קחוון מצוי

הדפסה
  Anthemis pseudocotula שם מדעי
  Common Chamomile Common name
אִיקָחְוָואן, קָחְוָואן שם ערבי
  باسون أللّغة آلعربيّة
מורכבים
Asteraceae
משפחה
מאוחה מס' עלי כותרת
גזור צורת העלה
מפורץ שפת העלה
חברות שיחים (בתה וגריגה) בית גידול
עגול צורת הגבעול
חד-שנתי צורת חיים
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

קחוון  מצוי
צילום: © שרה גולד   שומרון , 3-2015
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

מידע נוסף

קחוון מצוי הוא צמח חד-שנתי שכיח מאוד ובולט בשטח ברבבות פרחיו. הוא מסתעף, זקוף, גובהו 15–40 ס"מ. העלה גזור פעמיים לאונות סרגליות דקות ומחודדות.
קחוון מצוי פורח ממרס עד מאי, והוא ממאפייניו של האביב המאוחר ברבים מאזורי הארץ. קרקפות פרחיו אופייניות לסוג (ראה להלן). עם התקדמות הפריחה מתעבה עוקץ התפרחת בראשו ונעשה חלול, ואחרי ההבשלה הוא מתכופף אחורה. המעטפת חצי-כדורית. מצעית הקרקפת קמורה, והקימור נעשה גבוה יותר עם התקדמות הפריחה. הזרעונים חרוטיים, לבנים–אפורים, זרעוני ההיקף עבים ומצולעים, חתכם ריבועי; זרעוני המרכז חתכם עגול. כל הזרעונים נותרים על הקרקפת היבשה אחרי הבשלתם, ויחידת התפוצה היא קרקפת שלמה. בין הזרעים בולטים חפי המצעית בחלקה העליון של הקרקפת הבשלה, צרים ומוארכים כמרצע.
קחוון מצוי הוא הקחוון השכיח ביותר בארץ, גדל בשטחים פתוחים ומוארים בכל אזוריה כמעט, מהחרמון ועד לדרום הנגב ומהחוף ועד לעבר הירדן המזרחי. הוא יוצר מרבדים במיוחד במעזבות ובשדות נטושים. אינו נאכל על-ידי פרות, לכן נפוץ בשדות-מרעה. תפוצתו העולמית רחבה בארצות שסביב הים התיכון וגם הרחק צפונה ומזרחה.
משמש ברפואה העממית נגד כאב-בטן, דלקת עיניים, חום, פגעי עור, דלקת חניכיים, הצטננות ופגעים במערכת הנשימה, ואמור להגביר תנובת-חלב אצל המיניקה.

הסוג קחוון כולל 200 מינים, בארץ 20–25. רוב המינים בארץ הם חד-שנתיים ריחניים, מסועפים, זקופים, עליהם גזורים. תכופות גדלים פרטים רבים יחד בכתמים או במרבדים של אוכלוסיות צפופות. הרבה מן המינים הם אנדמיים.
פרחיו אופייניים למשפחת המורכבים: ה"פרח" שלו אינו אלא תפרחת, כלומר קבוצה של פרחים זעירים רבים המקובצים יחד לקרקפת. פרחים אלה הם משני טיפוסים שונים: בחוץ פרחים לשוניים לבנים; ובפנים פרחים צינוריים צהובים. כל קבוצת-הפרחים הזאת, הכוללת עשרות עד מאות פרחים, נראית כפרח בודד, לכאורה עם עלי כותרת לבנים ואבקנים צהובים, והיא נקראת קרקפת.
בסוג קחוון קרקפות-הפריחה של כל פרט רבות, נישאות על עוקצים. מעטפת הקרקפת צורתה חרוטית או חצי-כדורית, והיא עשויה הרבה קשקשים רעופים הדוקים, שפתם קרומית. מצעית הקרקפת נושאת לרוב חפים, שאורכם כאורך הפרחים או יותר. קוטר קרקפת פתוחה 20–25 מ"מ. פרחי המרכז צהובים, סימטריים, צינוריים, צינורם פחוס, והם שסועים בראשם ל-5 אונות או שיניים. הם דו-מיניים, פוריים, יוצאים מחיקי חפים, ערוכים בדורים אחדים. הפריחה מתקדמת עם הזמן מהדור החיצוני פנימה. צורתם הכללית במבט מלמעלה צלחתית עד קעורה בצעירותם, קמורה עד כדורית כשנפתחים כל פרחיהם. פרחי ההיקף לבנים, בלתי-סימטריים, לשוניים, קצה הלשון שסוע ל-3 אונות או שיניים. הם נקביים, לעיתים עקרים, ערוכים בדור אחד או שניים. מתכופפים אחורה בלילה או בסגריר. גלולים כצינור בצעירותם. לעיתים רחוקות (במינים הרב-שנתיים) חסרים כליל פרחים לשוניים. הפרי הוא זרעון חסר ציצית, בראשו נזר או אוזנית. בניסויים נמצאה תופעה של אי-סבילות עצמית בתוך הקרקפת בין כל פרחיה. מספר הכרומוזומים 2n=18. אין בני-כלאיים בין המינים.
השם קחוון מקורו בערבית (לא לבלבל עם כוכבן, שהוא סוג אחר של צמחים באותה משפחה, ואשר שמו נובע מדמיונם של פירותיו לכוכב). מינים אחדים משמשים לרפואה, בדומה לבבונג. נוסף על צמחי הבר מגדלים בארץ גם מינים מיובאים לנוי.
כתב מייק לבנה



תמונות נוספות: