הסוג גלדיציה מיוצג בארצות הברית ע"י שני מינים ומכלוא ביניהם. המין הנפוץ ביותר הוא גלדיציה תלת-קוצית, שמרכז תפוצתו באגן הניקוז של המיסיסיפי והוא מאופיין בתרמיל ארוך שאורכו 45-30 ס"מ המכיל הרבה זרעים. המין השני , Gleditsia aquatica (לא אוקלם בישראל ולכן אין לו שם בעברית) גדל באופן טבעי בביצות ובערוצים לחים בקרבת האוקיינוס האטלנטי ובבקעת נהר המיסיסיפי ונהר אוהיו. הוא מאופיין בתרמיל קצר יחסית, המכיל 3-1 זרעים בכל תרמיל.
נהר אוהיו, זורם מפיטסבורג, פנסילבניה לאורך גבולה המזרחי והדרומי של מדינת אוהיו ונשפך אל נהר המיסיסיפי. המכלוא בין שני מינים אלו נקרא מכלוא גלדיציה טקסנית Gleditsia x texana, והוא גדל במעט אזורים, שבהם גדלים גם שני המינים האחרים-ההורים. התכונות המורפולוגיות הן שילוב בין שני המינים והתכונה הבולטת ביותר המאפיינת את המכלוא היא אורך התרמיל שבין 21.5-3.5 ס"מ, כשהוא ישר או מעוקם - דמוי חרמש.
למכלוא גלדיציה טקסנית בדרך כלל יש קוצים על הגזע והענפים, אם כי לעיתים מופיעים באזור תפוצתו הטבעית פרטים ללא או כמעט ללא-קוצים. גובהו הממוצע של העץ 10 מטרים. העלים מורכבים, מנוצים פעמיים עם 32-12 עלעלים שאורכם 2.5 ס"מ. אורך העלה 20 ס"מ וצבעו ירוק כהה. העץ נשיר, צמרת העץ מתרחבת עד לקוטר של כ-10 מטרים. לעץ הנטוע בארבורטום אילנות, הגזע וענפי העץ מכוסים בקוצים "אכזריים" שעשויים להגיע עד 30 ס"מ.
הפרחים קטנים וערוכים באשכולות שאורכם 10 ס"מ. הפריחה חלה באביב, לאחר שהעץ התכסה בעלים. צבע האבקנים צהוב-כתום והם אינם בולטים. הפריחה קצרה, צופנית ומושכת דבורים. בהמשך לפריחה נוצר הפרי, כאמור, תרמיל ישר או דמוי חרמש. בהבשלה צבעו אדמדם-חום. בגלל הקוצים, אינו מומלץ לשתילה בגינון או ייעור.
בסוג גלדיציה כ-14 מינים באפריקה, אסיה, צפון-אמריקה ודרום-אמריקה. גלדיציה טקסנית נשתלה בארבורטום אילנות בתחילת שנות ה-50.
כתבה סימה קגן
