בצעוני מצוי

הדפסה
  Eleocharis palustris שם מדעי
גומאיים
Cyperaceae
משפחה
חסר עלי כותרת מס' עלי כותרת
מחטני צורת העלה
תמים שפת העלה
נחלים וביצות בית גידול
עגול צורת הגבעול
עשבוני רב-שנתי צורת חיים
גולן, חרמון, גליל, חוף הים התיכון, עמק ירדן עליון, עמקים, כרמל, הרי שומרון, הרי יהודה, שרון, שפלה, ערבה, בקעת הירדן, תפוצה בארץ
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

בצעוני מצוי
צילום: © אלי ליבנה   באסה הרצליה, אפריל
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

מידע נוסף

בצעוני מצוי הוא צמח ביצה רב-שנתי, גובהו 60-10 ס"מ, בעל קנה-שורש זוחל, יוצר שטיחים "קיפודניים" צפופים. הגבעולים גליליים, זקופים, אשונים, מכחילים, ליבתם ספוגית. העלים מנוונים לכדי נדנים צינוריים, קרומיים, חומים-אדומים, מבריקים, קטומים. 
התפרחת שיבולית גלילית, רבת-פרחים, יחידה, בראש הגבעולים, מתארה ביצני-איזמלני, חסרת חפי-מעטפת בבסיסה, אורכה 3.5-1 ס"מ. הגלומות רעופות, צפופות וערוכות בצורה לוליינית, ביצניות-מוארכות, קהות, חומות-חיוורות, לאורכן במרכזן עובר קרין ירקרק, שוליהן קרומיים. הפרחים דו-מיניים. השחלה עילית, מלווה ב-4-3 זיפים תת-שחלתיים מחוספסים, ממנה עולה עמוד-עלי אחד, נושא 3-2 צלקות נימיות. אבקנים 3-2, המאבקים צהובים או בצבע הקש, בולטים מן הגלומות ומשווים לשיבולית מראה "פרוע" בעת ההאבקה. הפרי אגוזית חד-זרעית, כדורית, חלקה, חומה-בהירה, בראשה שרידי בסיסו המורחב של עמוד-העלי.
בצעוני מצוי פורח באביב ובקיץ. הוא מצוי בביצות, בריכות חורף וקרקעות לחות ברוב גלילות מרכז הארץ וצפונה. תפוצתו העולמית קוסמופוליטית. 
המין בצעוני מצוי תואר בשנת 1817 במהדורה ה-16 של ספרו של הטקסונום לינאוס (Carl Linaeus, 1707-1778) על מערכת הצומח (Systema Vegetabilium), שערכו הרופא, האנטומולוג והבוטנאי השויצרי רמר (Johann Jacob Roemer, 1763-1819) והבוטנאי האוסטרי שולטס (Josef August Schultes, 1773-1831). למעשה, הצמח תואר לראשונה בשנת 1753 על-ידי לינאוס, ששייכו אז לסוג אגמון. שמו המדעי של הסוג, Eleocharis, מיוונית: heleios - "שוכן-ביצה", charis - "חן", "חינני". שמו המדעי של המין, palustris, מלטינית: "של ביצות", "ביצתי".
שמו העברי של הסוג, בצעוני, נזכר לראשונה במילון "ילקוט הצמחים" של ועד הלשון העברית, שערכו פ. אוירבך ומ. אזרחי (קרישבסקי), בשנת תר"ץ (1930). שם נאה זה נגזר מן הביטוי התלמודי "בצעי-המים", המתאר מי ביצה עומדים.
בסוג בצעוני כ-290 מינים. בנוסף לבצעוני מצוי נאסף בישראל, בחרמון, גם בצעוני גדול-פרחים - צמח נדיר מאוד.
 
