אורן סבין

הדפסה
  Pinus sabiniana שם מדעי
  Gray pine Common name
אורניים
Pinaceae
משפחה
חסר עלי כותרת מס' עלי כותרת
מחטני צורת העלה
תמים שפת העלה
נטע אדם בית גידול
עגול צורת הגבעול
עץ צורת חיים
אמריקה הצפונית, מערב מוצא
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
צמח מיובא

אורן סבין
צילום: © שרה גולד   אילנות , 2-2014
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

מידע נוסף

אורן סבין הוא עץ מחט קטן עד בינוני בגובה 11-14 מ' וקוטר גזע 30-90 ס"מ (השיא הרשום: 49 מ' גובה ו-160 ס"מ קוטר). יש לו נוף דליל, מחטים ארוכות מאד ואצטרובלים גדולים במיוחד. העץ ידוע כמהיר מאד בגידולו והוא יכול, ככל הידוע, להגיע עד גיל 200 שנה.
המחטים מקובצות בשלישיות בכל נדן, אורכן 20-30 ס"מ, צבען ירוק אפור בהיר מאד והן מתבדרות זו מזו ונוטות מטה.
לאורן סבין אצטרובלים זכריים המפזרים אבקה בעזרת הרוח ואצטרובלים נקביים גדולים אשר בהם חלה ההפריה ובתוכם מבשילים הזרעים. האצטרובלים הזכריים של עץ זה אורכם 3-4 ס"מ וצבעם בתחילה ירוק ועם הבשלת האבקה הופך לצהוב עד חום בהיר. ההאבקה מתרחשת באביב בחודשים מרץ-אפריל. האצטרובלים הנקביים לאחר התבגרותם הופכים, כבשאר האורנים, להיות מעוצים. באורן סבין האצטרובלים הנקבים נישאים על עוקצים באורך 5-6 ס"מ וכשהם מבשילים, אחרי שנה מפריחתם, הם נעשים גדולים וכבדים מאד (300-700 גרם) וצבעם הופך מבהיר לחום כהה; אורכם ורוחבם 12-35 ס"מ. פתיחת האצטרובלים ופיזור הזרעים נעשה בסתיו בחודשים ספטמבר-אוקטובר. הזרעים הבשלים גדולים מאד וכבדים (הכבדים ביותר בצפון אמריקה אחרי אורן טורי); מימדיהם: 19-25 מ"מ, ולהם קליפה עבה. הכנף של הזרע באורן סבין קטנה ביחס לגודל ומשקל הזרע ותפקידה שולי בהפצתו ברוח. ההפצה העיקרית של הזרעים נעשית בעזרת ציפורים (נקרים ועורבנים), נפילה בכוח הכובד וחדירה לאדמה וסחיפה במי הגשם. לזרעים מנגנון פיזי ופיזיולוגי לעיכוב נביטה, כך העובר שבזרע צריך רטיבות וקור הקרוב לקיפאון במשך 30 יום לפני שהוא נובט. המנגנונים הפיזיים הם קליפת הזרע העבה שצריכה להישבר או להיות מוסרת כדי להחדיר מים וגזים פנימה וכך גם פועלת לעיכוב הכיפה שמכסה את העובר. 
אורן סבין הוא עץ אנדמי לקליפורניה וגדל בטבע בשטחים נרחבים בה. העץ גדל ברום שמתחיל ב- 30 מ' בעמק סקרמנטו עד ל-2,100 בהרי הסיירה. הוא גדל באקלים ים תיכוני (קיץ חם ויבש וחורף קר ולח) עד מדברי שבו הטמפרטורות נעות במשרעת שבין 2- ל-38 מעלות צלזיוס וכמות הגשם השנתית הממוצעת בין 250 מ"מ במדבר מואבי ל-1800 מ"מ בהרי הסיירה. באזורים מדבריים הוא יכול לשרוד גם כשהכמות השנתית יורדת בשנים שחונות ל-80 מ"מ. יכולתו להתקיים בתנאי יובש קיצוניים בהם הוא מפחית או מפסיק בעונה היבשה את ההטמעה מזכירה את הידוע על מה שנלמד על פעילות אורן ירושלים ביער יתיר ממחקריו של גבריאל שילר. אורן סבין מסתגל היטב לקרקעות שונות לרבות קרקעות שמוצאן מסלעי יסוד, סלעי משקע ימי ונחלי לרבות קרקעות גיריות, קרקעות רדודות באזורים מסולעים וקרקעות שלהן תכולת מים נמוכה.  
