רוביניה בת-שיטה היא עץ נשיר ומהיר צמיחה ממשפחת הקטניות, תת-משפחת הפרפרניים. העץ זקוף וצמרתו מכונסת. הפרטים הגדלים בארץ מתנשאים לגובה 5-12 מטר. לזריעים הצעירים יש קליפה חלקה, ירוקה, ההופכת לכהה עם חריצים עמוקים אצל פרטים בוגרים. העלים מסורגים ומנוצים עם 7-21 עלעלים דקים, אליפטיים, ומסתיימים בחוד קצר. צידם העליון ירוק כהה וצידם התחתון חיוור. בבסיס הפטוטרת יש זוג עלי לוואי קוצניים, הבולטים מאוד בזריעים צעירים ומקשים על המעבר בין הצמחים הגדלים בצפיפות. בפרטים בוגרים הקוצים קטנים יותר או לעתים חסרים.
הפריחה מופיעה באביב המאוחר לאחר הלבלוב. הפרחים פרפרניים ריחניים מאוד בצבע לבן, ויש זנים גנניים שהפרחים שלהם בצבע וורוד או תכלת. הפרחים ערוכים באשכולות המשתלשלים כלפי מטה שארכם 8 – 20 ס"מ. הפירות תרמילים קצרים שבכל אחד 4 – 10 זרעים שלהם קליפה חומה חלקה וקשה.
דרך ההפצה העיקרית של רוביניה בת-שיטה בעולם היא כצמח פופולארי בגינון. העצה שלה קשה וחזקה וצבעה בהיר. היא בעלת ערך רב לייצור רהיטים וקישוטי עץ ובעלת ערך גבוה כחומר בעירה. אך באזור מוצאה היא נפגעת קשות ע"י מין ייחודי של יקרונית אשר זחליה קודחים בעצה ולכן היא איננה ניטעת למטרות לייצור עץ. בארה"ב ובצרפת היא משמשת כמקור מזון לדבורים, אך עונת הפריחה שלה קצרה.
כמיני קטניות אחרים העץ מקיים סימביוזה עם חיידקים מקבעי חנקן, תכונה המסייעת לו לצמוח גם בקרקעות עניות.
אזור התפוצה הטבעי של המין הוא דרום מזרח ארצות הברית אך הוא התפשט בצורה נרחבת ונחשב כ"מאוזרח" בכל רחבי ארצות הברית ואף בקנדה. רוביניה בת-שיטה דווח כמין פולש בארצות רבות שבהן מזג אוויר ים-תיכוני ביניהן דרום-אפריקה, ספרד, צרפת, קפריסין ואיטליה. הוא בדרך כלל גדל באזורים מופרים כגון שדות עזובים, יערות, שולי יער, וצדי דרכים ופולש גם לשטחי חולות, ערבות, סוואנות אלונים, ושולי יערות. הוא מעדיף תנאים של שמש מלאה, קרקעות מנוקזות היטב, ומעט תחרות. המין מתרבה במהירות באמצעות נצרים היוצאים מהשורש, בעיקר אם כורתים את העץ הראשי ויכול ליצור חורשות עצים המחוברות על ידי מערכת שורשים משותפת. בנוסף לכך הוא מייצר כמות גדולה של זרעים. קצב הגידול שלו מהיר מאוד, בעיקר אצל פרטים צעירים (עד 1 מטר בשנה). הודות להתרבות הווגטטיבית המהירה המין מתפשט בקלות לאזורים חדשים, בהם הצל שלו מפחית את התחרות מצד צמחים אחרים (אוהבי שמש). עומדים צפופים של רוביניה בת-שיטה יוצרים שטחים מוצלים בהם גדלה מעט צמחייה על הקרקע. אחת ההשפעות של התפשטות רוביניה בת-שיטה היא שבמקומות בהם שריפות הן חלק ממשטר ההפרעה הטבעי, מחסור בחומר בעירה על הקרקע בעקבות השתלטות המין מונע את התפתחות השריפות. השפעה נוספת על המגוון המקומי נוצרת כתוצאה מהתחרות שיוצרים הפרחים הגדולים והריחניים של רוביניה בת-שיטה עם המינים המקומיים על מאביקים.
רוביניה בת-שיטה נחשבת בארץ כצמח "מאוזרח", אולם בגלל פוטנציאל הפלישה הגדול שלו באזורים שבהם שורר אקלים ים-תיכוני המין נכלל ברשימת המינים שאינם מומלצים לגינון שפרסמו המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, רשות הטבע והגנים והגן הבוטני בירושלים.
כתבה עפרי גבאי