ברוש אטלנטי הוא עץ בינוני המגיע לגובה 35 מ'. גזעו ישר וצמרתו חרוטית. קליפתו אפורה-חומה, איננה מתקלפת ולאורכה נוצרים סדקים. הענפים נוטים בזווית רחבה כלפי מעלה. הענפונים מסדר ראשון ושני מסודרים משני צִדי הענף. העלווה עדינה וצבעה כחלחל, בעיקר בעצים צעירים. העלים הם בצורת קשקשים האופיניים לברושים, מסודרים בצורה נגדית וכל זוג מאונך לזה שמתחתיו כך שמתקבל סידור עלים מרובע סביב הענף. העלים באורך 1 מ"מ כפופים ובעלי קצה חד. בקצה כל עלה בלוטה שמפרישה טיפת שרף לבן. שני הפסיגים של הנבטים והעלים שלהם גם הם בצבע כחלחל וקצותיהם מחודדים.
הברוש אטלנטי נבדל מקרובו, הברוש המצוי, בכך שעלוותו כחלחלה ולאצטרובליו הכדוריים קוטר קטן יותר, רק 1.5 – 2.5 ס"מ.
הברוש האטלנטי עמיד ליובש, לכפור, ולתנאי קרקע קשים. הוא נחשב למין נדיר הנתון בסכנת הכחדה בבית גידולו הטבעי, על מורדות הרי האטלס בדרומה של מרוקו, בגבהים 1100 – 2000 מ', באזור בו כמות המשקעים השנתית 350 – 700 מ"מ. באותו אזור יש עצים מפוזרים ומספר קטן של עומדים בעמק עוּואד נ'פיס' אשר גם בהם לא נראתה בתקופה האחרונה התחדשות טבעית. העצים באזור זה של צפון הסהרה הם ככל הנראה שריד של אוכלוסייה מתקופה שהאקלים באותו אזור היה לח יותר.
ניתן לייצר ממנו קורות ארוכות שהעץ שלהן יפה וריחני. העץ עמיד מאוד.
ברוש אטלנטי נטוע בחלקות איקלום ביער אילנות ובכרמל: ביער ניר עציון ועין חייק

כתב עמרם אשל