זקום מצרי

הדפסה
  Balanites aegyptiaca שם מדעי
זוגניים
Zygophyllaceae
משפחה
5 מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
תמים שפת העלה
מדבר בית גידול
עגול צורת הגבעול
עץ צורת חיים
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
צמח מוגן משמש לרפואה

זקום  מצרי
צילום: © עמרם אשל   ערבה
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

מידע נוסף

זקום מצרי הוא עץ נמוך נשיר-קיץ, עם גזע ברור ויחיד, שנופו סבוך וקוצני, מזכיר שיזף. העץ מנץ נצרים נוספים מהשורש, ומופיע לפעמים בקבוצות. הענפים הצעירים ירוקים ושעירים. העלה נישא על פטוטרת קצרה, והוא מורכב משני עלעלים, מה שמעיד על קרבתו לזוגן השיח וליתר בני משפחתו. העלעלים קטנים, אורכם 2 ס"מ, הם עגולים או מוארכים במקצת, שעירים בצעירותם, גלדניים למגע. הקוץ ישר, אורכו 1–4 ס"מ, מוצאו מענף מקוצר. השם העברי לקוח משמו הערבי של העץ.
זקום מצרי פורח מפברואר עד יולי, ובתנאים נוחים אף עד דצמבר. הפרח פעמוני או כוכבי, ירוק, קטן (קוטרו 7 מ"מ) ובלתי בולט, עוקצו קצרצר. לפרח 5 עלי גביע נשירים, 5 עלי כותרת, 10 אבקנים. הפרי לביד, כדורי עד ביצי כמו זית מוגדל, קוטרו 3 ס"מ, צבעו תחילה ירוק, אחר חום–צהבהב, ובהבשילו נוטה גונו לכחול. לפרי ציפה שמנונית וזרע אבני אחד. טעם הפרי מתקתק עם טעם-לוואי מר מאוד.
זקום מצרי גדל בחבל הסְפָר (במעבר בין החבל הימתיכוני למדברי) במקומות חמים וקצת לחים. נדיר, תפוצתו משתרעת בעיקר בבקעת הירדן – צפונה עד כפר רופין (חורשה נטועה של זקום משגשגת ליד עין-גב) ודרומה בדלילות עד לאילת. חורשות מפותחות של זקום ידועות בואדי קלט וליד חצבה.
שרידי עצה של זקום נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות בשכבות החל מהתקופה הניאוליתית ביריחו, דרך התקופה הרומית במצדה ועד לתקופה הביזנטית בעין גדי ובניצנה.
עצת הזקום טובה לבניין, לגילוף, לייצור רהיטים וכלי עבודה. מפירותיו מפיקים שמן, שקראו לו "צורי גלעד". השמן נחשב כתרופה לכאבי שרירים ופרקים. אכילת פירות נחשבה סגולה נגד תולעים בבטן וכן נגד עצירות. עלים שימשו לריפוי מוגלה.
תפוצתו העולמית משתרעת בסואנות של מזרח אפריקה ובמדבר טאר בהודו.
בסוג 20 מינים, 1 בארץ.

כתב מייק לבנה



תמונות נוספות:

הצמח במקורות

לדעתו של אפרים צ'יזיק זה העץ הנקרא בתנ"ך בשם מסוכן: "המסוכן תרומה עץ לא ירקב יבחר" (ישעיהו מ, כ), והשם הערבי זקום שומר אולי בעיצוריו את השם הקדום. במסורת הערבית וגם בקוראן הוא נחשב לעץ השְׁאוֹל, שפירותיו הם עונש לחוטאים. במצרים הקדומה נחשב העץ לקדוש, סמל לתהילה, והוקדש לאל תחוֹת, אל החכמה, סופר האלים והאחראי למדע, לאמנות ולחשבון.
כתב מייק לבנה

מידע גנני
צריכת מים לאחר התבססותו נדרשת לו תוספת השקיה של 100 ליטר למ"ר או 100 קוב לדונם בשנה באזורים שבהם יש לפחות 250 מ"מ גשם בשנה.
אזורים                                שפלה, חוף, בקעה, נגב
צורת חיים                           עץ
קצב צמיחה                        איטי
גובה (מ')                           7.00  
קוטר (מ')                          5.00
איברים דקורטיביים           ענפים וגזע, עלים
שימוש מומלץ                   עץ צל, חורשה, גן מדברי
עמידות לתנאי קרקע קשים דלות, יבשות, מלוחות וגם לחוסר ניקוז
תנאי הארה                      שמש עד הצללה למחצה
מידע גנני נוסף                עשוי לנשור גם בחורף וגם בקיץ
כתבו יואב גרטמן ואביגיל הלר, מתוך חוברת בהוצאת שה"מ, משרד החקלאות