תלתן רפה

הדפסה
  Trifolium nigrescens שם מדעי
קטניות
Fabaceae
משפחה
5 מס' עלי כותרת
תלתני צורת העלה
משונן שפת העלה
קרקעות כבדות בית גידול
עגול צורת הגבעול
חד-שנתי צורת חיים
גולן, חרמון, גליל, עמק ירדן עליון, עמקים, כרמל, הרי שומרון, הרי יהודה, שרון, שפלה, תפוצה בארץ
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

תלתן רפה
צילום: © אלי ליבנה   , מאי
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

מידע נוסף

תלתן רפה הוא צמח חד-שנתי שחלק מענפיו שרועים. הגבעולים שלו קרחים וחלולים.
העלים בעלי פטוטרות. עלי הלוואי קרומיים, תמימים ומסתיימים בקצה מחודד. שלושת העלעלים חסרי פטוטריות ויוצאים מנקודה אחת, דמויי ביצה הפוכה עד מעויינים. שפת העלעל משוננת לכל אורכה או לפחות בחלקה העליון.
התפרחות חסרות עלי לוואי, נישאות על עוקצים המסתעפים לאורך הגבעולים בחלקו העליון של הצמח. עוקץ התפרחת הבוגרת ארוך מהעלה שמחיקו היא יוצאת. התפרחת דמויית קרקפת, כדורית כמעט, מרובת פרחים. קוטרה 1-2 ס"מ.
הפרחים זקופים בעת הפריחה ומתכופפים כלפי מטה לאחר ההפרייה. אורכם 5-8 מ"מ וכולם פוריים. הגביע בהיר, קרח או שעיר במקצת, בעל 10 עורקים. שיניו שוות, משולשות עד דמויות איזמל. אינו מתנפח בעת הבשלת הפרי. הכותרת לבנה עד וורודה והופכת חומה בהירה לקראת הבשלת הפירות.
בכל תרמיל זרע אחד. צינור הגביע פתוח בעת ההבשלה.
תלתן רפה הוא צמח מצוי למדי הגדל בקרקעות כבדות ולחות.

רוב מיני התלתן בארץ הם חד-שנתיים, מיעוטם (שלושה בלבד) – עשבים רב-שנתיים. העלים תלתניים, כלומר מורכבים משלושה (=תלת) עלעלים. אין הוא הפרפרני היחיד שעליו תלתניים, אך הוא שזכה בשם. ברוב מיני התלתן יוצאים כל 3 העלעלים מנקודה אחת, במינים ספורים נישא העלעל האמצעי על פטוטרית קצרה מעל מפגש שני העלעלים הצדדיים.
פרחי התלתן מייצרים צוף המופרש בבסיס האבקנים. החרק חונה על משוטי הכותרת וחותר לצוף שבצינור האבקנים, וכך הוא מוריד את הסירה וגורם להזדקרות האבקנים (או מאוחר יותר – הצלקת) המסתתרים בה. צורת המרזב של זירי האבקנים המאוחים מאפשרת הצטברות של הצוף, ואילו האבקן החופשי מאפשר לחרק גישה נוחה איליו.
פרי התלתן הוא גביע פורה, כלומר – התרמיל כלוא בתוך הגביע ואינו נפתח. מספר הזרעים מועט. לפירות הסוג תלתן מנגנוני הפצה שונים כגון שיניים ווים או שערות המאפשרים לו להיאחז בשער בעלי-חיים, או גביע נפוח המקל על תפוצתו בעזרת הרוח.
התלתן הוא סוג גדול ומגוון במשפחת הקטניות (לשעבר הפרפניים), בסדרת הקטניות. מספר מיניו מגיע ל-280. בארץ 51 מינים, והריהו הסוג השני בגודלו (במספר מיניו) בארץ, אחרי קדד. הארץ משמשת מרכז חשוב בתפוצתו העולמית ובמחקר הסוג.
בתרבות מגדלים תלתן למזון לחיות-המשק כמספוא ירוק או מיובש כחציר, למרעה ולזבל ירוק במחזור הזרעים. מועיל גם כצמח-דבש לדבורים.
כתבו ליאורה קרת ומייק לבנה


תמונות נוספות:

הצמח במקורות

השם תלתן נזכר כמה פעמים במשנה. במסכת כלאיים (פרק ב', משנה ה') מורה המשנה כי אין חובה לנכש עשבים שוטים שצמחו בינות לתלתן המגודל כצמח מספוא לבהמות ואין לחשוש לכלאיים, משום שאין בעל הבית מעוניין בעשבים אלה והם לו מטרד: "וְכֵן תִּלְתָּן שֶׁהֶעֱלָה מִינֵי צְמָחִים - אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לְנַכֵּשׁ".
במסכת מעשרות (פרק א', משניות ב'-ג')  מסבירה המשנה כי חובת הפרשת מעשרות מהתלתן היא משלב שהפרי בשל דיו, על מנת שזרעיו יוכלו לנבוט ולגדל את הדור הבא: "מֵאֵימָתַי הַפֵּרוֹת חַיָּבוֹת בַּמַּעַשְׂרוֹת... הַתִּלְתָּן - מִשֶּׁתְּצַמֵּחַ".
המפרשים ורש"י בראשם, זיהו את התלתן המשנאי עם המין גרגרנית החילבה.  השם תלתן נשמר למין גרגרנית החילבה גם במילונם של פ. אוירבך ומ. אזרחי (קרישבסקי), "ילקוט הצמחים", שיצא לאור ע"י ועד הלשון העברית בשנת תר"ץ (1930). רק שנה מאוחר יותר הוחל להשתמש באופן סדיר בשם תלתן לסוג המוכר לנו כיום בשם זה ע"י איג וחבריו במגדיר הצמחים שערכו וראה אור בשנת 1931.

כתב: דרור מלמד