משפחת הערבתיים   Salicaceae

משפחת הערבתיים כלולה בסדרת המלפיגאים (Malpighiales), סדרה חדשה למדי, שיוסדה עקב מחקרים פילוגנטיים-מולקולאריים של השנים האחרונות, המצביעים שלבני כל המשפחות הנכללות בה יש אב-קדמון משותף. היא אחת הסדרות הגדולות של הצמחים בעלי הפרחים. בין המשפחות והסוגים הכלולים במלפיגאים אין דמיון מורפולוגי ניכר, אך קיים ביניהם דמיון גנטי. הסדרה קרויה על שם הסוג מלפיגיה (Malpighia), שאינו גדל בישראל ונקרא לכבודו של הרופא והביולוג מלפיגי (1628-1694 ,Marcello Malpighi), אבי המיקרוסקופיה האנטומית וההיסטולוגיה. במלפיגאים כלולות גם משפחות האלטיניים, החלבלוביים, הפשתיים, הפרעיים, השעוניתיים, הסיגליים ועוד 29 משפחות ללא נציגים בבר בישראל. 
משפחת הערבתיים כוללת 55 סוגים ובהם יותר מ-770 מינים. המשפחה התפתחה לפני כ-80 מיליון שנה ותפוצת מיניה כלל עולמית, בעיקר באזורים הממוזגים שבחצי הכדור הצפוני וללא נציגים באוסטרליה וניו-זילנד.
המשפחה קרויה על שם הסוג ערבה (Salix ומכאן שם המשפחה, Salicaceae), שם לטיני קדום, שמקורו בשפות הקלטיות: sal - "ליד", lis - "מים". השם העברי "ערבה", מקורו בשם התנ"כי "ערבי נחל", המשמשים כאחד מארבעת המינים הניטלים בחג הסוכות: "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר, כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת וְעַרְבֵי-נָחַל" (ויקרא כ"ג, מ').
הערבתיים הינם עצים, או שיחים, לעתים קוצניים, נשירים, או ירוקי-עד, קירחים, או שעירים, בדרך-כלל חד-מיניים ודו-ביתיים - הפרחים הזכריים והפרחים הנקביים ערוכים על צמחים נפרדים. יש והפרטים גדלים בצמידות, כתוצאה מנצרים העולים מקנה שורש זוחל. העלים מסורגים, לעתים-רחוקות נגדיים, פשוטים, בעלי-פטוטרות, שוליהם תמימים, משוננים, חרוקים, או קוצניים, לעתים בלוטות בשיני העלה. לעתים קיימים עלי לוואי, קשקשיים ונשירים, או דמויי-עלים ויציבים. במינים אחדים קיימת יותר מצורה אחת של עלים (הטרופיליה), חלקם איזמלניים, תמימים וחלקם דמויי כליה, משוננים (למשל בסוג צפצפה, Populous).
ההאבקה נעשית ע"י רוח או חרקים. התפרחת אשכול, או שיבולת, על פי רוב עגיל (catkin) -  צבר גלילי של פרחים חד-מיניים מרובים, חסרי עלי-כותרת, הערוכים על ציר מרכזי. הפריחה מתחילה לפני לבלוב העלים, או בתחילתו ולעתים הצמחים פורחים לאורך כל השנה. כל פרח יוצא מחיק חפה, לעתים דמוי-קשקש קרומי. לעתים קיימים עלי-גביע, או שהעטיף התפתח לדיסקה דמויית-כוסית, או ל-2-1 צופנים קשקשיים. בפרחים הזכריים 60-1 אבקנים, זיריהם עדינים, מפורדים, או מאוחים בבסיסם, המאבקים בני שתי לשכות, מפזרות אבקה דרך סדקי אורך, הנפתחים כלפי חוץ הפרח. בפרחים הנקביים השחלה עילית, על-פי רוב היא עשויה 2 עלי שחלה מאוחים, היוצרים מגורה אחת שבה 40-4 ביציות. במינים אחדים השחלה עשויה 7-2 עלי-שחלה מאוחים, היוצרים 7-1 מגורות, בכל אחת ביציות אחדות עד מרובות. מכל עלה שחלה עולה עמוד-עלי אחד, לעתים עמודי-העלי מאוחים זה לזה, בראשם צלקת כיפתית, או מחולקת ל-3-2 אונות. הפרי הלקט הנפתח ב-4-2 קשוות, או ענבה, מכיל זרע יחיד עד זרעים מרובים, קטנים. הזרעים לעתים מכוסים בשערות משייות, או שבבסיסם ציצת שערות ארוכות, חסרי אנדוספרם, או מכילים אנדוספרם מועט. העובר זקוף ולו 2 פסיגים.
לערבתיים חשיבות כלכלית מרובה. מיני הסוג צפצפה משמשים בתעשיית העץ, בעיקר לייצור נסורת ובתעשיית הנייר ולאחרונה גם כמקור לדלקים תחליפיים (biofuel). מינים שונים משמשים לייעור ולגינון. מוכרת מאוד ה"ערבה הבוכיה" (Salix babylonica), הניטעת ליד מקווי מים.
בישראל מיוצגים הערבתיים על-ידי שני סוגים, ערבה (Salix) וצפצפה (Populus), בהם שלשה מינים מקומיים. ערבה מחודדת נפוצה בגדות נחלי האיתן בישראל מצפון ים המלח וצפונה וערבה לבנה, שעליה הצעירים מכוסים בשערות משי ארוכות ולבנבנות, היא מין הערבה העיקרי צפונית לכינרת. ערבת בבל ("ערבה בוכיה") מצויה בבר כפליטת תרבות. שני מינים נוספים מוזכרים בפלורה פלשתינה: ערבת שלושת-האבקנים (S. triandra), שלה עלי לוואי רחבים ושאינם נושרים וחלקם העליון של עליה מבריק וערבה מדומה (S. pseudosafsaf) שעלי הלואי שלה ניכרים, אך נושרים וחלקם העליון של עליה אינו מבריק. ככל הנראה מינים אלה אינם גדלים כיום בישראל. מין נוסף, שאינו מוזכר בפלורה, הוא הערבה הלבנונית (S. libanonica), שלה עלים גסים יותר משאר המינים שבישראל ופרטים מועטים שלה גדלים בצפון הגולן ולמרגלות החרמון. צפצפת הפרת היא צמח בר, הגדל ליד מעיינות במדבריות צפון-אפריקה, המזרח התיכון ואסיה. בארץ ידועות כמה אוכלוסיות לאורך הירדן ואוכלוסיה מבודדת בקניון עין עבדת בהר-הנגב. צפצפה מכסיפה (P. alba) מצויה פה ושם בישראל כנטע אדם.