כתב: דרור מלמד


תמונות נוספות:

הצמח במקורות

השם בצעוני אינו נזכר במקורות, אולם הוא לקוח מן הביטוי התלמודי "בצעי-המים", לאמור שלולית, או ביצה. ביטוי זה נזכר מספר פעמים בתלמוד, ביניהן בסיפור המפורסם על הלל הזקן, נשיא הסנהדרין העניו  אשר שני בני בליעל התערבו ביניהם מי יקניטו בשאלות סרק (מסכת שבת, דף ל' עמודים א' ,ב'). אחת השאלות שהופנתה להלל היתה: "מפני מה רגליהם של אפרקיים רחבות? השיב הלל ברוגע: בני, שאלה גדולה שאלת - מפני שדרין בין בצעי המים". גם במסכת סנהדרין (דף צ"ו, עמ' א') נזכר ביטוי זה: "משל לאדם אחד שאמר יכול אני לרוץ ג' פרסאות לפני הסוסים בין בצעי המים".  


הסיפור המלא על הלל העניו (אגדת יסוד במסורת אבותינו...)
תנו רבנן (למדו רבותינו): לעולם יהא אדם ענוותן כהלל ואל יהא קפדן כשמאי. מעשה בשני בני אדם שהמרו זה את זה (התערבו ביניהם). אמרו: כל מי שילך ויקניט את הלל יטול ד' מאות זוז. אמר אחד מהם: אני אקניטנו! אותו היום ערב שבת היה והלל חפף את ראשו. הלך (אותו אדם שהתערב עם חברו שיצליח להרגיז את הלל) ועבר על פתח ביתו (של הלל). אמר: מי כאן הלל? מי כאן הלל? נתעטף (הלל במגבת) ויצא (מבית המרחץ) לקראתו. אמר לו: בני,  מה אתה מבקש? אמר לו: שאלה יש לי לשאול. אמר לו (הלל): שאל בני, שאל. (שאל המתערב:) מפני מה ראשיהן של בבליים סגלגלות (מדוע הבבליים בעלי-ראשים פחוסים?). אמר לו (הלל): בני, שאלה גדולה שאלת. מפני שאין להם חיות (מיילדות) פקחות. הלך (המתערב) והמתין שעה אחת. חזר ואמר: מי כאן הלל? מי כאן הלל? נתעטף (הלל במגבת) ויצא לקראתו. אמר לו: בני, מה אתה מבקש? אמר לו (המתערב): שאלה יש לי לשאול. אמר לו הלל: שאל בני, שאל. (שאל המתערב:) מפני מה עיניהן של תרמודיין תרוטות? אמר לו (הלל): בני, שאלה גדולה שאלת - מפני שדרין בין החולות. הלך (המתערב) והמתין שעה אחת. חזר ואמר: מי כאן הלל? מי כאן הלל? נתעטף (הלל) ויצא לקראתו. אמר לו: בני, מה אתה מבקש? אמר לו (המתערב): שאלה יש לי לשאול. אמר לו: שאל בני, שאל. (שאל המתערב:) מפני מה רגליהם של אפרקיים רחבות? אמר לו (הלל): בני, שאלה גדולה שאלת - מפני שדרין בין בצעי המים. אמר לו (המתערב): שאלות הרבה יש לי לשאול ומתיירא אני שמא תכעוס. נתעטף (הלל) וישב לפניו. אמר לו (הלל): כל שאלות שיש לך לשאול – שאל. אמר לו (המתערב): אתה הוא הלל, שקורין אותך "נשיא ישראל"? אמר לו: הן. אמר לו (המתערב): אם אתה הוא - לא ירבו כמותך בישראל! אמר לו (הלל): בני, מפני מה? אמר לו (המתערב): מפני שאבדתי על ידך ד' מאות זוז (בגללך הפסדתי ארבע מאות זוזים). אמר לו (הלל): הוי זהיר ברוחך. כדאי הוא הלל שתאבד על ידו ד' מאות זוז וד' מאות זוז והלל לא יקפיד (גם אם תאבד פי שניים, לא תצליח להקניט אותי)