוי אולאנדרין המשמש להאטת קצב הלב. חומר זה שימש בעבר תחליף לדיגיטליס. חומרים נוספים שנמצאו בהרדוף מעכבים את חלוקת תאי הגוף. ידוע שאכילת עלה אחד או שתיית משרה שהוכן מצמח זה עלולה להסתיים במוות. לא אחת קורים מקרי הרעלה כאלה גם בישראל. בגלל עמידותו בתנאים קשים ובחוסר השקיה מעדיפים הגננים את ההרדוף, אך תפוצתו הרבה גורמת לכך שלא אחת ילדים מתפתים לגעת בו או לטעום ממנו ונפגעים. צמח האדניום הוא צמח מדברי רעיל. הילידים באזור גידולו מכינים מהצמח מרקחת רעילה וטובלים בה חִצים המשמשים לציד. צמח הווינקה, או בשמו המדעי העכשווי Catharanthus roseus, הוא ללא ספק המפורסם והחשוב מבין צמחי המרפא במשפחה זאת. צמח זה, שמוצאו ממדגסקר, מכיל את החומרים vinblastine vincristine המהווים את הבסיס לתרופות שנתגלו בשנים האחרונות לכמה סוגי סרטן, כולל לאוקמיה ומחלת הודג'קינס. הצמח רעיל ועלול גרום להזיות אם אוכלים אותו. בגלל ערכו הרב ברפואה המודרנית משמש מין זה כדוגמה לערך הטמון בשימור מינים נכחדים ובשימור הצומח של אזורים בארצות מתפתחות הנמצאים בסכנת הרס בתי גידול טבעיים.

למרות רעילותם של הצמחים במשפחה זו, ידוע שזחלי רפרפים: רפרף ההרדוף ורפרף גולגולת המת ניזונים מעלי הרדוף ווינקה מבלי להינזק. ייתכן שהימצאות חומרים אלה בגופם שומרת על הזחלים מפני טריפה.
לאחרונה יש הממליצים לאחד את משפחת ההרדופיים ומשפחת האסקלפיים למשפחה אחת.

לפי המין החדש הנהוג כיום משפחת האסקלפיים איננה משפחה בפני עצמה אלא תת-משפחה במשפחת ההרדופיים

משפחה זו כוללת צמחים עשבוניים, בני שיח שיחים מטפסים, אפיפיטים, סוקולנטים וגם גאופיטים. רובם נפוצים בעיקר באזור הטרופי והסובטרופי בעולם. בארץ, 16 מהם מיוצגים כצמחי בר ורבים אחרים מוכרים כצמחי תרבות. המשפחה כוללת כ-150 סוגים ו2000 מינים.
שם המשפחה אסקלפיים, ניתן לה על שמו של אל הרפואה היווני אסקלפיוס. זאת מפני שרוב נציגי המשפחה הם בעלי שרף חלבי המכיל גליקוזיד רעיל. חומר אשר שימש לצרכים רפואיים וכן ליצירת חומרי רעל למטרות ציד.
מבחינת התפתחות הצמחים, יש דמיון בין נציגי משפחה זו לבין ההרדופיים ויש הסוברים שהאסקלפיים התפתחו מההרדופים. עלי הצמחים במשפחה, נגדיים. לאחדים עלים גדולים ולהם שערות רכות כמו לפתילת המדבר או לחנק המחודד, לאחרים עלים נוקשים בעלי מעטה שעווה כמו לשעווית שהיא צמח תרבות, או עלים קטנים הנושרים מהגבעול המעובה כמו לאצבוע. שפת העלים תמימה.