מקור השם העברי אורן הוא בצורך של עצים אלה לגדול באור שמש גלוי ולכוון את גידולם לאור. השם האנגלי של הסוג pine בא מהשם הלטיני pinus שמקורו בשורש האינדו-אירופי שבו שילוב של צמח ושרף pit + resin. המין נקרא בעברית סבין שהוא קיצור השם הלטיני sabiniana שמקורו בכבוד שהוענק לבוטנאי והמשפטן הבריטיJoseph Sabine  שפעל בין שאר בארה"ב במחצית הראשונה של המאה ה-19 להכרת הצומח. השם האנגלי digger pine מקורו בכינוי שנתנו המתיישבים האירופים לפעולת החפירה של האינדיאנים לאיסוף הזרעים סביב עצי אורן סבין. שמות אנגליים נוספים מתייחסים לבית הגידול הטבעי של העץ לרגלי גבעות בקליפורניה Foothill pine. על שום צבעו האפור מכונה אורן סבין גם Gray pine. מראהו הדליל עם האצטרובלים הבהירים הגדולים שנשארים משך שנים רבות על העץ (אין להם רקמת ניתוק כברוב האורנים האחרים) הקנה לעץ צורת רוח רפאים ואת השם Ghost pine. 
לאורן סבין אין כיום חשיבות מסחרית. אף שניתן ליצור ממנו מוצרי עץ נחותים כגון משטחים להובלה, אדנים לרכבת, רסק עץ ועוד; הצפיפות הנמוכה והטיב הירוד של גזעי העצים (בשל צורתם הרחבה והתעקמות הגזע) בתוספת למשקל הסגולי הנמוך ולמקומות קשי הנגישות בהם הוא גדל הופכים את האורן סבין לחסר ערך כלכלי. בשל נופו הדליל ועצתו הרכה והקלה כבר המתיישבים האירופיים הראשונים במערב ארה"ב לא התייחסו לשימושו בנטיעות ולניצולו המסחרי אף שבתקופת "הבהלה לזהב" באמצע המאה ה-19 נכרתו עצי אורן סבין, כמו שאר מיני העצים, לצורכי הסקה ובנייה. מאידך גיסא, לזרעים הגדולים שלו יש ערך תזונתי דומה לזה של זרעי אורן הצנובר והם שימשו מרכיב חשוב בתזונת האינדיאנים ואף הביאו לכינויו כעץ אגוזים – Nut pine. האינדיאנים ניצלו למאכל בנוסף לזרעים, גם חלקים מהאצטרובל, מהענפים ומהשורשים. מהענפים הדקים, המחטים והשרף יצרו האינדיאנים סלים ותופים. השרף נוצל על ידם לצרכים רפואיים.
בישראל, פרט לעץ באילנות נטוע אורן סבין בגן הבוטני בגבעת רם. אורן סבין ניטע גם בחלקת אקלום בצמוד לכניסה לקיבוץ צובה וקיבל ציונים בינוניים.  לא ידוע על שימוש בנוי וביעור של אורן סבין בישראל למעט אולי פרטים בודדים. היה ראוי לנסות לייעור באזורי ספר מדבר בישראל שתילי אורן סבין מזרעים שמקורם בעצים הגדלים בבתי גידול יובשניים ועל קרקע גירית בקליפורניה.
כתב צבי אבני



תמונות נוספות:



 

israelbiz- בניית אתרים