וושינגטוניה חוטית

הדפסה
  Washingtonia filifera שם מדעי
דקליים
Arecaceae
משפחה
מחולק לאונות צורת העלה
מפורץ שפת העלה
נטע אדם בית גידול
עגול צורת הגבעול
עץ צורת חיים
אמריקה, דרום מערב הצפונית, צפון המרכזית מוצא
צמח מיובא אלרגני

וושינגטוניה חוטית
צילום: © סימה קגן  
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

מידע נוסף

וושינגטוניה חוטית היא דקל גבוה עם עלים גדולים מאד, דמויי מניפה, המקובצים כולם בחלקו העליון ויוצרים נוף עגול בראשו. הפירות קטנים, שחורים מבריקים, צבורים באשכולות גדולים מתחת לציצית העלים. הוושינגטוניה נפוצה בגינון בארץ, בעיקר כעץ שדרות.
בארץ ידועים עצי וושינגטוניה שגילם יותר ממאה שנים, ובטבע גילם מגיע ל- 250 שנה.וושינגטוניה חוטית מגיעה בטבע לגובה של עד 20 מ', ובתנאי תרבות אף ל-30 מ'. הגזע זקוף, רחב למדי בבסיסו, אך מגובה של מטר וחצי ומעלה הוא דק מאד, קוטרו לא עולה על 60 ס"מ. בעצים בוגרים וגבוהים מאד הגזע כפוף מעט.
לוושינגטוניה חוטית עלים גדולים מאד. הפטוטרת עצית וקשה, עם שוליים קוצניים, באורך עד 1.5 מ'. הטרף מעוגל, דמוי מניפה, קוטרו עד 150 ס"מ, ושוליו מצויצים, גזורים לאונות סיביות דקיקות. העלים היבשים נשארים מחוברים לגזע ויוצרים מעין "חצאית" מתחת לציצת העלים הירוקים. הם נושרים באופן טבעי במהלך השנים. בגינון מסירים בדרך כלל את העלים היבשים, ומשאירים גזע חלק מאד. לעיתים מנסרים את העלה ומשאירים את בסיס הפטוטרת צמוד לגזע. במקרים אלה ניתן לראות את הסידור הסירוגי של הפטוטרות שיוצרות דגם של מעויינים לאורך הגזע.
לוושינגטוניה חוטית פריחה לבנבנה, בסוף האביב וראשית הקיץ. ההאבקה נעשית בעיקר על ידי הרוח אך גם על ידי חרקים. הפירות – "תמרים" עגולים ומתוקים, שחורים מבריקים, שקוטרם כחצי סנטימטר, מבשילים במהלך הקיץ. הם נאכלים בעיקר על ידי ציפורים ועטלפי פירות, שמפיצים אותם למרחקים. הזרעים נובטים בקלות בעיקר באזורים מושקים. בשנים
האחרונות העץ מפיץ עצמו בארץ והפך למטרד בגינון ובאזורים טבעיים.
וושינגטוניה חוטית עמידה ליובש ולמלח, כמו כן היא לא רגישה לקור, ועומדת בטמפרטורות קרה של עד 10-. לכן היא מתאימה לגינון כמעט בכל חלקי הארץ.
וושינגטוניה חוטית היא מין הדקל היחיד שמוצאו בדרום-מערב ארצות הברית, שם היא גדלה בעיקר בנאות מדבר. הסוג קרוי על שמו של ג'ורג' וושינגטון, הנשיא הראשון של ארצות הברית. וושינגטוניה חסונה (W. robusta) היא מין קרוב שגדל בר במדבריות של צפון מקסיקו. הם קרובים ודומים מאד זה לזה ויוצרים בני כלאיים.

שני מיני הוושינגטוניה נפוצים מאד בארץ כצמחי גינון. יש וויכוח על השאלה מתי הן הובאו לארץ ועל ידי מי. לפי גירסה אחת הובאו הוושינגטוניות לארץ על ידי אהרון אהרונסון ששתל אותן לראשונה בחוות עתלית בשנת 1910. גירסה זו כנראה אינה נכונה שכן עצי וושינגטוניה וותיקים מאד נמצאים במושבה הגרמנית בחיפה שנוסדה ב-1870, ובעמק בית-שאן ליד קיבוץ טירת צבי, שם נטעו על ידי הטמפלרים בשנת 1903, כאשר הוקמה במקום מושבה ששרדה פחות משלוש שנים. עצי וושינגטוניה וותיקים נטועים במושבות הטמפלריות הוותיקות בחיפה, יפו, תל-אביב (שרונה) ועוד. הסביר ביותר הוא כי הובאו לארץ על ידי הטמפלרים שהביאו עמם לארץ מינים רבים של צמחי נוי עמידים ליובש.
באזור מוצאה, מהווה הוושינגטוניה מרכיב חשוב ביותר בסביבת החיים של בעלי חיים רבים – ציפורים ומכרסמים מקננים בין הכפות היבשות וניזונים מהפירות; נחשים ולטאות טורפים את שוכני העץ; מינים רבים של חרקים ניזונים מאבקת הפרחים, הפירות, והגזע הרך; ועוד. גם בארץ יש בעלי חיים רבים שאוכלים את פרי הוושינגטוניה ומקננים בין העלים.
האינדיאנים של מדבריות ארצות הברית השתמשו בעלי הוושיגטוניה כחומר גלם חשוב לקליעת סלים וסנדלים, קירוי סוכות ואריגת יריעות. מהגזעים יצרו מיכלי איכסון וכן השתמשו בהם לבנין. הפירות נאכלו וגם שימשו לתעשיית השיכר.
כתבה הגר לשנר


תמונות נוספות:


קישורים