שיזף שעיר הוא שיח קוצני, מסועף מבסיסו, גובהו 2-1 מ'. הענפים רבים, גמישים ומפותלים, לבידים-לבנבנים. עלי הלוואי שבבסיס פטוטרות העלים התפתחו לקוצים, שאחד מהם ישר, באורך כ-1 ס"מ וחברו מאונקל וקצר יותר. העלים מסורגים, ביצניים-עגולים, לבידים-מאפירים משני צידיהם, בעלי שלשה עורקי אורך בולטים ושפתם תמימה או חרוקה. גם התפרחות לבידות. הפרחים זעירים וערוכים בסוככים קטנים בראשי הענפים. הפרח דו-מיני, סימטרי, בעל 5 עלי גביע משולשים, לבידים-מאפירים ו-5 עלי כותרת בצבע קרם. לפרח 5 אבקנים ועמוד העלי מפוצל ל-2 אונות. השחלה בעלת שתי מגורות, ממנה מתפתח רק זרע אחד. הפרי בית-גלעין כדורי, קוטרו 1-0.5 ס"מ, מאדים בהבשלה. ציפת הפרי מתקתקה וראויה למאכל. הזרעים מופצים ע"י ציפורים ויונקים הניזונים מהפירות.
תפוצתו של שיזף שעיר בהודו, פקיסטן, עירק ואירן. בישראל הוא נדיר ביותר ומספר פרטים שלו מצויים רק בנחל שני, סמוך לקניון האדום שבהרי אילת. הוא "צמח אדום" – הנתון בישראל בסכנת הכחדה. הוא נבדל במראהו הלביד מקרובו שיזף השיח, המצוי בצפון הארץ. בכל אזורי הארץ שכיח מין נוסף - שיזף מצוי, אשר הינו עץ רחב נוף ולא שיח כשני מיני השיזף האחרים.
שם המין ("שעיר") מציין את היות אברי הצמח השונים לבידים. שם הסוג המדעי, Zyzyphus, הוא ככל הנראה גלגול של השם העברי – "שיזף". שם המין -Numularia = בלטינית: דמוי מטבע, על שם העלים העגולים של הצמח.
אברי הצמח השונים משמשים כמזון לבהמות. העלים מכילים סאפונינים, ומשמשים ברפואה עממית ובעיקר כטיפול נגד תולעים בבהמות משק. גם הפירות המיובשים משמשים ברפואה ההודית המסורתית.

שיזף שעיר מתאים לנטיעות באזורים צחיחים וחמים.

כתב דרור מלמד