הפרחים דו מיניים מסודרים בתפרחת דמוית סוכך או אשכול. צבעי הפרחים במשפחה הם: סגול, אדום חום, ורוד, צהוב לבן וגם שילוב של שני שבעים כמו צהוב וכתום. הגביע בן 5 אונות. הכותרת גלגלית או דמוית פעמון בעלת 5 עלים. למינים אחדים יש בפרח עטרה שהיא מבנה מחומש, מעין כותרת שנייה, הנוצרת מתוספת עלים הנמצאים בין האבקנים לכותרת. מספר האבקנים 5. המיוחד בהם הוא שזיריהם מאוחים ויוצרים צינור המקיף את העלי. גם המאבקים מאוחים ומעורים בעלי. גרגירי האבקה בלשכות מלוכדים לגוש הקרוי אבקית. העלי מאוחה. הוא מורכב משתי שחלות שכל אחת מהן מורכבת מעלה שחלה אחד. איחוי העלי יוצר מבנה מחומש המצוי במרכז הפרח.

האבקת הפרחים נעשית ע"י חרקים בעיקר ע"י מיני דבורים. הדבורים נמשכים למקור הצוף בפרחים. ובשעה שהם תרים אחרי מקור הצוף בפרח, נדבקות האבקיות לרגליהן ומועברות לפרחים אחרים. משפחת האסקלפיים ידועה במנגנוני האבקה מיוחדים שפותחו בפרחיהם.
פרי האסקלפיים הוא מפוחית המכילה זרעים רבים. במינים אחדים המפוחית קרומית ותפוחה והיא נתפתחת ע"י תפר גב. הזרעים שטוחים ומצוידים בציצית. ההפצה ע"י הרוח. הרוח מפזרת את הזרעים ומסיעה אותם למרחק רב. לדוגמה פרי הארויה המשינית או בפתילת המדבר. בצמחים אחרים המפוחית נוקשה ושיכית ונפתחת גם היא בתפר גב ומפזרת זרעים רבים לסביבה כמו בחנק המחודד.
במיני האצבוע והסטפליה, מתקיים גם ריבוי הצמח בדרך אל-מינית. גבעולים מעובים שניתקים מצמח האם משתרשים בקלות. מאחר ומינים אחדים הם צמחי מדבר הם יכולים להימצא במצב של יובש זמן ממושך וגם אז להשתרש.

בגינון נפוץ האסקלפיאס האדום שפרחיו נישאים בתפרחות דוריות. הוא מתרבה בקלות ע"י הזרעים המתפזרים ברוח ועלול להוות בעיה של עשב רע. גם את המטפסים סטפנוטיס ואברון ניתן למצוא כעשבים רעים במטעים ועל גדרות בשולי שטחים מושקים.

למרות רעילות הצמחים מתקיים קשר מעניין בינם לבין חרקים. החגב כושן ארסי ניזון מעלי פתילת המדבר. החומר אינו מזיק לחגב להפך הוא דוחה טורפים מלפגוע בו. פרפר דנאית סדום זחליו מתפתחים גם הם על נציגי המשפחה. החומר הרעיל נשמר בגוף הפרפר ודוחה ציפורים מלטרוף את הפרפר. בצפון אמריקה נפוץ מאוד האקסלפיאס כצמח בר ועשב רע בשדות. עליו מתפתחים זחלי הדנאית הנקראת "פרפר המלך" (Monarch butterfly), המפורסם בכך שלהקות שלו נודדות בכל סתיו לעמק אחד במקסיקו ובאביב הן חוזרות חזרה לבתי גידולן בכל רחבי ארה"ב. גם זחלי פרפר זה אוגרים בגופם את חומרי הרעל שהם קולטים מהצמח וזה משמש להם כהגנה בפני טריפה ע"י צפורים.

צמחי מדבר מהמשפחה הזאת נזכרו בספרות כמקור אפשרי לתחליפי דלק שניתן להפיק מהמוהל החלבי שבהם, אך הדבר לא הגיע עדיין לידי יישום והא דורש מחקר שיוכיח אם הדבר כדאי.

כתבה ערגה אלוני, ערך עמרם אשל



נמצאו 2 צמחים ששייכים למשפחת ההרדופיים
הרדוף הנחלים
תבטיה הרדופית