הדס מצוי

הדפסה
  Myrtus communis שם מדעי
  Common Myrtle Common name
רִיחַאן שם ערבי
  ريحان أللّغة آلعربيّة
הדסיים
Myrtaceae
משפחה
5 מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
תמים שפת העלה
חורש בית גידול
עגול צורת הגבעול
שיח ובן-שיח צורת חיים
אירופה, אפריקה, דרום אירופה, צפון אפריקה מוצא
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
צמח מוגן בסכנת הכחדה משמש לרפואה צופני

הדס  מצוי
צילום: © שרה גולד   , מרץ
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

מידע נוסף

הדס מצוי הוא שיח ירוק-עד, ריחו נעים, עלוותו רעננה. העלים צפופים, קטנים וקשים, קירחים, נגדיים או דוריים. העלה ביצי עד אזמלי מחודד, כמעט יושב, פטוטרתו קצרצרה.
הדס מצוי פורח בקיץ, ממאי עד אוגוסט. הפרח לבן, עם שחלה תחתית, 5 עלי גביע, 5 עלי-כותרת ואבקנים רבים. קוטרו 15 מ"מ. הפרי הוא ענבה כדורית שחורה–כחלחלה או מאדימה, עטורה בראשה בשרידי עלי הגביע.
ההדס נדיר בארץ כצמח-בר, גדל בעיקר בכרמל, בגליל, בגולן ובארץ-מקורות-הירדן. תפוצתו העולמית משתרעת מארצות הים התיכון ועד הודו.
הוא משמש להפקת שמן אתרי לרפואה ולבושם, וכן לצרכים פולחניים בחג הסוכות. מגדלים אותו גם בנוי, במיוחד כמשוכות. הצמח עמיד בפני רעייה ומזיקים. ההדס מככב בפולקלור הקדום של היהודים והיוונים כאחד.
בסוג 100 מינים, בארץ 1.
הוא נציג יחיד בצמחיית הבר בארץ ממשפחתו העניפה, בתרבות מרבים לגדל מיני אקליפטוס, אף הוא ממשפחת ההדסיים.
כתב מייק לבנה

על שימושי ההדס בזמן העתיק

מידע גנני
צריכת מים לאחר התבססותו נדרשת לו תוספת השקיה של 200 ליטר למ"ר או 200 קוב לדונם בשנה באזורים שבהם יש לפחות 250 מ"מ גשם בשנה.
אזורים                           שפלה, חוף, הר, בקעה,
צורת חיים                      שיח
קצב צמיחה                 בינוני
גובה (מ')                    4.00
קוטר (מ')                   1.50
איברים דקורטיביים    עלים, פרחים, פירות
שימוש מומלץ            משוכה, שיחייה, עץ קטן, מכלים, לגיזום פורמלי, בודד
עמידות לתנאי קרקע קשים גבוהה (כולל גירניות)
תנאי הארה               שמש עד הצללה
מידע גנני נוסף         שייך לארבעת המינים, לקבלת "הדסים משולשים" יש לחדש את הצמח בתחילת הקיץ, בגיזום נמוך מאד או בשריפה
כתבו יואב גרטמן ואביגיל הלר, מתוך חוברת בהוצאת שה"מ, משרד החקלאות



תמונות נוספות:

הצמח במקורות

ההדס קרוי בלשון המקרא : "עץ עבות".
ההדס מסמל את ההצלחה ואת נצחיות החיים: " הרואה הדס בחלום, נכסיו מצליחין ואם אין לו נכסים ירושה נופלת לו ממקום אחר " (ברכות נ"ז א').
ביהדות נוהגים לברך על היין ועל ההדס בטקסי ברית מילה, פדיון הבן והבדלה.
הצמח הוא אחד מארבעת המינים שנוטלים בחג הסוכות. את ארבעת המינים מאגדים יחד כסמל לאחדות עם ישראל. חכמים המשילו את ישראל לארבעת המינים(ויקרא רבה) "... מה הדס יש בו ריח ואין בו טעם, כך ישראל יש בה בני אדם שיש בהם מעשים טובים ואין בהם תורה...".
עלי ההדס הריחניים, העמידים ליובש, מסודרים על הגבעול לסירוגין. לשם קיום המצווה חייב להתקיים מצב שבו לפחות 3 עלים יצאו מהגבעול בנקודה אחת ואז הוא "משולש" וכשר(עץ עבות).
לעתים מקבלים עצי ההדס טיפול מיוחד הגורם לכך שענפים רבים יותר יגדלו להיות משולשים והגידול יהיה מסחרי.
עלי ההדס דומים בצעירותם לעלי עצבונית החורש, "..כיון שהגדילו והפריחו, זה נותן ריחו וזה חוחו".. השוואה זו ניתנה ע"י חכמינו לגבי יעקב ועשיו, שהיו דומים כשנולדו אולם דרכיהם נפרדו כשגדלו.
במשנה מוזכר ההדס כמי ש"כלה נכנסת לחופה" עימו, לחילופין מניחים אותו על מיטת המת. (נצחיות החיים)

ההדס נחשב כסמל הטוב והיפה: "תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הסרפד הדס"(ישעיהו נ"ה, י"ג)

פרשני המקרא מסבירים כי זיהוי זה הוא על פי מסורת קדומה שעברה מדור לדור. לקיום המצווה יש צורך, כאמור, בשלושה ענפי הדס טריים, אשר 3 עלים יוצאים מאותו מקום על הגבעול. כל ענף חייב להיות באורך של לפחות 29 ס"מ.

השוואת ההדס והעצבונית ליעקב ועשיו 
הדס ועצבונית (החורש) היו גדלים זה על גבי זה (זה בצד זה)
וכל כך דומים היו, עד כי לא ניתן היה להבחין איזה מן העלים עלה של הדס הוא ,ואיזה של עצבונית . אך כאשר גדלו ופרחו , נתן ההדס ריחו ואילו צמח העצבונית נתן חוחו
(בראשית רבה).

אמר רבי יוחנן : כל הלומד תורה ואינו מלמדה - דומה להדס במדבר " ( ראש השנה כג , ע . א )" חובה ואף זכות ערכית היא לחלוק בידע , בניסיון , ביכולת ובכישורים . ועל כן האדם המרוכז בעצמו , אשר צובר ושומר ידיעותיו ותובנותיו רק לעצמו , כדי להתנשא ולהתבדל , דומה להדס במדבר - שהוא אולי בכל זאת עץ יפה בפני עצמו , אך הוא בודד , מנותק מהסביבה , ללא ריח שמבשם גם אחרים . מה התועלת בבדידותו של ההדס במדבר, כאשר אין מי שנהנֶה ממנוּ




פולקלור ושימושים רפואיים
מתוך ילקוט הצמחים של נסים קריספיל

קישורים