ערער וירג'יני

הדפסה
  Juniperus virginiana שם מדעי
  Red Juniper, Aromatic Juniper Common name
ברושיים
Cupressaceae
משפחה
חסר עלי כותרת מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
תמים שפת העלה
נטע אדם בית גידול
עגול צורת הגבעול
עץ צורת חיים
אמריקה הצפונית, מזרח ומרכז צפון אמריקה מוצא
רעיל צמח מיובא אלרגני

ערער וירג'יני
צילום: © שרה גולד   אילנות, 2-2014
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

מידע נוסף

ערער וירג'יני הוא עץ מחט ירוק-עד נמוך שמגיע לגובה של 20 מ' ולקוטר גזע בגובה החזה - 1 מ'. באדמות דלות הוא גדל כשיח. בעצים גדולים במיוחד נמדד גובה של 27 מ' וקוטר גזע 1.7 מ'. בספירת טבעות, במדינת מיסורי שבארה"ב, נמצא שגזע העץ הזקן ביותר ממין זה גדל במשך 795 שנים.
הסות (קליפה) צבעה אדמדם-חום, סיבית ומתקלפת ברצועות צרות.
מהשרף שבגזע ובחלקים נוספים שבעץ ניתן להפיק "שמן ארזים" המשמש לריפוי חוליים בעור.
העלים היובנילים (עד גיל 3 שנים או בענפים מסוימים המתפתחים במיוחד בצל) צורתם כמחטים חדות ובזורות שאורכן 10-5 ס"מ. העלים היובנילים מתחלפים לאחר מספר שנים בעלים בוגרים דמויי קשקשים, קטנים מאד, הגדלים בזוגות נגדיים או לעיתים בדורים הצמודים ודבוקים לציר הענף. אורך העלים הבוגרים 4-2 מ"מ.
ערער וירג'יני הוא עץ חד-מיני ודו-ביתי. האצטרובלים בעצים הזכריים מכילים אבקה, אורכם 3-2 מ"מ ורוחבם 1.5 מ"מ. האבקה מבשילה ומתפזרת בתחילת האביב. אבקת הערער הוירג'יני נחשבת לאלרגנית לבני-אדם.
האצטרובלים בעצים הנקביים צורתם ענבה וצבעם סגול-כחול כהה ופניהם מכוסים במעין שעווה לבנה. אורך הענבות 7-3 מ"מ והן כוללות 3-1 זרעים. הפירות מבשילים לאחר 8-6 חודשים מעת ההפריה. בענבות של הערער הוירג'יני נעשה שימוש להפקת אלכוהול שממנו מיוצר ג'ין משובח. השם ג'ין עצמו מקורו בשם ההולנדי של הסוג ערער. באזור המוצא של הערער הוירג'יני הפירות משמשים כמאכל לציפורים בעונת החורף והציפורים אף נחשבות כגורם חשוב בהפצת הזרעים ואף מאיצות את תהליך הנביטה בזרעים שעוברים את המעיים שלהן. הזרעים אינם מכונפים.
ערער וירג'יני גדל בטבע באזור ענק המשתרע במזרחה של ארה"ב מהחוף האטלנטי במזרח ועד המישורים הגדולים במערב, מהפינה הדרום מזרחית של קנדה בצפון ועד סמוך מאד למפרץ מקסיקו בדרום.
העץ נחשב כעץ חלוץ הפולש למקומות מופרעים או כאלה שבהם הוסר הצומח הטבעי, אך בהיותו עץ מאריך ימים ערער זה שונה בכך מרוב העצים הידועים כצמחים פולשים וצמחי חלוץ. בארה"ב מוצאים אותו בצדי דרכים, בשולי אזורי פיתוח, בקרקעות חוליות, בגבעות גיריות ובשטחי מרעה. העץ נחשב לגורם שמנצל את חומרי ההזנה בקרקע ומפחית את כמותם ואת כמות החומר האורגני ובמקביל גם מעלה את ה- pH, כלומר הופך האדמה לבסיסית יותר ולפחות פורייה.
השמות האנגליים הרבים של העץ מציינים את צבע הסות האדומה, את אזור הגידול הטבעי של העץ במזרח ארצות הברית, את הריח הנעים של שרף העץ ואת הביטוי האמריקאי לעצים שמדמים אצלם ארזים, Cedar, אף שלא שייכים לסוג ארז – Cedrus. השם המדעי של מין זה ניתן לציון מדינת וירג'יניה שבמזרח ארה"ב בה גדל העץ.
ממין ערער זה פותחו זנים תרבותיים רבים שכמה מהם משמשים בנוי בישראל – במיוחד הזן "סקיי-רוקט". ערער וירג'יני לא משמש כעץ ייעור בישראל.
הסוג ערער כולל כ-60 מיני עצים ותפוצתו בחצי הכדור הצפוני. העצים הם עצי מחט שפריים ענבה. רוב המינים דו-ביתיים וחד מיניים והם בעלי עלים וענפים דומים מאד לברושים אך נבדלים מהם בפירות שהם ענבות שאינן מחולקות לקשקשים נפרדים.
ערער וירג'יני נמנה עם סקציית Sabina הכוללת את רוב הערערים בעולם ואת כל הערערים ביבשת אמריקה. סקציה זו מאופיינת בעלים קשקשיים קטנים המהודקים לענפים כמו בברוש. בסקציה השנייה נמצא עלים בודדים, ארוכים יותר וחדים, עמה נמנה, בין השאר, הערער ארזי הגדל בר בצפון הארץ.
משפחת הברושיים, שהערער הוא אחד מסוגיה, כוללת 7 תת משפחות המכילות 27-30 סוגים ובהם 130-140 מינים. למשפחה זו משתייכים העצים הגבוהים והגדולים ביותר בעולם – הסקוויה הנאה והסיקוודריון הענק בהתאמה.
בישראל גדלים בטבע 3 מיני ערערים: ערער ארזי בהר מירון וערער גלעיני וערער ברושי בחרמון. בהרי אדום ובסיני גדל מין נוסף: ערער אדום.
כתב צבי אבני


תמונות נוספות:

הערער מוזכר בתנ"ך כעץ הגדל במקומות צחיחים ויבשים, שאף עץ אחר אינו יכול לגדול שם והוא מסמל עונשם של רשעים: "והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבוא טוב" (ירמיה, י"ז, 6).

 

israelbiz- בניית אתרים