כתב: דרור מלמד

מקורות:

  1. Alford, M.H. & Belyaeva, I.V. (2009). Neotropical Salicaceae. In: Milliken, W., Klitgård, B. & Baracat, A. (2009 onwards), Neotropikey - Interactive key and information resources for flowering plants of the Neotropics. Kew Gardens website
  2. Ali, S.I. Flora of Pakistan, V. 203, Online
  3. Argus, G.W., Eckenwalder, J.E. & Kiger, R.W. Flora of North America, Vol. 7, p. 3
  4. Fang, C.F., Zhao,S.D. & Skoyrtsov, A.K. Flora of China, Vol. 4 p. 139, Online
  5. Stevens, P. F. (2001 onwards). Angiosperm Phylogeny Website. Version 12, July 2012
  6. Watson, L., and Dallwitz, M.J. (1992 onwards). The families of flowering plants: descriptions, illustrations, identification, and information retrieval. Version: 8th December 2015. Salicaceae Mirbel. Online Version
  7. Zohary, M. (1966). Flora Palestina, Part One, p. 24
  8. פינברון-דותן, נ. ודנין, א. (1998). המגדיר לצמחי בר בישראל. כנה, ירושלים
  9. שמידע, א. ודרום, ד. (2006). מדריך העצים והשיחים בישראל.בית הוצאה כתר. ירושלים